שלום! - "אני רק שאלה":

[רקוט קרומפלי]

מעניין - גם בחברה שלי זה מקובל ככה.

 

[רגליים קרות]

באמת מעניין.

השאלה הזו הזכירה לי בדיוק את סוגיית יומולדת 40 של אישך. באמת למה לא הזמנת את כולנו ל"מול ים"?

 

[רקוט קרומפלי]

התקמצנו עליכם, כמובן.

אבל האמת היא, שחתן השמחה פשוט לא אוהב ללכת למסעדות ברוב עם וזוגות, כי ככה אי אפשר לדבר עם כולם, שלא לדבר על משחקי פיקצ'ונרי - אנשים עלולים לעקם את האף.

 

[צפוי שינוי]

אצלנו גם בבית לא תמיד הזוג ישלם

אם למשל מזמינים ל'על האש' או לארוחה בבית אז בהחלט מקובל ואף ברור מאליו לבקש שכל אחד מהמוזמנים יביא משהו.

 

[רגליים קרות]

גם זה נכון.

התכוונתי לתשלום בכסף.

 

[Mירב]

../images/Emo51.gifלכולם

אכן תשובות מענינות, וחלקן אף מפתיעות... בספירה כללית נראה שהרוב אומר שכל אחד משלם על עצמו. אושר - את צודקת, אני באמריקה, אבל במקרה השאלה מכוונת למקרה שקרה בארצנו הקטנטונת ומישהו מהצדדים חש (שלא בצדק, לעניות דעתי) שנעשה עוול לצד השני

 

[ג שם]

נורמות לא ברורות

כשקראתי את השאלה- התשובה היתה לי נורא ברורה, היה ברור שמי שמזמין משלם. ואז נזכרתי בהתנגשות המשפחתית האחרונה. לרגל סיום הדוקטורט של אחי הורי החליטו לחגוג במסעדה והזמינו את ילדיהם ובני זוגם- וכמובן את משפחת גיסתי. סה"כ איזה 30 איש אישה ילד וכלב אחד. שבוע לפני הסעודה התחילה המהומה: משפחת גיסתי היקרה רצו לדעת מה יהיה בתפריט, אם ניתן יהיה להזמין מנוח חלפיות, אם אפשר, אולי, לקבל את התפריט של המסעדה לפני.. טלפונים משפחתיים בסגנון של "הם נפלו על הראש" ו "מה לכל הרוחות הסיפור, כולה מזמינים אותם לארוחה" "כשמזמינים אותם לחתונה הם רוצים את התפריט?" מילאו את השבוע. התעלומה נפתרה כשהבנתי שאולי הם חושבים שהם יצטרכו לשלם על הארוחה- ובמצב זה, אכן יש להם מילה בנוגע לבחירת המסעדה. למה הנורמות לא ברורות? כי לכל אחד מהצדדים ברור לגמרי מהי נורמת ההתנהגות המצופה, רק שהיא לחלוטין הפוכה ממה שברור לצד השני. אגב, האוכל היה מזעזע.

 

[גנגי]

מכל מה שקראתי כאן

אני רק יכולה להניח שזה עניין של גיל, כנראה.

 

[ג שם]

בכל אחת מהמשפחות

היו נציגים מגילאי שנה עד שבעים. בסיס הפער, לפחות במקרה זה, היה שונה.

 

[אטיוד5]

וכל זה בשביל להשוויץ ...

שאחיך סיים. בסדר, קלטנו, קלטנו.