עניין של נוסטלגיה כנראה
מוד"מ2 קשור אצל שחקנים רבים לחוויות משחק ראשוניות עם החברים, שלא באמת רלוונטיות לשיטה. כמו כן, הוא הרבה יותר "מרגיש" כמו ספר פנטזייה. המהדורה השלישית, לעומת זאת, באמת נראית קצת יותר כמו משחק מחשב בלי מחשב - ספר הכללים עמוס בכל פינה בהגדרות חוקים נוקדניות, כמו למשל ציון כל השפעות האפשריות של שריון בכל מקום בו מפיעה התייחסות לשריונות. גם העיצוב שלו הרבה יותר מזכיר משחקי מחשב, יצאו על בסיסו המון משחקי מחשב, ובאופן "מפתיע" אחד המוצרים הראשונים למו"ד3 היה "שחק בדיאבלו ללא מחשב". ועדיין, מבחינה מכנית וממבט אובייקטיבי ונטול נוסטלגיה, מו"ד3 היא שיטה הרבה יותר טובה ממוד"מ2 - הכללים עיקביים יותר וגמישים יותר, לכשרונות יש יותר משקל, בדרך כלל אין מערכת חוקים פרטית לכל מקרה, והגמישות גדולה יותר - אבל עדיין, מו"ד3 היא השיטה הטובה ביותר למשחק מו"ד בלבד, ונכשלת נוראות בכל סגנון אחר.