שלום, אני חדשה...

[ניקול (גין גריי)]

תעשה סרט עליי, זה מעניין...

 

[חולוני]

איזה סוג סרט?

"יום בחייה של ניקי"? "מסביב לקריית גת עם ניקול (ג´ן גריי)"? "חולת נפש מחפשת פרטנר"? "ניקול - האדם והחתולה"? או שאת מציעה משהו אחר שאף אחד לא חשב עליו..

 

[ניקול (גין גריי)]

המממ... בוא נראה..

"יום בחייה שלי ניקי" - ארוך מדיי מתחיל ככה: ארוחת בוקר ארוחת בוקר שנייה לימודים ארוחת צהריים ארוחת 4 ישיבה מול המחשב ישיבה מול הטלויזה ארוחת ערב, מקלחת לישון וארוחת לילה. בקיצור אין הרבה פה. "מסביב לקריית גת עם ניקול" הממ... זה יהיה בערך סיבוב של 10 דקות ברגל... "חולת נפש מחפשת פרטנר" נשמע טוב, אולי אני אמצע מישהו שינהל איתי יחסי אהבה\שנאה ובו זמנית יהיה שותף למסע סאדו מאזו פסיכופטי. "ניקול, האדם והחתולה" נשמע נחמד, אבל אני חוששת שחתולי השכונה ינסו להדחף לנו אל תוך הסרט, הם חברה נורא קנאים. אולי זה יהיה "ניקול- זאת רק אני והמסור החשמלי שלי"...

חולת נפש

 

[חולוני]

חחח..חמוד ביותר..

נשקול את זה.. ומה את חושבת על משהו בסגנון "ניקול - אני החוליה החזקה, שלום!"? או אולי משהו בסגנון "ניקולינה"? (ניקול נוסעת בניקו (הלימו) שלה, ומראיינת סלבס כמו נחומי והרב כדורי).

 

[ניקול (גין גריי)]

חח... הניקולינה נשמע מצויין!

נוכל גם לראיין את חממי ואת רג´ינה ואת גיל ריבה. ותהיה לי לימוזינה נוצצת בצבע כחול כהה... יאיי!

חולת נפש

 

[leeloo]

יותר יפה- ניקולה! רוסי כזה.. בוריס!

אני רוצה לארח את "קפטן קוק" ולשיר איתו ביפנית בקריוקי.. ולעשות מבטא של אף סתום! פררררר.....

 

[ניקול (גין גריי)]

יהיה לי גם חוזה עם חברת קוקה קולה

ויהיה לי גם ליין נחמד: "ניקולה שותה רק קוקה קולה!" מה הקשר??? טוסט אכלתי יותר מדיי שוקולד היום!

חולת נפש

 

[חולוני]

על מה. פאק..

אני לא מרוכז...חזרתי הרגע מהטיול השנתי..

 

[ניקול (גין גריי)]

חחח... שמתי לב... תעשה אמבטיה,

תלך לישון... תקום מחר בבוקר תהיה כמו אדם חדש, יש לך יום חופש נכון? בעע... אני מתחילה ה7:30 ומסיימת ב15:00. בעסה לי... נראה לי שאני אבריז מאפס, למי יש כוח לשעה צרפתית.

חולת נפש

 

[חולוני]

למה לא..

נו, שיהיה במזל. הלוואי אמא שלי הייתה דואגת לי כמוך.. (היא מתקשרת אליי לפני חצי שעה, שואלת "חזרת כבר?" אני עונה "אכן", היא אומרת "טוב ביי". שיחה עמוקה.)

אה, ואני עייף מדי בשביל לקום לאמבטיה..אולי תבואי תעשי לי? (וגם מסאז´ בדרך אם בא לך..) ולמה להבריז? זה לא חינוכי..זה פשוט לא יעלה על הדעת.. נו, שיהיה במזל.

 

[ניקול (גין גריי)]

אהה לפחות אימא שלך מתקשרת...

היא התקשרה אליי כולה פעם אחת באותו זמן שהגעתי לאכסנייה. ואח"כ בדרך הביתה התקשרתי לאבא שלי שיבואו לאסוף אותי מבית הספר... הממ... רוצה מסאז´ אני אעשה לך מסאז´ ניקול דה לוקס, אבל שתדע שאני ממש גרועה במסאז´ים, עשיתי לאחותי מסאז´ ונתפס לה כל הגב. אההה למה להבריז? כי זוהר מורה רעה, היא לא יודעת ללמד וגם בגלל שכואב לי הגב. ואין לי כוח לקום ב6:30...

חולת נפש

 

[ניקול (גין גריי)]

היא התקשרה - הכוונה אל אימא שלי..

חחח... גם אני כבר לא מרוכזת...

חולת נפש

 

[חזיר בר]

יש לי נושא חביב בשבילך אם מתחשק

 

[חולוני]

נו, למה לא? אני אומר..

אם נותנים לך תיקח. נו, שיהיה במזל.

 

[leeloo]

יש לי רעיון בשבילך....

"הפקת סרט גמר יב´- כיצד לא לעשות" (ואם תקרא את ההודעה שלי, תגבש כמה רעיונות וגו פור איט!) זה יכול לצאת ממש מצחיק.. רק שבמקרה שלנו זה היה עצוב (וכואב..)

 

[חולוני]

נשמע חמוד..אבל המטרה שלי היא..

לעניין גם אנשים שלא שייכים לבית הספר ולמסגרת קולנועית ולא מתעניינים בכל החלק של ההפקות וכל השיט הזה...(ושגם אותי בתור צופה לא ממש מעניין..). נו, שיהיה במזל (בסרט גמר שלך..).

 

[leeloo]

אני ניגשת על צילום (thank god)

בהתחלה לא רציתי לעשות שום דבר מיוחד כי המגמה שלנו הורידה לי את כל המוטיבציה עם הזלזול הבלתי רגיל שלה בתלמידי השכבה שלי (שמעניין שאיך שהגיעה שכבת י´- פתאום הכל נהיה יותר טוב.. וול וואט אבר, לא בניתי על להיות ספילברג ממין נקבה מהמגמה הזו..) אבל אמרו לנו שכל אחד חייב לראות תסריט. וכך עשיתי. יצא לי יפה דווקא. אפילו המורה הצרפתי שלי לתולדות הקולנוע היה מאוד מאוכזב לשמוע שהחלטתי שלא לבצע את הסרט שלי (מהרבה סיבות, חלקן נעוצות בעובדה שיש יותר מידי על הראש ביב´, וכמו שאמרתי, אין לי מספיק מוטיבציה, או כסף, בשביל לעשות סרט על רמה). אז לקחתי את הנקסט בסט טינג, שזה צילום, שבו הייתי תמיד מצטיינת (אם להיות צנועה...), ויכל לצאת טוב, שמעתי מהפקות אחרות שהיה להם כיף, ומשום מה שלנו הולכת ומתחרבשת לגמרי. כמו שגל-שני אמרה, גם לנו הייתה שחקנית ראשית ברגע האחרון (יום שבת, כשהיינו צריכים לצלם ביום ראשון). ביום הראשון של הצילומים (פורים) ירד גשם. אז נדחו הצילומים ביום. אז יום שני (שהוא הפך להיות היום הראשון של הצילומים) היה מעייף, ונמשך על גביי שעות ארוכות, הרבה יותר ממה שציפינו, ולעמוד על הרגליים, על רצפת פרקט, יחפים, למשך 8 שעות, זה לא הדבר הכי מהנה בעולם, ועוד שהשחקנית הראשית לא יודעת ממש לשחק, התאורה משתנה לך כל שעתיים, הבמאית לא יודעת מהי רוצה מחייה (ומהסרט), המפיקה לא דאגה לאוכל ל-10 הניצבות הקטנטנות, נערת התסריט לא מבינה מהו בעצם התפקיד שלה, 2 אנשים שאמורים להיות עוזרים, בורחים החוצה כי "שיעמם להם", הסלייט עבר מיד ליד (אני חושבת שבקרדיטים תחת התפקיד "סלייט" יהיו כל צוות ההפקה), והיחידי שעשה את העבודה שלו איך שהוא כמו שצריך, וגם באמת הבין בכל החוטים (ואיך עושים סרט איכשהו) זה היה התאורן, ובלעדיו כולנו באמת היינו מתחרפנים, עוד יותר ממה שהתחרפנו. בחיים לא דמיינתי שככה תצא ההפקה, לא חשבתי שיאלצו אותי לקחת כדורים נגד כאבי ראש נורא חזקים שנוצרו לי מהשיטות צילום של הבמאית (שכולם העירו לה על כך) וגם חלק מאיתנו היו זקוקים נואשות לרגיעון, או איזשהו כדור הרגעה מרוב העצבים, שלא נזכיר את הקור העז, את חוסר הגישה שלנו לערים שונות (ההורים של הבמאית הפכו להיות וורי הנדי), חוסר האוכל מאוד הורגש (וחברה של המפיקה, כל הזמן רמזה לכך שהיה אמור להיות אוכל, וכך הן חטפו עצבים אחת על השנייה)... ומה עוד? אההה כן... לא סיימנו אפילו חצי מהסרט, ועוד מעט יש בגרויות ומתכונות, ובטח ובטח שאנחנו נדפק עם הלמידה אליהם עם הצילומים האלה. חיים לא קלים, חיי צלם...

 

[A.L (boy)]

../images/Emo6.gif אגב, מאוד מעניין אותי לדעת...

לאילו שיטות צילום את מתכוונת? (בתור אחד שהולך לשגע לצלם שלו ת´שכל בשנה הבאה...).

 

[leeloo]

אתה חושב שככה אפקיר את "חברי"?

אנחנו- הצלמים- נתאחד כולנו! ונצא נגדכם, הבמאים שמתקרצצים לנו על הנשמה, אחרי ש3 שעות ישבנו איתכם על שוטינג סקריפט &**%# ואתם עוד מעיזים לשנות לנו את זה באגע האחרון? נו ויי דיר! אבל קבענו על כל מיני זוויות, וכשהגענו לשטח היא ביטלה לי איזה 10 שוטים.. שממש עיצבן אותי, כי אז הסרט יוצא נורט סטטי, כמו תיאטרון...אבל היה דבר אחד חמוד שהגה התאורן שלנו- היינו אמורים לעשות שוט בתוך משרד, אז עליתי עם המצלמה והחצובה על השולחן והורדתי את המצלמה עד למטה, כאילו שוט מהיי אנגל, וזה יצא לא רע בכלל, רק שכמעט וראו את החצובה והיינו צריכים לשרטט לשחקנית עד איפה רואים אותה...

 

[film girl]

אכן...

על הסט שלנו היו תמיד שני אנשי צוות- אני והחברה הכי טובה שלי, הצלמת. על היום הראשון של הצילומים איימנו לרצוח אחת את השניה, והחברות שהיתה ביננו כמעט נעלמה כלא היתה. כל החומר משם פשוט מלא בצעקות שלנו אחת על השניה...מזל שלא על זה יהיה הסרט שלנו... בסוף, איכשהו, למדנו להסתדר יחד (למרות שיש קצט צעקות וריבים שלנו אחת עם השניה בחומר) ובלי קשר, אני ממש מאושרת שה"חוויה" ה"נהדרת" הזאת שנקראת צילומים נגמרה