שלום, אני חדשה...
- פותח הנושא film girl
- פורסם בתאריך
Vixen_June
New member
שלום!
אני ויקסן, נעים להכיר
אני ויקסן, נעים להכיר
Optimus_Prime
New member
שלום,
קוראים לי אורי ואני מכור ללילו
קוראים לי אורי ואני מכור ללילו
hospital_food
New member
היי
איזה כיף לך, הייתי נותן הכל כדי שבתיכון שלי (שכבר סיימתי לפני כמה חודשים) תיהיה מגמת קולנוע. אני חולה קולנוע(לפחות סרט אחד ביממה), ושונא סרטים הוליוודים אמריקאים קיטצ´ים .
איזה כיף לך, הייתי נותן הכל כדי שבתיכון שלי (שכבר סיימתי לפני כמה חודשים) תיהיה מגמת קולנוע. אני חולה קולנוע(לפחות סרט אחד ביממה), ושונא סרטים הוליוודים אמריקאים קיטצ´ים .
באמת! גם אני !
אם רק היתה מגמת קולנוע בביצפר שלי היו חיים טובים יותר בתיכון ואולי אפילו זה היה מביא אותי לתפקיד מענין בצבא (למרות שאמרו לי לא להתלונן לפני שאני מתגייס אפילו) בכל אופן שלום לחדשה (בהבעת השלום שלי חבוי רוטן מסוים של קנאה
|רגזן|
) אגב, שלום גם לך אוכל בית חולים. AKA אוכל מגעיל. כיף למצוא חברים מפורומים אחרים
אם רק היתה מגמת קולנוע בביצפר שלי היו חיים טובים יותר בתיכון ואולי אפילו זה היה מביא אותי לתפקיד מענין בצבא (למרות שאמרו לי לא להתלונן לפני שאני מתגייס אפילו) בכל אופן שלום לחדשה (בהבעת השלום שלי חבוי רוטן מסוים של קנאה
בעריכה.. כמה שזה ניראה לא מציאותי..
עבורינו לפחות... ההפקה שלנו תוכננה די טוב, אבל אז כשהגענו לשטח, לצלם, ראינו כמה זמן לוקח כל דבר קטן, בייחוד שהמפיקה לא דואגת למה שהיא אמורה לדאוג, והבמאית לא יודעת מהי רוצה, ומשנה כל הזמן את השוטינג סקריפט שישבתי עליו 3 שעות יחד איתה והסכמנו שככה אנחנו מצלמות, אבל נו, מילא. היא רוצה שזה יצא מושלם, אבל היא רק מסבכת את כולנו. נתנו לנו 5 ימי צילום, יש לנו 12 סצנות, 5 מהן ארוכות, מפוצצות במליון שוטים, והספקנו לצלם רק 4 מתוך ה-12 וזה עוד כשהורדנו מלא שוטים (שלא יבואו אח"כ בתלונות שכל הסרט מצולם מ-2 זוויות בלבד..). ולא האמנו כמה מאמץ צריך להשקיע בסרט כזה, כמה כאבי ראש, כמה נחוצות שחקניות מקצועיות, כמה זה מעצבן שאין לאף אחד רשיון.... וכמה נורא שהשחקנית הראשית שלנו חולה עם 40 חום... אני מאוד מקווה שזה יסתדר לנו בסופו של דבר, ואני כבר אסיים את התפקיד שלי בהפקה הזו..
עבורינו לפחות... ההפקה שלנו תוכננה די טוב, אבל אז כשהגענו לשטח, לצלם, ראינו כמה זמן לוקח כל דבר קטן, בייחוד שהמפיקה לא דואגת למה שהיא אמורה לדאוג, והבמאית לא יודעת מהי רוצה, ומשנה כל הזמן את השוטינג סקריפט שישבתי עליו 3 שעות יחד איתה והסכמנו שככה אנחנו מצלמות, אבל נו, מילא. היא רוצה שזה יצא מושלם, אבל היא רק מסבכת את כולנו. נתנו לנו 5 ימי צילום, יש לנו 12 סצנות, 5 מהן ארוכות, מפוצצות במליון שוטים, והספקנו לצלם רק 4 מתוך ה-12 וזה עוד כשהורדנו מלא שוטים (שלא יבואו אח"כ בתלונות שכל הסרט מצולם מ-2 זוויות בלבד..). ולא האמנו כמה מאמץ צריך להשקיע בסרט כזה, כמה כאבי ראש, כמה נחוצות שחקניות מקצועיות, כמה זה מעצבן שאין לאף אחד רשיון.... וכמה נורא שהשחקנית הראשית שלנו חולה עם 40 חום... אני מאוד מקווה שזה יסתדר לנו בסופו של דבר, ואני כבר אסיים את התפקיד שלי בהפקה הזו..
בוו
את מצלמת? אני זוכרת שצילמנו שאת הסרט גמר שלנו בשנה שעברה, זה היה כאב ראש נוראי. אני שנאתי את זה מאוד מאוד, כי כל העוזרים האמיתיים שלנו היו ילדות שהלכו כל הזמן לאכול, אז התאורנים היו צריכים לעשות הכל, ותמיד ירד גשם בידיוק כשהיינו צריכים לסחוב את הציוד למרחק של שעה וחצי הליכה, והמורים כל הזמן ישבו לנו על הראש בגלל כל ההיבטים הפסיכולוגיים והשטויות האלה. הם נורא נורא רצו שנבכה חזק כדי שזאת תהיה הפקה כזאת מרגשת. אבל כל זאת היה כיף חיים לעומת עריכה. זה תהליך כל כך נוראי ומייגע, (במיוחד כשאף אחד לא מוכן להביא אוכל מהמכונה וצריך להביא לבד)..
את מצלמת? אני זוכרת שצילמנו שאת הסרט גמר שלנו בשנה שעברה, זה היה כאב ראש נוראי. אני שנאתי את זה מאוד מאוד, כי כל העוזרים האמיתיים שלנו היו ילדות שהלכו כל הזמן לאכול, אז התאורנים היו צריכים לעשות הכל, ותמיד ירד גשם בידיוק כשהיינו צריכים לסחוב את הציוד למרחק של שעה וחצי הליכה, והמורים כל הזמן ישבו לנו על הראש בגלל כל ההיבטים הפסיכולוגיים והשטויות האלה. הם נורא נורא רצו שנבכה חזק כדי שזאת תהיה הפקה כזאת מרגשת. אבל כל זאת היה כיף חיים לעומת עריכה. זה תהליך כל כך נוראי ומייגע, (במיוחד כשאף אחד לא מוכן להביא אוכל מהמכונה וצריך להביא לבד)..
סליחה?!
להזכירך הייתי גם עוזר צלם אצלך בסרט וגם דמי חטניקית מצויינת - משמע הייתי גם תאורנית, גם אדם לבכות לו, גם חצי עוזר במאי - כי שירי לא ממש עשתה אצלך כלום, עזרתי לחלק אוכל לאנשים, ואפילו הייתי הצלמת שלך כשגלי הייתה עסוקה בלהעלב, ואחר"כ ללכת ולפייס בין כולכם... שלא נדבר על זה שהעמדת אותי בתור ניצב מעצבן - וללכת לעירוני ד´ להביא כדורסל מעירוני ד´, ולעשות קולות רקע של ציצפצוף מכונית שקוראת לאחות של קורין לצאת.. אוקי?! אז אני הייתי עוזרת מצויינת! אוי - אגב, אני וליאורה כנראה מפיקות סרט משלנו, ברגע שאני אכתוב את התסריט, אבל היא לא מוכנה משהו איטי - ו/או שאני אהרוג את אחת הדמויות הראשיות בסרט... מעצבן... היא גם לא מוכנה שפסי רכבת יהיו חלק מאיזשהו שוט שתקוע לי בראש כבר שנה... אוח - נוסטלגיה.... אני מתגעגעת לקולנוע... אווווף....
להזכירך הייתי גם עוזר צלם אצלך בסרט וגם דמי חטניקית מצויינת - משמע הייתי גם תאורנית, גם אדם לבכות לו, גם חצי עוזר במאי - כי שירי לא ממש עשתה אצלך כלום, עזרתי לחלק אוכל לאנשים, ואפילו הייתי הצלמת שלך כשגלי הייתה עסוקה בלהעלב, ואחר"כ ללכת ולפייס בין כולכם... שלא נדבר על זה שהעמדת אותי בתור ניצב מעצבן - וללכת לעירוני ד´ להביא כדורסל מעירוני ד´, ולעשות קולות רקע של ציצפצוף מכונית שקוראת לאחות של קורין לצאת.. אוקי?! אז אני הייתי עוזרת מצויינת! אוי - אגב, אני וליאורה כנראה מפיקות סרט משלנו, ברגע שאני אכתוב את התסריט, אבל היא לא מוכנה משהו איטי - ו/או שאני אהרוג את אחת הדמויות הראשיות בסרט... מעצבן... היא גם לא מוכנה שפסי רכבת יהיו חלק מאיזשהו שוט שתקוע לי בראש כבר שנה... אוח - נוסטלגיה.... אני מתגעגעת לקולנוע... אווווף....
ואכן - זה כאב ראש רציני...
במיוחד שאת צריכה להחליף לוקיישן ביום צילומים הראשון כי גילית שבמהלך היומיים שלא היית בו גזמו לך את כל העצים בגינה, אז כל השוטניג סקריפט שלך הלך לעזאזל - והשקעת בו 12 שעות עם הצלמת שלך, כולל זיבולי שכל לשכנים וכיוצא... פלוס - יורד לך גשם ביומיים הפקה, ואין לך שחקניות עד הדקה האחרונה באמת... בקיצור - בימי הצילומים שלנו - אני הייתי על סף התמוטטות עצבים, וגם ככה אני לא ממש מתמודדת עם מצבי לחץ... ואחר"כ בשלבי עריכה שהייתי צריכה "לפטר" את העורכת שלי, כי היא לא עשתה כלום (ואני גם לא ממש נתתי לה...) ... אלוהים... איזה בלאגן... טוב- לפחות יצא סרט משפחתי חביב
, איטי, וסוחט דמעות (עלאק... וואי! יודעת שגילה ועוד כמה אנשים באו ואמרו לי שהם בכו בסרט?!)... טוב - לאנשים יש בעיות עם גינות וזקנות...
במיוחד שאת צריכה להחליף לוקיישן ביום צילומים הראשון כי גילית שבמהלך היומיים שלא היית בו גזמו לך את כל העצים בגינה, אז כל השוטניג סקריפט שלך הלך לעזאזל - והשקעת בו 12 שעות עם הצלמת שלך, כולל זיבולי שכל לשכנים וכיוצא... פלוס - יורד לך גשם ביומיים הפקה, ואין לך שחקניות עד הדקה האחרונה באמת... בקיצור - בימי הצילומים שלנו - אני הייתי על סף התמוטטות עצבים, וגם ככה אני לא ממש מתמודדת עם מצבי לחץ... ואחר"כ בשלבי עריכה שהייתי צריכה "לפטר" את העורכת שלי, כי היא לא עשתה כלום (ואני גם לא ממש נתתי לה...) ... אלוהים... איזה בלאגן... טוב- לפחות יצא סרט משפחתי חביב
שאלה חשובה
איך החלטת ואיך הצלחת "לפטר" את העורכת שלך? כי העורכת שלנו עושה בעיות מאז תחילת הצילומים של הסרט (היא והבמאית רבו והיא כל הזמן עושה שטויות) ולא מזמן איימנו לסלק אותה אז היא ממש התעצבנה ומאז היחסים נהיו עוד יותר גרועים. היום נכנסו לעריכה בפעם הראשונה והלך יחסית בסדר, הספקנו לעשות דגימה לכל החומר שצילמנו (שעה של חומר-גלם) והתקדמנו די מהר. הבעיה היא רק שיש לנו עוד המון ימי צילומים ואין מתי לעשות אותם! בכלל אני חדשה כאן ועד עכשיו רק צפיתי אם בכלל, שמחתי מאוד לראות דיון על הכנת סרטים לשם שינוי ולא על הסרטים עצמם (לא שאני לא נהנית מקולנוע עיוני). אני הצלמת של הסרט ד"א. ומתפללת שהחלק שלי יגמר כבר.
איך החלטת ואיך הצלחת "לפטר" את העורכת שלך? כי העורכת שלנו עושה בעיות מאז תחילת הצילומים של הסרט (היא והבמאית רבו והיא כל הזמן עושה שטויות) ולא מזמן איימנו לסלק אותה אז היא ממש התעצבנה ומאז היחסים נהיו עוד יותר גרועים. היום נכנסו לעריכה בפעם הראשונה והלך יחסית בסדר, הספקנו לעשות דגימה לכל החומר שצילמנו (שעה של חומר-גלם) והתקדמנו די מהר. הבעיה היא רק שיש לנו עוד המון ימי צילומים ואין מתי לעשות אותם! בכלל אני חדשה כאן ועד עכשיו רק צפיתי אם בכלל, שמחתי מאוד לראות דיון על הכנת סרטים לשם שינוי ולא על הסרטים עצמם (לא שאני לא נהנית מקולנוע עיוני). אני הצלמת של הסרט ד"א. ומתפללת שהחלק שלי יגמר כבר.
מממ.... זו לא ממש הייתה החלטה שלי
בלבד -!- סיימנו לצלם את הסרט ראשונות, והתמזמזנו המון זמן עם הקטע של להתחיל לערוך... ערכנו אני חושבת בערך ארבע התחלות שונות לסרט... וזה ביזבז המון זמן - וסתם... אבל הבעיה היא - שאילתרנו בצילומים של הסרט (מהסיבה האמורה בהודעה הקודמת) - אז החלק של העריכה היה הרבה יותר מסובך... בסוף התחלתי ממש להתעצבן מזה, ודיברתי עם המורים שלי - שגם ישבו לי על הראש כל הזמן כי סוף השנה הלך והתקרב - ובסוף ערכתי את הסרט עם המורה שלי לעריכה (המקסים, מתוק, מצחיק ונחמד... כזה מותק של בן אדם... אני ממש מתגעגעת אליו...). תכלס- לא עשיתה איתה כלום והיא דיי תקעה את ההתקדמות של הסרט...
בלבד -!- סיימנו לצלם את הסרט ראשונות, והתמזמזנו המון זמן עם הקטע של להתחיל לערוך... ערכנו אני חושבת בערך ארבע התחלות שונות לסרט... וזה ביזבז המון זמן - וסתם... אבל הבעיה היא - שאילתרנו בצילומים של הסרט (מהסיבה האמורה בהודעה הקודמת) - אז החלק של העריכה היה הרבה יותר מסובך... בסוף התחלתי ממש להתעצבן מזה, ודיברתי עם המורים שלי - שגם ישבו לי על הראש כל הזמן כי סוף השנה הלך והתקרב - ובסוף ערכתי את הסרט עם המורה שלי לעריכה (המקסים, מתוק, מצחיק ונחמד... כזה מותק של בן אדם... אני ממש מתגעגעת אליו...). תכלס- לא עשיתה איתה כלום והיא דיי תקעה את ההתקדמות של הסרט...
כן, אני ממש מכירה את ההרגשה
אנחנו עושות דוקומנטרי, וכל פעם הנושאים שהצענו לא היו מספיק טובים בשביל המורים שלנו, והם לא הסכימו שנעשה עליהם, עד שמצאנו את הנושא שלנו, ובדיוק המורה שלנו הסכימה, וצילמנו מהר (לפני שהם יספיקו להתחרט...) ונגמרו הצילומים, ברוך השם. על מה את ניגשת לבגרות (צילום, הפקה, בימוי, עריכה)?
אנחנו עושות דוקומנטרי, וכל פעם הנושאים שהצענו לא היו מספיק טובים בשביל המורים שלנו, והם לא הסכימו שנעשה עליהם, עד שמצאנו את הנושא שלנו, ובדיוק המורה שלנו הסכימה, וצילמנו מהר (לפני שהם יספיקו להתחרט...) ונגמרו הצילומים, ברוך השם. על מה את ניגשת לבגרות (צילום, הפקה, בימוי, עריכה)?
על את עושה דוקומנטרי?
גם אני שנה הבאה עושה סרט גמר דוקומנטרי.. אז על נושא בסוף סגרת.. קשה מאוד לעשות סרט דוקומנטרי איכותי עם תקציב 0...(טוב, אולי 50 ש"ח..). ובמיוחד בארץ.. אצלנו כל הזמן הנושאים חוזרים על עצמם ומתחילים ממש לשעמם.. שוב פעם אותו מסומם שחזר למוטב.. או שוב פעם קבוצה כדורסל עולה ליגה..(אחרי שהיא מנצחת כל משחק ב-40 הפרש...ממש דרמה..). ושוב פעם אותה תנועת נוער במחנה עוברת ריגושים במחנה.. אותם נושאים שחוקים כל שנה ושנה.. אני בחיים לא אעשה על הנושאים האלה סרט..
גם אני שנה הבאה עושה סרט גמר דוקומנטרי.. אז על נושא בסוף סגרת.. קשה מאוד לעשות סרט דוקומנטרי איכותי עם תקציב 0...(טוב, אולי 50 ש"ח..). ובמיוחד בארץ.. אצלנו כל הזמן הנושאים חוזרים על עצמם ומתחילים ממש לשעמם.. שוב פעם אותו מסומם שחזר למוטב.. או שוב פעם קבוצה כדורסל עולה ליגה..(אחרי שהיא מנצחת כל משחק ב-40 הפרש...ממש דרמה..). ושוב פעם אותה תנועת נוער במחנה עוברת ריגושים במחנה.. אותם נושאים שחוקים כל שנה ושנה.. אני בחיים לא אעשה על הנושאים האלה סרט..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.