שלום, אני חדשה

מאי12345

New member
שלום, אני חדשה

וואו, מאיפה להתחיל :).
הבדידות שלי לא כוללת ביחד.
אבל יכולה בהחלט להבין את ההרגשה מתוך הקשר הזוגי האחרון שהיה לי.
כרגע מתמודדת עם דברים לא פשוטים: פרידה מחבר (לפני שלושה חודשים), פרידה מהמשפחה (תמיד היינו מרוחקים מאוד, אבל כעת מנותקים וזה לא עומד להשתנות), בשבוע שעבר פוטרתי מעבודתי.
הרגשה שהכל מתפרק וסוגר.
המשפחה שלי היא הסיפור הכי כואב בסיפור. מעולם לא היתה לא משפחה ממש.
בצעירותי הייתי סוג של הבטחה. מצטיינת בלימודים וכו'.
אבל הכאב מהמשפחה הפך למה שמגדיר אותי ואני חיה את הצער על היעדר משפחה 24/7.
כל חבריי בנו משפחות וקריירה. אני נשארתי מאחור. לא בניתי דבר. לא סיימתי דבר.
ככל שחלפו השנים המבוך של חיי הלך והסתבך, וכעת מרגיש, יותר מתמיד, שאין ממנו יציאה.

תודה למי שקרא.

מאי.
 

coffe to go1

New member
ברוכה הבאה מאי


נשמע שאת עוברת תקופה לא קלה ואני מאד מבינה אותך ומזדהה איתך לגבי מה שרשמת על משפחתך, אני יכולה לכתוב לך מילות נחמה אבל הכאב נשאר אותו כאב ולא משנה מה יגידו לך את מרגישה את הכאב הזה, גם אני עברתי התנתקות מוחלטת מהמשפחה שלי ברגע שהכי הייתי צריכה אותם , זה כאב לי עד עמקי נשמתי וגם היום זה כואב אבל קצת פחות מפני שלמדתי את המציאות החדשה והבנתי עם עצמי שאני לא יכולה לשנות אף אחד ואני לא יכולה לצפות מאף אחד רק מעצמי וברגע שהבנתי את הדברים האלה היה לי הרבה יותר קל להתמודד עם הקבלה וההפנמה שזה מה יש.. מאי את לא לבד , את מוזמנת לשתף פה בפורום את כל אשר על ליבך ותאמיני לי שיקבלו אותך בברכה, אף אחד לא ישפוט אותך כאן להיפך יתנו לך בית חם, וירטואלי אמנם אבל לפעמים זה עדיף ..... אז ברוכה הבאה אלינו שולחת לך
 
מאי,ברוכה הבאה אלינו.

יש תקופות בחיים שכל הצרות נופלות ואת מרגישה מאיין טבעת חנק על צווארך.
חבר ועבודה תמיד אפשר למצוא אחרים.משפחה זה כבר סיפור אחר.העדר משפחה זה דבר שאני אישית לא חוויתי אז מי אני שאני אתן עצות בעניין.
המעט שאני יכול זה לאחל לך מכל הלב שיהיה לך רק טוב ושתראי רק שמחה ולא עצב.
ואת מוזמנת תמיד לכתוב פה על כל מה שבא לך.

עוזי.
 
ברוכה הבאה, מאי


נשמע שהמצב *כרגע* בהחלט לא משהו. אבל את יודעת, כל יום טומן בחובו הזדמנות חדשה, אסור לוותר לעולם על התקווה. לשקוע בעצב ויאוש זה הכי קל, אבל זה לא הפתרון האידאלי. הפתרון האידאלי הוא להרים את הראש ולראות את חצי הכוס המלאה- תמיד תמיד. לחייך, לשמוח במה שיש ולא להתרכז במה שאין. נכון- זה לא קל, אך בהחלט אפשרי!


כתבת שנפרדת מחבר- זה אומר שזכית לאהוב
..יש אנשים שלא ידעו אהבה כל ימי חייהם. ולכי תדעי מתי האהבה תבקר אצלך שוב. זה יכול לקרות ממש בקרוב וממקום לא צפוי..

נפרדת מהמשפחה- אני לא יודעת עד כמה המצב מסובך, אבל אולי בכל זאת יש איזה סיכוי קטן לחדש את הקשר..

לגבי הפיטורים- אולי זה לטובה! אומרים "משנה מקום משנה מזל". תנסי אולי לראות בזה הזדמנות חדשה למקום אולי יותר טוב, יותר רווחי, הזדמנות להכיר אנשים חדשים בעבודה אחרת. ואל תשכחי, יש אנשים שבכלל לא מסוגלים לעבוד מכל מיני סיבות. כך שאת במצב לא רע בכלל.

כל חברייך בנו משפחות וקריירה- יש לך חברים, גם זה לא מובן מאליו...וגם את-כן גם את- תוכלי לבנות משפחה וקריירה. למה לא בעצם? זה הכל רק עניין של זמן
וכל עוד יש רצון את בדרך הנכונה, אחרי הכל את עדיין צעירה.

מאחלת לך שבקרוב תדעי ימים יותר טובים מאלה..
 

חידUש

New member
ברוכה הבאה לפורום

מצטרפת לכל הכותבים.
יש תקופות ויש תקופות.
החוכמה שלך כעת, היא לאסוף את עצמך ולהרים ראש למעלה,
ולא להישאב ללמטה ולהישאר שם - זה הכי קל.

ולא מקבלת - "אין יציאה" - אין דבר כזה.
תמיד יש משהו אחר.

איך אמרה לי פעם מישהי (אני אפילו לא זוכרת מי
)
"אין אי אפשר,
יש אי גדול של אפשר"

בהצלחה
 

חידUש

New member
וקבלי עוד משפט יפה

(אגב,
תלוי על הלוח מול המחשב, כלומר מולי כל הזמן


"אם זה לא יהיה פשוט,
זה פשוט לא יהי"
 


מאוד אוהבת את המשפטים האופטימיים האלה. לגמרי לתלות אותם במקום נגיש ולהציץ בהם בכל הזדמנות. בסוף זה מחלחל


אני גיליתי רק לאחרונה את "שיר האומץ"-

אם תחשוב כי תיפול, כבר נפלת,
אם תחיה בלי היסוס וניצלת
אם תרצה לנצח, אך תאמר לא אוכל
הן ברור שבחרת בקל שבקל.
אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי
כי כל איש בעולם התוסס והחי
הרוצה להגיע לתרועת ניצחון
לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון.
והוא חוק עולמים לנמשל ולמושל
ופשוט הוא החוק, ואיתן מברזל
החלט כי תוכל- רצונך אז מושל
עליך יגן חוק איתן מברזל.
מלחמות החיים לא תמיד מבקשות
את האיש החזק וכתפיו הנוקשות
אם יתמיד,אז תמיד, ינצח בכל,
רק אותו האדם החושב כי יכול.
 

מאי12345

New member
אתם מקסימים!

נתתם לי להרגיש שיש בצד השני מישהו שמבין, מכיל, מעודד ונותן השראה ("אי של אפשר":) ).
מחמם את הלב. תודה!
היום אני מרגישה טיפה יותר טוב.
קצת הבהרות:

המשפחה שלי מאוד פוגענית כלפי. יש שם נכות רגשית ואטימות לב ובמגע איתם אני נפגעת. מכאן ההחלטה על נתק.

לגבי העבודה - בגלל היעדר רשת של ביטחון של משפחה, פיטורין מטלטלים אותי מאוד.

לגבי בנייה של עצמי - אני מרגישה שמשהו חזק מונע ממני לעשות את זה. בשונה מבעבר, אני מתחילה לחשוב בצורה השוואתית וזה כמובן מכאיב מאוד.
 

מיקה54321

New member
מיקה54321=מאי12345

לא הצלחתי להיכנס בשם משתמש מאי12345, נאלצתי לפתוח חדש.
זאת עדיין אני ;)
 
למעלה