שלום אני חדשה

[kikona126]

ליטר וחצי מים!!!

זה מה שהייתי צריכה לשתות שעה וחצי לפני צילום. ושהייתי מגיעה לצילום השלפוחית לא היתה מלאה מספיק, אז הייתי צריכה להשלים עוד 4 כוסות, ואז זה עדיין לא מלא תשתי עוד 2... ואז תחכי חצי שעה ואז נכניס אותך ונתחיל ללחוץ על האזור....

אני לא חושבת שיש רופא שלא קיבל ממני את הפרצוף המסכן ברגע שהוא שלח אותי לעשות סונר/דופלר... ביקשתי לעשות וגינלי הרופאה אמרה שזה יכאב לי... את האמת, שבדיעבד, אני מודה לה על זה שלא עשיתי וגנילי... כי עשיתי כל כך הרבה צילומים שכאלו (יש לי בוק יפה של הציסטה) שאני חושבת שזה פשוט לא קל נפשית לעבור את זה ככה כל פעם וכל פעם אצל טכנאי או רופא אחר...

 

[trefoil]

לזואילי

לפי החום ולפי הסטיק הצבעוני שעשית, וגם לפי הכאב כנראה שזו דלקת... אבל! לא בהכרח אומר מיון! בכלל בכלל לא. את רק צריכה להשיג מחר רופא (לא משנה אם רופא המשפחה שלך -לכי על מי שנמצא מחר) ולקבל מרשם לאנטיביוטיקה, אני על אופלודקס (או בשם הגנרי: אומפה לומפה). אני לא יודעת בדיוק מה השתלשלות האירועים עם השלפוחית שלך ,כנראה זאת לא פעם ראשונה שהיא עושה לך צרות, אבל לא הייתי נלחצת... תשתי המון מים אם את יכולה. אני משערת שזה יהיה קצת מציק כל פעם לצנטר כשיהיה לך פיפי- כי אם תשתי הרבה אז יהיה לך הרבה לצנטר... אבל זה עדיף מאשר לא לשתות במצב הזה לדעתי. מה שקרה לך בשלפוחית קשור לאנדו'? אני פשוט חדשה אז לא מכירה את ההיסטוריה... (דרך אגב - עדכון - בגלל שהיה לי משעמם כבר עם הדלקת אז גם התחלתי לשלשל - תענוג)

 

[kikona126]

שלשולים לי היה שבוע שעבר...

יש וירוס שכזה באוויר... של שלשול ממש חריף (נוזל ומגיע ללא התרעה מוקדמת...) תכיני לך תה תסחטי לימון, ותוסיפי גם חתיכה ממנו לתה, זה מרגיע את השלשולים... ומומלץ מספר פעמים ביום (גם אם התה יהיה קר, יש משהו בלימון שמחזיק את הקיבה) שימי לב שאם לקחת גלולה ושלשלת לאחר מכן הגלולה ירדה לה בדרך...

 

[trefoil]

תודה

על העצות, אני איישם

 

[זואילי]

../images/Emo201.gif אוי ווי

מה שילשול עכשיו? זה כבר ממש שירשור (שילשול) שהולך ומתדרדר!!

יש לי אופלודקס בבית. בשבת סיימתי מנה אחרונה ממנה.. רק שרוצה הנחייה לקחת ובאיזה מינונים.. מה אני מבינה באנטיביוטיקה?? זו פעם ראשונה שאני ככה סובלת ממנה. בגלל שהתחלתי עם הצנטרת הזאת. איך כותבים בכלל? בט' או ת'?? מה שקרה לי קשור לסיבוכים של ניתוחים מורכבים. והניתוחים המורכבים קשורים באנדו. אז ברור שאני מאשימה את המחלה הארורה.

 

[זואילי]

trefoil יקרה - שמעתי לעצתך!

הגעתי היום לקופ"ח והופניתי לרופאת משפחה מפלצתית שהיא איננה הרופאה שלי... התייעצתי לפני כן עם האחות המקסימה שאמרה לי להיכנס לזו הספציפית כי גישתה כזו "קלה" לגבי אנטיביוטיקה... (בגלל החשש שלי לפספס זיהום כמו בפעם הקודמת שהגעתי למצב חמור ואישפוז רק לפני שבועיים). מכיוון שהייתי מחוממת מראש על הפקידות הסולייתיות שעבדו היום, נכנסתי לרופאה על טונים גבוהים. היא כנראה התרשמה קשות מעצביי, תישאלה והביעה אמפתיה גדולה (כולל גערה בפקידות) ומיד רשמה לי להמשיך עם האופלודקס עד שתגענה תוצאות התרבית שאעשה רק ביום ראשון. ככה אעבור את הסופ"ש רגועה. ואוכל לצנטר בניחותא כי אני מפוצצת במים

תודה על הכל, ומקווה שגם את כבר מרגישה הרבה יותר טוב

 

[זהבה240]

אנטיביוטיקה ותרבית

כמה זמן עבר מאז שסיימת עם האנטיביוטיקה? כי צריך לפחות 5 ימים אחרי שמסיימים אותה כדי שאפשר יהיה לראות איזה חיידק זה. אחרת התוצאות לא אמינות. האניביוטיקה שלקחת קודם ממסכת את התוצאות. כנ"ל אם את מתחילה אנטיביוטיקה היום אז אין כבר טעם שתעשי תרבית, כי התוצאות לא מהיימנות כשנמצאים על אנטיביוטיקה. אם אין לך ברירה ורע לך אז תקחי , כי רוב הסיכויים שהחיידק הקודם עדיין לא מת. ב. סליחה על הבורות, אבל איך עושים צנתור עצמי לנשים? אני יודעת מה זה להכניס קטטר רגיל אבל לא צנתור עצמי. והשאלה שלי היא בגלל שבהכנסת קטטר מכניסים הרי גוף זר , ולכן ישנם סיכויים גבוהים מאוד לקבל זיהומים גם בהכנסה וגם בהוצאה של הקטטר, אפילו אם עושים את זה בצורה הכי סטרילית. אז אם בצנתור עצמי מדובר גם בהכנסת צינור פנימה (אין לי מושג) יכול להיות שהזיהומים שלך הם מזה. האם (אם זה כך) הנחו אותך איך לשמור על סטריליות? זה נושא מאוד חשוב. זהבה

 

[זואילי]

הי זהבה

סיימתי בשבת שעברה את האנט' שהתאימו לי לאור הזיהום שהתגלה בבי"ח. אני מתחברת למה שאמרת לגבי החיידק הקודם שלא מת. או שחזר לאור הצינטורים. אכן האנט' תמסך את התוצאה אבל בשום אופן אני לא מוכנה להגיע למצב בו הייתי לפני שבועיים בגלל שזה התגלה באיחור רב. מה גם שיומיים אני מסתובבת עם חום. הצינתור העצמי מאוד דומה להכנסת קטטר. מדובר בצנתר דק חד פעמי שאיננו מחובר לשקית. לימדו אותי לאתר את ה"חור" הנכון ולהכניס לשם. בוודאי שסטריליות זה עניין חשוב ביותר, אבל נאמר לי שגם אם הייתי מצנטרת את עצמי בחדר ניתוח - ברגע שכל יום אני מכניסה לשם גוף זר, יש סכנה לזיהום השלפוחית. גם בשיא הסטריליות. לכן אינני מבינה איך אני ועוד אנשים רבים (גברים ונשים) - יכולים לעשות פעולה זו לאורך זמן (יש כאלה שיצנטרו כל חייהם!) ואיך ניתן להימנע מזיהומים. לחלוטין - הזיהום הנורא שהביא אותי למיון ולאישפוז היה מהצינטור כי מעולם לא חוויתי דבר כזה (כשהייתי בטירונות בצבא אז חטפתי דלקת כמו כולן.. זו הייתה הפעם היחידה!). הייתי אצל אורולוג שהנחה אותי לצנטר פאקינג 5 פעמים ביום!! אמרתי לו שגם פעם ביום זה לא מקובל עלי... אבל זה מה שאני עושה בלית ברירה כרגע. קבעתי סקנד אופיניון לאורולוג אחר עליו קיבלתי שלל המלצות. לא אשקוט עד שאמצא פיתרון הגיוני יותר (לדעתי) וכזה שלא יעשה אותי חולה כל שבועיים. דרך אגב, פניתי לחברה שממנה אני מקבלת את ציוד הסטומה, ויש להם צנתרים חדשניים הכוללים בתוכם גם חומר סיכה מובנה בתוך הקטטר. אני צריכה לנסות את הדוגמיות ששלחו לי. יתכן והם סטריליים הרבה יותר ממה שאני משתמשת (אני גם משתמשת בג'ל עזרקאין ואחרי פתיחה ראשונית שלו הוא כבר לא סטרילי, ואין ביכולתי לרכוש את המפעל אם בכל שימוש אפתח ג'ל חדש...). הכי הזדעזעתי כשאותו אורולוג אותו עזבתי סיפר לי על קטטרים רב פעמיים!!!! אלוהים שישמור, איך רב פעמי????

 

[זהבה240]

סטריליות

הניסיון הרב שלי הוא לצערי בגלל שאמי ז"ל הייתה מאוד חולה ובכל פעם שהחליפו לה קטטר היו לה זיהומים נוראיים, אז למדתי בדיוק מה לעשות כדי למזער אצלה את הנזק. הג'ל בסדר. את יכולה להתשמש בו כמה פעמים שאת רוצה, לא ממנו בא הזיהום. את צריכה להשתמש בכפפות סטריליות! לא בלי כפפות, ולא כפפות רגילות. כפפות סטריליות זה כמו הכפפות שהמנתחים משתמשים בהן בחדר הניתוח, אפשר לקנות אותן בבית המרקחת. או שאם התקציב לא מאפשר (בכל זאת כמה שקלים ליום זה הרבה), אז תקני סבון לחיטוי (כמו הדבר האדום הזה שיש בבתי החולים) גם את הסבון הנוזלי הזה יש בבתי המרקחת. אני לא יודעת אם אמרו לך, אבל הצנתר צריך להיות בעטיפה שלו עד הרגע האחרון, ואז ממש לפני שאת מכניסה אותו , את פותחת ומקלפת רק קצת, וכשאת מתחילה להכניס את פותחת ומקלפת את היתר. כדי שכמה שפחות יהיה באוויר ואחר כך ייכנס. אף פעם לא שמעתי על רב פעמי, אבל אולי יש משהו חדש ששוטפים בנוזל סרילי ומחטאים (כמו ציוד רב פעמי בחדר ניתוח). אני הייתי מנסה ללכת לרופא שטיפל בי ברפואה סינית להתייעץ אם יש להם משהו לעשות כדי לשפר את פעילות השלפוחית. זה רופא כירורג במקצועו שעזב את הכירורגיה לטובת הרפואה הסינית. הוא מאוד מאוד מקצועי, מאוד מבין ברפואה רגילה, ומאוד מאוד הגון. מה שהוא לא יודע, או שלא יכול לעזור, הוא אומר מיד. והוא דרך אגב, הציל לי שחלה אחת. כל הגניקולוגים רצו להוציא לי את שתי השחלות עם הציסטות, וכששאלתי לתומי על המנפאוזה שתהיה לי כתוצאה מכך, הם גיחכו ואמרו שבין כה זה יבוא בשנים הקרובות, אז אין לי צורך בשחלות. אף אחד לא הכין אותי כמוהו לכך שמנפאוזה כתוצאה מניתוח זה דבר אחר לגמרי. הוא זה שהסביר לי שעלי לעשות כל דבר כדי להציל שחלה אחת,וזה מה שעשיתי. אחרת (בהתחשב בכל הבעיותהאחרות שיש לי) הייתי הרבה מאוד זמן במיטה והרבה הרבה מאוד זמן ממשיכה לסבול מאוד. השם שלו הוא ד"ר ראובן ברק. הוא מקבל בתל אביב, ואפשר קודם להתקשר אליו ולשאול אותו אם זה בתחום המומחיות שלו ו/או אם יש משהו שהוא יכול לעזור בזה. אם תרצי אשלח לך את הטלפון שלו. אני בהחלט מסכימה איתך שאסור אף פעם לוותר!!!!! אל תוותרי בשום אופן, ובסוף תמצאי פיתרון לכל הבעיות שלך. תרגישי טוב זהבה

 

[זואילי]

לוקחת כמה מההמלצות שלך

הרי זה רק יכול להועיל על המצב הנוכחי. (כפפות, סבון מיוחד). דרך אגב, כל נושא הסטריליות - הסבירו לי שזה לא כזה מוקפד כי הרי יש אנשים שעושים את זה כמה פעמים ביום, כולל בעבודה... אשכרה כמו להכניס טמפון. אפילו ללא מראה! שמים רגל על האסלה ואודרוב

ככה גם אמרו לי בחברה שמייצרת קטטרים מיוחדים. כשלימדו אותי, אז כמובן שהסבירו לי שבבית אין צורך בכפפות. האצבע שלי בכלל לא מגיעה לפתח של הפיפי! ותמיד תמיד אני עושה את זה אחרי מקלחת וכו'. (אמרו לי שמספיק גם ניקוי עם מגבונים לחים! זה ממש לא נשמע לי..). אכן הצנתר בעטיפה ואני פותחת אותה רק במומנט ספציפי ואינני נוגעת בחלק העליו בכלל. (הצנתר איננו ארוך מדי, אני אוחזת בו במרכזו ובאויר שופכת עליו את הג'ל וגם הפיה של העזרקאין בשום אופן לא נוגעת בקצה. תמיד מול מראה אני מכוונת הישר למיקום ואם התפלק לי, אני זורקת ופותחת קטטר חדש. בכל מקרה אני מחטאה את הידיים עם ג'ל אלכוהול. סה"כ כבר יש לי את המיומנות ותוך שניות מרגע שהוצאתי את הקטטר לאויר הוא כבר בדרכו לשלפוחית. והפעולה עצמה, כבר לא כואבת ואף למדתי להרגיש שאני במקום הנכון בלי להתחרבש. אבל אין מצב שאעשה את זה ללא מראה...

לגבי טיפולים משלימים אני מאוד בעד, ולכן גם אני עושה עכשיו שיטת פאולה. דיקור או עניינים אחרים פיזיים אינני יכולה לעשות כרגע כי הבטן מאוד מצולקת מהניתוח האחרון וגם הסטומה מחייבת אותי להיות על הגב או שכיבה על הצד. וצמחי מרפא למשל אני מתעבת. אין לי ספק שרפואה משלימה יכולה לעזור, ומניחה שאחרי שאסיים עם הניתוחים הצפויים אז אמשיך לחפש דרכים לטפל בבעייה הזאת. תודה על כל הטיפים!

 

[trefoil]

מעולה

שמחתי לעזור! אני מרגישה יותר טוב לאט לאט... שיעבור לך מהר מהר!

 

[זהבה240]

דלקת בשלפוחית השתן

בלי קשר לדלקת הנוכחית, אם יש לך רגישות בנושא, כדאי שתקחי תמיד כמוסות של חמוציות, זה למניעה, וזה קצת עוזר. את זה הרופא הפנימי של אמא שלי הנחה אותה לעשות לפני די הרבה שנים, וזה די עוזר. לא תמיד, אבל בטח הרבה יותר מכלום, וזה גם לא כימיקלים, אלא משהו טבעי לחלוטין. אם את לא רוצה כמוסות (יש בחנויות טבע) אז אפשר לשתות מיץ חמוציות. זהבה

 

[kikona126]

אבל החמוציות האלו זה טוב לאנדו?

אני חושבת שקראתי באיזה שהו מקום שלא... וכאחת שהיתה שותה כוס חמוציות כל יום הפסקתי...

 

[זהבה240]

למה לא?

אין לי מושג, אבל אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה טוב. זה לא מהדברים שמביאים לדלקת כמו בשר שמן , גבינות שמנות\ סוכר וכו'. הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה נושא הקרישיות. אבל אני לא רואה מה הקשר בין חמוציות לקרישיות. ז"א , אולי יש אבל אני לא יודעת עליו. אפשר לקרוא על חמוציות ומה המנגנון שעוזר נגד הדלקות בשתן , ואז לראות אם יש לזה קשר לקרישיות, מה שלא נראה לי.

 

[kikona126]

../images/Emo163.gif טעות שלי...

מתברר שזה בין המומלצים... יופי אפשר לחזור לכוס ליום (בהתחלה זה היה ממש מגעיל, אבל אז התחלתי לאהוב את זה ולעשות תחרות שתייה עם אבא שלי...) הנה מה שכתוב על זה HORMONE REBALANCING Foods containing natural plant sterols (phytoestrogens) can be helpful. They are thought to block the estrogen receptors, so in turn excess estrogen in the body cannot ‘lock-in’ to these receptors. These include: * peas, beans and pulses * red and purple berries * garlic * apples * parsley * fennel * brassicas: cabbage, cauliflower etc * nuts and seeds * celery, carrots * rhubarb * sage מתוך האתר: http://www.endo-resolved.com/diet.html ושוב סליחה חוסר הבנה שלי

תגידו אם אני הולכת לדיטאנית של הקופה היא תדע להכין איתי תפריט שמתאים לאנדו, או שאין להם מושג בקשר לזה?

 

[זואילי]

חמוציות

אני נוטלת כמוסות יום יום, וגם שותה מיץ חמוציות. אפילו שמה חמוציות בסלט... אני מכינה גם מרק מפוצץ בפטרוזילה (כי אני לא מסוגלת לשתות פטרוזיליה חלוטה), וגם לוקחת פרוביוטיקה בגלל האנטיביוטיקה. מוכנה לעשות הכל שיהיה "שם" נקי.

 

[זהבה240]

פטרוזיליה חלוטה זה דבר נוראי

ניסיתי פעם ובא לי להקיא מהשתיה הזו. גם אני שמה המון במרק.

 

[kikona126]

לא עדיף להכין טבולה?

אמא שלי מכינה כמעט כל יום מוזמנת לפה... (אני פעם אהבתי ועכשיו לא יכולה לסבול את זה...) ואמא שלי גם מכינה מזה קציצות (שאת זה אני בכלל לא אוכלת...) אבל כניראה בגלל שעד לפני כמה שנים כל הזמן הייתי אוכלת את זה אף פעם לא היו לי דלקות בשלפוחית... סתם בעיות אחרות שלי לא הציקו, מה איכפת לי לא לעשות פיפי? אלא לאחרים (אמא!) את יודעת איזה מעצבן זה לעמוד בפקק בדיוק כשיש פיפי?

 

[זואילי]

בטח טבולה! אוהבת!

רק שבימים אלה לא מעכלת בורגול (וגם לא קינואה) ועוד כמה דברים..

 

[kikona126]

לא שמים הרבה בורגול...

אני יודעת שבדרך כלל בארץ נהוג שיש הרבה בורגול וקצת פטרוזיליה. אבל אצלנו שמים רק כף, אם בכלל וכל השאר פטרוזיליה... אבל אני יכולה להביא לך את המתכון לקציצות של אמא, יש בהן ביצה פטרוזיליה ואולי קצת קמח ובצל... (ובקציצות את לא ממש רוצחת את כל הויטמינים...) ואפשר גם להכין את זה לא מטוגן אלא כמו "טורטיה דה פטטס"