ניסינו, דרך הריפוי בעיסוקאני הייתי מתרכזת בחיפוש דרך להתמודד
עם רגישות היתר.
הייתי ממליצה שתיכנסי לפורומיםניסינו, דרך הריפוי בעיסוק
וההטבה היתה ממש מזערית. לפי מה שהמטפלת אמרה, בגלל שהרגישות היא כלכ ך מקיפה, מאוד קשה לווסת אותה
כדאי לנסות להחליף מרפאה בעיסוקניסינו, דרך הריפוי בעיסוק
וההטבה היתה ממש מזערית. לפי מה שהמטפלת אמרה, בגלל שהרגישות היא כלכ ך מקיפה, מאוד קשה לווסת אותה
ובכן, בהרצליה יש מגוון אפשרויות...כדאי לנסות להחליף מרפאה בעיסוק
או למצוא שיטה אחרת שתתאים לילדה. רגישות יתר, חוץ מזה שתגרום לקופצנות ועירות היא גם תחושה מאוד לא נעימה לאורך כל החיים.
נשמע מאוד מעניין ותודה לך על תשובתךובכן, בהרצליה יש מגוון אפשרויות...
זה המסלול שאני הלכתי בו, ופשוט הרווחתי: א. נתחיל מבית ספר יסודי. בהרצליה קיים בית ספר לאומנויות- "בית הספר ע"ש א. ד. גורדון לאומנויות, הרצליה". בכיתות א-ב, לומדים שם בנוסף לשיעורים הרגילים גם תיאטרון, מחול, מוסיקה ואמנות. בכיתה ג' לומדים גם קולנוע. לאחר מכן, בכיתה ד' בוחרים בשתי אומנויות שרוצים להמשיך ללמוד, ואותן לומדים בצורה מורחבת. בכיתה ה' כמדומני בוחרים אומנות מרכזית ואומנות משנית. את המרכזית לומדים 6 שעות בשבוע ואת המשנית-שעתיים. כך גם בכיתה ו'. בנוסף, קיים גם הפרויקט לילדים מחוננים בכיתות ג' עד ו'. הוא מתקיים אחת לשבוע על חשבון הלימודים, ונותן העשרה במגוון תחומים: מדע, אסרונומיה, אומנות, מוסיקה, ברידג' (!), ספרות ועוד. לאחר מכן, לקראת סוף כיתה ו', מי שמעוניין יכול לגשת למבחני קבלה לכיתת מחוננים קבועה. ב. חט"ב- בהרצליה קיימת כיתת מחוננים "קבועה" (כיתת אם שהיא למחוננים בלבד). היא נמצאת בחט"ב הנגיד, ומציעה העשרה בתחומים מסוימים ומוריה מלמדים בצורה שונה ובקצב שונה מאשר בכיתה רגילה. לדוגמא: בכיתה רגילה, המורה קודם יסביר איך לפתור בעיה ואז ייתן דוגמא. בכיתת המחוננים, קודם מקבלים את הבעיה, מנסים לפתור אותה ובסוף מקבלים את הדרך. זה, כמובן, עושה את החיים למעניינים הרבה יותר. יתרה מכך, אני מוצאת שהכיתה שלנו היא הרבה יותר מגובשת מכיתות אחרות, וכך גם בכיתה ט' מחוננים. ייתכן ויש לזה קשר עם העובדה שאחנו לא מחולקים להקבצות. בנוסף, קיימת כיתת תקשורת בחט"ב יד גיורא, אך אני לא יודעת עליה הרבה מכיוון שאין לי חברות משם. ג. תיכון- כהמשך לכיתת המחוננים בחטיבה, יש גם כיתת מחוננים בתיכון הראשונים. הבעיה היא, שייתכן והופכים את חט"ב הנגיד לתיכון משולב חטיבה, ואז תהיה רק כיתת מחוננים אחת בחט"ב-תיכון שמואל הנגיד. לא ברור עדיין. בקיצור, בהרצליה יש מגוון אפשרויות לילדים מוכשרים ומחוננים. יש גם חוגים באשכול פיס.
סליחה - את שם ביה"ס ראיתי שכתבתנשמע מאוד מעניין ותודה לך על תשובתך
מה שם ביה"ס היסודי? האם יש לו אתר באינטרנט?
אני לא בטוחהנשמע מאוד מעניין ותודה לך על תשובתך
מה שם ביה"ס היסודי? האם יש לו אתר באינטרנט?
תודהאני לא בטוחה
כשאני למדתי שם לא היה אתר, אך ייתכן שנפתח אחד בשנתיים האחרונות. אני אברר.
יועץ טובתודה על תשובותיכן - תשובות
הילדה אובחנה בשנה שעברה במסגרת של ריפוי ועיסוק. הקשיים שלה הם לא של קשב וריכוז במובן המקובל של המילה, אלא נובעים מרגישויות יתר (היפרסנסיטביות טקטילית, לריח, לטעמים, לרעשים - בקיצור - רגישות יתר בכל החושים) מה שכמובן, "משגע" אותה. היא טופלה בריפוי בעיסוק, עזר קצת ועם תחילת שנת הלימודים חלה רגרסיה. ההרגשה שלי היא שהמסגרת הנוכחית לא מתאימה לה. לא הרוטינה, לא הלחץ, לא ההתמודדות עם חומר שלא לרמתה (וסליחה על היהירות - אתן דוגמא קטנה - יש לה בכיתה שיעור בע"ח. השבוע היא הזכירה שם של חרק - אני אפילו לא זוכרת איזה - וכששאלתי אותה אם היא למדה את זה בשיעור בע"ח היא ענתה שלא, מה פתאום, היא קראה את זה בספר על חיות שיש בכיתה). היא מאוד תיאטרלית, וכששואלים אותה מה היא רוצה ללמוד היא עונה דרמה. כמובן שאצלנו בפרובינציה אין חוג דרמה לגיל הזה. אנו לא פוסלים מעבר לאיזור מגורים אחר שיתן לה את המענה לצרכים המיוחדים שלה. כואב לי הלב לשלוח אותה כל בוקר לביה"ס כשהיא מתחננת שלא ללכת (חינוך ביתי לא מתאים לנו באופן אישי - הלואי). היועצת של ביה"ס היא אותה פסיכולוגית של גן חובה וממנה לא ממש קיבלתי תשובות. ניסינו יעוץ עם פסיכולוגית ילדים, וגם ממנה לא קיבלנו תשובות מספקות. אני מרגישה כאילו אנו יורים באפלה. אם יש למישהו שם של יועץ/ת טוב (גם אם זה רחוק לנו) אנו נעשה את המאמץ וניסע. אני, אישית, לא יודעת לומר מה טוב לה ומה נכון לה במסגרת הנוכחית, כי אני חושבת שכל המסגרת הנוכחית לא נכונה לה. שוב תודה על תשומת הלב שחר
תודה - אשמח לקבל את המספר שלויועץ טוב
ד"ר עמית כהן - הוא פסיכולוג ילדים מדהים אבל מקבל רק בתל אביב. יכול להיות שבפגישה שתיים יוכל לתת רעיונות. אין לי פה טלפון שלו - רק ביומן שלי שבמשרד...
מספר טלפוןתודה - אשמח לקבל את המספר שלו
אבחון למחוננים עם הפרעת קשבשלום - אני חדשה כאן
ביתי בת 6, ולפי כל הסימנים היא מחוננת (עם קשיי קשר וריכוז). בגיל שנתיים וחצי כבר ידעה לזהות את כל האותיות, ואת כל שמות הילדים בגן. בגיל זה גם ידעה בע"פ ספרים שלמים (כמו מיץ פטל, הבית של יעל...)בגיל שלוש וחצי כתבה את שמה לראשונה, בגיל חמש כבר ידעה לקרוא, וכיום כבר קוראת שוטף כתב יד ללא ניקוד. היא מחברת שירים מדהימים, מבינה כבר את עקרון הכפל, יודעת לספור מעבר למאה, מאוד סקרנית, רגישה. יש לציין שאת כל מה שהיא יודעת היא קלטה לבדה, תוך צפיה או תוך שאלת שאלות. מעולם לא ישבנו איתה ולימדנו אותה במטרה לקדם, אלא רק מה שבא ממנה. השנה התחילה כיתה א', וכצפוי היא מאוד מתקשה - משעמם לה בשיעורים (היא "קיבלה פטור" מהחוברת של לימוד הקריאה, וכבר סיימה את חוברת הבנת הנקרא), בשל רגישותה, והפער הגדול שבין ההתפתחות הרגשית לבין ההתפתחות הקוגניטיבית, היא, אפשר לומר, די סובלת בביה"ס. מבירורים שעשיתי, מצאתי שאבחונים למחוננים מתחילים בכיתה ב' בלבד. ומה בינתיים? משאירים במצב הנוכחי ומגדילים את התסכול? אנו שוקלים להעביר אותה למסגרת לימודים יותר מאימה (גם אם זה ידרוש מאיתנו לעבור בית - אנו גרים בצפון וכאן האפשרויות מאוד מוגבלות, אם בכלל) האם יש למישהו מידע לגבי איבחון למחוננים בגיל 6 ו/או לגבי מסגרות מתיאמות? מודה מראש על תשומת הלב שנה טובה וחתימה טובה שחר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.