שלום, אני חדשה כאן

[סהרית]

מנסה

התכנון מתאים לסמסטר הנוכחי בלבד: 5:30 מתעוררת לאט לאט ועד 6:00 נמצאת מחוץ למיטה. עד השעה 7:30 בערך מתקלחת, מתלבשת, מתאפרת לפחות איפור מינימלי (גם ביום שאני בבית, כי השארות עם פיג'מה מפחיתה מהתפקוד שלי), מסדרת מיטה, אוכלת ארוחת בוקר בריאה, ואם מספיקה אז גם תפילה ודפי בוקר (מהספר דרך האמן של ג'וליה קמרון) בימים שאני מתחילה מוקדם, יוצאת ב 7:45 מהבית בימים שמתחילה מאוחר יותר יושבת ללמוד עד לזמן היציאה מהבית או מארגנת את הבית (כולל קניות). במרבית הימים חוזרת הביתה ב 5:30. אני לא מדליקה את המחשב ברגע שהגעתי הביתה וגם לא אוכלת בחצי השעה הראשונה (לשתות מותר. המטרה היא לשבור את התבנית שהגעה הביתה = ארוחה גם אם לא באמת רעבה) בשעה 7 ארוחת ערב מסודרת ובריאה, ועד 8 וחצי להכין סנדויצי'ם ואוכל עבורי ועבור בעלי למחר, בגדים, תיק עבורי ולסדר את המטבח והבית. בין 8:30 ל 9:30 לפחות לשבת ללמוד. 9:30 והילך עיסוקים חופשיים: קריאה, מחשב, לימודים וכו'. בשעה 10 וחצי כיבוי המחשב. 11:30 לכל היותר כיבוי אורות. (בעלי משתבץ בסדר היום הזה בין לבין. אין לנו במשך השבוע יותר מידי זמן להיות ביחד) שישי - מוקדש לבית, לבישולים ולבעל, כשהשעה 10-11 בבוקר מוקדשת ללימודים. מוצאי שבת - ארגון הבית והמטבח, הכנות ליום א' כמו בכל השבוע. אולי לוותר על לימודים ערב אחד. זהו, פחות או יותר...

 

[הגר שקד]

תכנית יפה ומפורטת

עכשיו חשבי על דבר אחד מהתכנית המפורטת שהכנת - דבר אחד לא גדול מדי, שאיתו את יודעת שתוכלי להתמודד ולהצליח - והתחילי ממנו. חשבי במה מכל הדברים שכתבת תוכלי להתמיד? התבונני גם על הדברים שעדיין "גדולים עליך" וחשבי כיצד תוכלי לפשט אותם, לבנות אותם בצעדים קטנים יותר. תני לעצמך גם מתנות על ההצלחה. לדוגמה, אם את בוחרת להתחיל מקימה מוקדמת בכל בוקר, החליטי מראש על יום אחד בשבוע שבו מותר לך להתפנק קצת ולקום מאוחר יותר. וספרי לנו במה את בוחרת להתחיל... הגר

 

[סהרית]

תודה

אני עדיין מתלבטת מה הכי חשוב. למשל, האם לקום בשעה קבועה, או שיותר חשוב דווקא להתלקח (עוזר להתעוררות) או לפחות להתלבש תוך חצי שעה מזמן הקימה ולא להתקע עם פיג'מה. השאלה הגדולה היא לא במה אני בוחרת להתחיל, אלא מה יעזור לי להתמיד (בינתיים גם טופס מעקב לא ממש עוזר לי).

 

[מיצפטל4]

סהרית

נכון זה אינטרנט.. אבל אני חשה צורך להבהיר שאני צריכה להתמקד ... עד מחר תהיה פה תגובתי.

 

[מיצפטל4]

בואי נדבר על הבוקר...

מה קורה לך כיום , איך נראה הבוקר שלך ? מה באמת קורה, עם המטלות שהיית רוצה שיתבצעו מ-6 עד 7:30 ? האם תוכלי ליצור רצף פעילות קבוע ? מתעוררת, נכנסת למקלחת, מצחצחת, מסתרקת, איפור, לבוש. סידור מיטה, תפילה. ארוחה... משהו כזה... האם יש מטלות שחשובות לך יותר מאחרות ? האם יש מטלות שהיית רוצה להעביר ל"מיקום אחר" לאורך היום ?

 

[סהרית]

הבוקר שלי

מתייחס בעיקר לבקרים בהם אינני יוצאת מהבית או יוצאת בשעה מאוחרת. משום שהבקרים בהם אני צריכה לצאת מוקדם הם ממילא מסודרים. יש שעה שאני חייבת להיות מוכנה ליציאה (אני שונאת לאחר) ובד"כ את רוב הדברים אני מספיקה בסדר זה או אחר (נו, טוב, תמיד מקלחת היא לפני הבגדים...). סדר הפעולות די קבוע. החשובים ביותר הם מקלחת+צחצוח, בגדים, שתיה (עם בעלי. זה זמן איכות קצר שיש לנו לפני שיוצא לעבודה ואינני מוותרת על כך, לכן לפעמים זה לפני המקלחת), אם לא סידרתי תיק בערב או הכנתי לעצמי אוכל למשך היום זה הזמן להכין (מעניין שלבעלי אני כן מקפידה להכין הכל בערב). כל השאר לפי איך שקמתי, לפי איך שאני מורחת את הזמן שלי, החשק (יש ימים שאני צריכה להכריח את עצמי לקום מהמיטה), הכוח (קצת מוזר לדבר על חוסר כוח בבוקר, אך לפעמים השעות הטובות שלי הן רק יותר מאוחר) והמרץ. ביום שאני בבית או יוצאת יותר מאוחר הכל משתבש כי אני "נמרחת" יותר עם הזמן, נשארת עם פיג'מה, חוזרת למיטה, לפעמים אני נתקעת מול המחשב/האינטרנט - כאילו זה יום חופש שאין בו שום מחוייבות (לכן העניין שאני רוצה להגיע למצב של להתארגן כמו ליציאה גם בימי חופש כאלו) בלי לבצע את המוטל עלי. וכאן אני זקוקה לשינוי הרגלים בשיגרה שלי - לתכנן מראש את היום החופשי ובבוקר לבצע את כל המשימות של השגרה ברצף בלי להתמרח יותר מידי.

 

[aviramk]

מה יעזור לך להתמיד

שלום סהרית מה שלומך? קראתי את שאלותייך ואני רוצה להתייחס במיוחד לשאלתך מה יכול להחזיק אותך כדי שלא "תמרדי"? מה שאני מציע לך זה לבחון מה הערך או הערכים שתקבלי מכך שתעמדי בסדר היום המוצלח שלך? ערך: הכוונה ל-מה תקבלי מזה שתשיגי את מה שאת רוצה? מה ייצא לך מזה? . לדוגמה : אם יהיה לי סדר יום מוצלח ומאורגן ייצא לי מזה - שקט נפשי, סיפוק עצמי, ערך עצמי גבוה יותר, הספק עשייה טוב יותר, זמן איכות טוב יותר עם עצמי , בת הזוג שלי, ושאר חבריי ובני משפחתי, הרגשה טובה. פשוט נכון? כשאת תדעי מה עומד מאחורי היעד שלך- איזה רגש הוא מביא לך- יהיה לך קל יותר להתחבר לעמידה במשימה ולהתמיד בה. כך, בכל פעם שיהיה לך קשה תיזכרי מה הערך שתקבלי מהשגת המטרה? מה ייצא לך מזה. ואז תוכלי להתמיד לאורך זמן מקווה שזה עזר באהבה אבירם

 

[נונוש5]

המתעתעת

היי,נעמי,בהחלט הבנתי על מה את מדברת,כמוני כמוך,ואני מתעתעת בגדול,לא מאמינים עלי,פוחדת מהחיים,אך מרדנית באופיי,פוחדת מנישואין,פוחדת מהחוסר וודאות כמו כולנו,ממש התחברתי למה שכתב פה,ומיד הבנתי,אנחנו העצמנו את פחדינו מזה שהסתרנו אותו,כביכול התגברנו עליו,אך נוסף לו פחד נוסף,בהפוך על הפוך,להפיל את חומת ההגנות ולחשוף ולחוות את ההתגברות על הפחד,וכשזה קורה תמיד אני אומרת לעצמי מזה?מזה פחדת ?השד לא נורא,ונכון צץ לו תמיד עוד פחד,משום מקום,וזה משום שהבאנו את עצמינו להתגונן,להסתיר,ולתעתע,וזה עבודה!!!!! אבל בתוכנו אנו לא מתעתעות,וזה חוזר אלינו שוב ,ועם כל פחד יש עבודה,רק שזה צריך להחחות אחרת מהגנתיות,אוי מה עשינו לנו,,,,פתחת לי את הראש פה,עם קריאת דברייך,עדיין פוחדת כמוך,אך מבינה שמה שעשיתי לי לא עוד,לא להסתיר,עובר יותר מהר,וקל יותר,נכנסת למצב חווה אותו נקודתית,והופ אינו נעלם נטמעתי לתוך מצב ומגיבה לו,מבטאת את הפחד כשפוחדת,עכשו הקושי הוא בלהסיר את התעתוע,החוזק שמונע ממני,מחליש,מרחיק אותי מן הלימוד,ההיטמעות,החוויה,ההגבה,ואני חושבת היום שבגלל שפחדתי ולא העזתי,הפסדתי המון,החמצתי חוויות של חיים שלמים,כל זאת הבנתי מפנייתך,תודה לך,נוני,