שלוםםם... אני חדשה פה...
ואני אפתח בסיפור: לילה אחד חלמתי שזכיתי לראיון עם אלוהים. "גש הלום" אמר האל, "רצית לראיין אותי?" "אם יש לך זמן", עניתי. אלוהים חייך ואמר: "הזמן שלי הוא נצחי ומספיק לעשיית כל דבר... מה שאלתך בני?" "מה הכי מפתיע אותך בקשר למין האנושי?" שאלתי. ענה אלוהים: "הכי מפתיע אותי בבני האדם שהם משתעממים מלהיות ילדים, ממהרים להתבגר ואז משתוקקים לשוב ולהיות ילדים... הם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף ואז מאבדים את כספם כדי לשקם את בריאותם... הם חושבים בחרדה על העתיד ושוכחים את ההווה. כך שאינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד... שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו, ומתים כאילו מעולם לא חיו..." אלוהים חפן את ידי בידיו והיינו שקטים לזמן מה. "כהורה, אילו שיעורים היית רוצה שילדך- בני האדם, ילמדו?" שאלתי. אלוהים ענה בחיוך: "ללמוד שהם אינם יכולים לגרום לאף אחד לאהוב אותם, אך ביכולתם לאפשר לעצמם להיות נאהבים... ללמוד שהערך הרב היותר אינו טמון במה שיש להם בחיים אלה במי שיש להם בחיים... ללמוד שלא רצוי להשוות עצמם לאחרים אלא להיות נאמנים לעצמם... ללמוד שאדם עשיר אינו זה שיש לו הכי הרבה אלא זה שזקוק להכי מעט... ללמוד שזה לוקח כמה שניות לפצוע אדם אהוב פצעים עמוקים, והרבה שנים לרפאם... ללמוד לסלוח על ידי תרגול סלחנות... ללמוד שיש אנשים שאוהבים אותך מאוד, אך אינם יכולים להביא או להראות את רגשותיהם... ללמוד שכסף יכול לקנות כל דבר מלבד אושר... ללמוד שחבר אמיתי הוא זה שיודע עליך הכל ואוהב אותך בכל זאת... ללמוד שלא תמיד זה מספיק שאחרים יסלחו לך, עליך לסלוח לעצמך..." ישבתי זה זמן מה, נהנה מהרגע. הודיתי לאלוהים על הזמן שלו ועל כל מה שעשה עבורי ועבור משפחתי והוא ענה: "בבקשה... אני נמצא כאן 24 שעות ביממה, כל מה שעליך לעשות הוא לקרוא לי ואני אענה... ועוד עיצה לסיום- זכור- אנשים ישכחו מה שאמרת אנשים ישכחו מה שעשית. אך אנשים לעולם לא ישכחו מה שגרמת להם להרגיש..." מקווה שאהבתם!{ או שאולי אתם כבר מכירים...}
ואני אפתח בסיפור: לילה אחד חלמתי שזכיתי לראיון עם אלוהים. "גש הלום" אמר האל, "רצית לראיין אותי?" "אם יש לך זמן", עניתי. אלוהים חייך ואמר: "הזמן שלי הוא נצחי ומספיק לעשיית כל דבר... מה שאלתך בני?" "מה הכי מפתיע אותך בקשר למין האנושי?" שאלתי. ענה אלוהים: "הכי מפתיע אותי בבני האדם שהם משתעממים מלהיות ילדים, ממהרים להתבגר ואז משתוקקים לשוב ולהיות ילדים... הם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף ואז מאבדים את כספם כדי לשקם את בריאותם... הם חושבים בחרדה על העתיד ושוכחים את ההווה. כך שאינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד... שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו, ומתים כאילו מעולם לא חיו..." אלוהים חפן את ידי בידיו והיינו שקטים לזמן מה. "כהורה, אילו שיעורים היית רוצה שילדך- בני האדם, ילמדו?" שאלתי. אלוהים ענה בחיוך: "ללמוד שהם אינם יכולים לגרום לאף אחד לאהוב אותם, אך ביכולתם לאפשר לעצמם להיות נאהבים... ללמוד שהערך הרב היותר אינו טמון במה שיש להם בחיים אלה במי שיש להם בחיים... ללמוד שלא רצוי להשוות עצמם לאחרים אלא להיות נאמנים לעצמם... ללמוד שאדם עשיר אינו זה שיש לו הכי הרבה אלא זה שזקוק להכי מעט... ללמוד שזה לוקח כמה שניות לפצוע אדם אהוב פצעים עמוקים, והרבה שנים לרפאם... ללמוד לסלוח על ידי תרגול סלחנות... ללמוד שיש אנשים שאוהבים אותך מאוד, אך אינם יכולים להביא או להראות את רגשותיהם... ללמוד שכסף יכול לקנות כל דבר מלבד אושר... ללמוד שחבר אמיתי הוא זה שיודע עליך הכל ואוהב אותך בכל זאת... ללמוד שלא תמיד זה מספיק שאחרים יסלחו לך, עליך לסלוח לעצמך..." ישבתי זה זמן מה, נהנה מהרגע. הודיתי לאלוהים על הזמן שלו ועל כל מה שעשה עבורי ועבור משפחתי והוא ענה: "בבקשה... אני נמצא כאן 24 שעות ביממה, כל מה שעליך לעשות הוא לקרוא לי ואני אענה... ועוד עיצה לסיום- זכור- אנשים ישכחו מה שאמרת אנשים ישכחו מה שעשית. אך אנשים לעולם לא ישכחו מה שגרמת להם להרגיש..." מקווה שאהבתם!{ או שאולי אתם כבר מכירים...}
