שלא יגמר לעולם..

אורמור

New member
שלא יגמר לעולם..

פתאום קשובה לו פתאום נענית לו מזבדת אותו במייטב מי פילל שאותו אוהב זה הגוף בו טמונה ישותי זה הכלי שחופן את נפשי הוא נושא אותי על פני האדמה כבר מעל ארבעים שנה לא קיבל שום במה לא הוקדשה לו מחשבה עושה מלאכתו ואני שרויה בו נונשלנטית כלפיו לא מודדת תויו כן גם הוא כמוני.. מובן מעליו וכמותי שנעורתי בטרם סתיו לפתע נשאתי עייני אליו וגיליתי-שלי הוא כולו בידי לעצב מראיתו ומתוך האין..פרץ החן גלים,נחשולים,נשיות שעולים וגואים בלי לאות מתבלטים מתריסים שש ושני עוטים ענבר ואזמרגד כבר לא יונחו בצד הו אלוהים אדירים! זה ``משבר`` גיל הארבעים.. ולוואי ולא יגמר לעולם...
 
אורמור-השכבת אותי כעת.. B-)

מהשורות הראשונות חשבתי בשגגה שהשיר מוקדש לבעלך הנושא אותך מעל 40 שנה.. מזל שהמשכתי לקרוא.. אימלה.. מרק.
 
למעלה