שכר ועונש
בזמן האחרון יש יותר ויותר גרסאות לאותו סיפור. כל הסיפורים שיש בהם מסר יופיעו כמעט אצל כל מי שמכנה את עצמו בן תרבות. כל עם או קהילה רוצה לחנך את הדור החדש למעשים טובים וללכת בדרך הישר. אני חושבת שהאנשים בגיל מאוד צעיר יודעים להבחין בין טוב לרע. אם הוא יבחר בטוב או ברע זה תלוי במערכת החברתית שבה הוא חי. התנהגות לומדים לא מדיבורים, אלא על ידי חיקוי של מבוגרים ובכירים ממך וגם איזה חוקים יש בחברה שבה אתה חי ואם יש דרך אפקטיבית לתגמל או להעניש את הפרט. דרך מענינת של ענישה יש בסיפור של גואי די מופאסאסון "ההיה זה חלום?" אני רושמת רק קטע כי אני חושבת שזה סיפור מוכר. אם לא אשמח לכתוב את כל הסיפור. "ראיתי בודאות, כי האבן עליה ישבתי זה עתה,-- מתרוממת מאליה. אז הופיע המת שלך ערום, כשהוא דוחף את האבן למקומה הראשון. ראיתי זאת בעליל, אף על פי שהלילה היה כה אפל. מעל הצלב יכולתי לקרוא: "כאן שוכב ג'ק אוליבן, שנפטר בגיל 51. הוא אהב את משפחתו, היה אדיב ומכובד ומת, ברחמי האל! "גם המת עצמו קרא את החרות על המצבתו, אז הרים אבן מעל השביל, אבן קטנה ומחוספסת, ןהחל מוחק בה את את האותיות בזהירות. לאט לאט התגבר עליהן, ובחורי-עיניו, הסתכל במקומות המחוקים, ואז חזר וכתב הקצה העצם שהיתה פעם אצבעו, אותיות ברורות, כאותן השורות הנכתבות בידי הנערים על גבי הכתלים בקצו של גפרור: "כאן נח ג'ק אוליבן שמת בגיל חמישים ואחת. הוא החיש את מות אביו בחוסר אדיבותו, היות שרצה לרשת את הונו, הוא בגד באשתו, זנח את ילדיו, רימה את שכניו, שדד, ומת אומלל ומר-נפש" משסיים, עמד המת ללא ניע והתבונן במלאכתו.-- נפניתי לאחורי וראיתי כי כל הקברים פתוחים. הגופות המתות יצאו מתוכם, וכולם עומדים פנים אל פנים מול השקרים, שנחרתו על ידי קרוביהם, על גבי המצבות וכותבים את האמת"?........... כל אותם הגברים, כל אותן הנשים שנחשבו טהורים ונקיים מכל רבב -- כולם כתבו בשעה זו, על סף משכן הנצח, את האמת, האמת הנוראה והקדושה שכל אחד התעלם ממנה, או ניסה להתעל ממנה בעודנו בחיים"? . , ,
בזמן האחרון יש יותר ויותר גרסאות לאותו סיפור. כל הסיפורים שיש בהם מסר יופיעו כמעט אצל כל מי שמכנה את עצמו בן תרבות. כל עם או קהילה רוצה לחנך את הדור החדש למעשים טובים וללכת בדרך הישר. אני חושבת שהאנשים בגיל מאוד צעיר יודעים להבחין בין טוב לרע. אם הוא יבחר בטוב או ברע זה תלוי במערכת החברתית שבה הוא חי. התנהגות לומדים לא מדיבורים, אלא על ידי חיקוי של מבוגרים ובכירים ממך וגם איזה חוקים יש בחברה שבה אתה חי ואם יש דרך אפקטיבית לתגמל או להעניש את הפרט. דרך מענינת של ענישה יש בסיפור של גואי די מופאסאסון "ההיה זה חלום?" אני רושמת רק קטע כי אני חושבת שזה סיפור מוכר. אם לא אשמח לכתוב את כל הסיפור. "ראיתי בודאות, כי האבן עליה ישבתי זה עתה,-- מתרוממת מאליה. אז הופיע המת שלך ערום, כשהוא דוחף את האבן למקומה הראשון. ראיתי זאת בעליל, אף על פי שהלילה היה כה אפל. מעל הצלב יכולתי לקרוא: "כאן שוכב ג'ק אוליבן, שנפטר בגיל 51. הוא אהב את משפחתו, היה אדיב ומכובד ומת, ברחמי האל! "גם המת עצמו קרא את החרות על המצבתו, אז הרים אבן מעל השביל, אבן קטנה ומחוספסת, ןהחל מוחק בה את את האותיות בזהירות. לאט לאט התגבר עליהן, ובחורי-עיניו, הסתכל במקומות המחוקים, ואז חזר וכתב הקצה העצם שהיתה פעם אצבעו, אותיות ברורות, כאותן השורות הנכתבות בידי הנערים על גבי הכתלים בקצו של גפרור: "כאן נח ג'ק אוליבן שמת בגיל חמישים ואחת. הוא החיש את מות אביו בחוסר אדיבותו, היות שרצה לרשת את הונו, הוא בגד באשתו, זנח את ילדיו, רימה את שכניו, שדד, ומת אומלל ומר-נפש" משסיים, עמד המת ללא ניע והתבונן במלאכתו.-- נפניתי לאחורי וראיתי כי כל הקברים פתוחים. הגופות המתות יצאו מתוכם, וכולם עומדים פנים אל פנים מול השקרים, שנחרתו על ידי קרוביהם, על גבי המצבות וכותבים את האמת"?........... כל אותם הגברים, כל אותן הנשים שנחשבו טהורים ונקיים מכל רבב -- כולם כתבו בשעה זו, על סף משכן הנצח, את האמת, האמת הנוראה והקדושה שכל אחד התעלם ממנה, או ניסה להתעל ממנה בעודנו בחיים"? . , ,