מאד בעד
ומספיק שאנמק שני טעמים. נימוק ראשון - נש"ץ ותנועות הון בין לאומיות ידוע שהחברות הגדולות במשק, הופכות לאיטן לחברות המשקיעות גם בחו"ל. אין בכך כל פסול. אך יש לזכור, שחברה מסוג זה, ההופכת עם הזמן לרב-לאומית, איננה מחזירה את רווחיה מחו"ל לארץ המקור. לרוב אלו יישארו שם. עוד ידוע, כי הנש"ץ הינו בעל גמישות שלילית ביחס להכנסה (הכנסה עולה, נש"ץ יורד). האם רישום של עלייה בתוצר הגולמה, הבא לידי ביטוי בכך ששרי אריסון הרוויחה עוד שני מילארד דולר, אכן באמת עושה את מה שאמורה לעשות צמיחה במשק ?. קדחת, הכסף היה ואיננו עוד מבחינת המשק. לעומת זאת, אם העובדים ירווחו יותר, הם יחזירו את השכר בחזרה אל השוק ושם הכסף באמת יתרום. אז מה קיבלנו... האלפיון העליון המעסיק צבא של עבדים מודרניים, איננו יחסר אם ישלם להם שכר נאות מחד, אך את הכסף העודף (שהוא חוסך מהם), הוא מעביר בתנועות הון בין לאומיות לחו"ל. יוצא מכך, שכסף שהיה אמור לחזור למשק ולהזין עסקים נוספים, נבלע בכיסו של האלפיון העליון ולמעשה, למרות שלכאורה קיים גידול בתוצר, הרי שגידול זה איננו בא לידי ביטוי בצמיחה אמיתית, כי איננו חוזר עוד למשק. כפי שכתבתי כאן בעבר, אנחנו שוכחים שהעובדים הם גם צרכנים. אם העובדים לא ירוויחו מספיק, אז תוך תקופה יגדל מעגל מקבלי שכר מינימום והתוצאה - שיתוק אמיתי של המשק וירידה לרמת תוצר מתאימה למשק המשתכר שכר מינימום. החברות חייבות להבין שהן אמורות לשלם לעובדיהן שכר תואם לרמת החיים שהן רוצות שתהייה פה, כדי שהם עצמן, ימשיכו לשגשג. וכמו שזה נראה, המשבר האמיתי מצוי כבר מעבר לפינה. הנימוק השני - ככל שהשכר נמוך יותר, האחריות של המדינה עולה והוצאותיה עולות. מצד אחד, חברות גדולות אינן משלמות מס כפי שמשלם שכיר המרוויח טוב. לעומת זאת, בהיותן משלמות שכר מינימום, הן זורקות לפתח החברה בעיות רבות, שאם המדינה צריכה להתמודד עימן, היא חייבת להקציב סכומים אדירים (רווחה, פשע, בטווח הארוך הוצאות בריאות גבוהות וכד'). בקיצור, זה חסר וזה ברווח אדיר. אנו חייבים לזכור שהעובד הוא משאב, אך גם אזרח. מה שלא ניתן לו בכבוד, הוא יעלה לנו פי 4 ולא בכבוד. ובשלב שני, המשק יעצור את פעולתו.
