שיתוף -

[זאב ארליך]

יוסף

אם כך אתה חושב, ואתה עקבי בגישתך ובתגובותיך בשרשור זה ובדיונים אחרים שהתקיימו איתך כאן בפורום, אין לי אלא לסיים דיון זה איתך בברכת שלום.

אני את שלי עשיתי.

בברכה,

ז.

 

[amir_aikido]

ההבדל מהותי בין קרב פיזי ובין תחרות מבטים

יש הבדל ברמת המהות בין קרב פיזי ובין תחרות שכולה מבטים. וזו גם הסיבה להתפלפלות על הניסוח.

אם אתה רוצה ללמוד על מבטים לפני קרב פיזי מובטח - בדוק את הסומו. שם יש ממש שלב מקדים לקרב התחרותי שבו יש מקום למאבק מבטים.

סיפורים כמו שהבאת נפוצים במיתולוגיה של אמנויות הלחימה, ושמעתי כל מני כאלה שמתייחסים לקרבות / דו-קרבות שונים, כולל כאלה עם פוטנציאל של חיים ומוות. אלא שכולם דומים יותר למשלים מאשר לסיפורים מציאותיים, ובהתאם הלקחים שלהם אינם בהכרח נכונים תמיד אלא "אידיאולוגיים" / "פילוסופיים" בהתאם לתפיסת החיים של המספר, או למסר המתודי שהוא רוצה להעביר לקהלו באותה הזדמנות.


לתרגיל של שליטה על המסרים של המבט שלך יש ערך. אלא שאין הבטחה שדווקא המסר הריק הוא המסר הרצוי בכל מצב נתון. החיים מורכבים מכדי שפתרון יחיד יהיה נכון עבורם, גם בלחימה פיזית וגם בשלבים המקדימים ללחימה, כמו המבט ושפת הגוף.
יש מצבים בהם שפת גוף ומבטים של "זכר אלפא"/תוקפנות, תתן לך את השליטה. יש מצבים בהם להיפך - שפת גוף כזו תבטיח עימות. יש מצבים בהם החצנה של "ריקנות" תעזור, ויש מצבים בהם היא תעודד את השני לתקוף. לפעמים נדרשת דווקא השפלת מבט ושפת גוף כנועה למנוע תקיפה, ולעיתים - האחר יראה בה הזמנה לתקוף.


ואחרון חביב - כשרוצים לבחון את ההשפעה של אלמנט בעולם של אמנויות הלחימה, אלמנט כמו: טכניקת-לחימה, ועוד יותר אם המדובר על מבט. חשוב לשמוע את נקודת המבט של אחר/זר על הקורה. ולבחור זר שיספר מה הוא הרגיש מהמבט שלך ומה הוא חש בהקשר זה, ובלי שתשים מילים בפיו. כאן נכנסת "המראה" (מונח מבי"ס לטאי-צ'י) - משוב אמיתי של אחר.
אמנות לחימה מניחה בבסיסה שיש עימות, והוא נעשה מול אדם אחר. זאת בשונה מאמנויות של מדיטציה / תנועה אחרות, שאינן אמנויות לחימה.

יש אינסוף אנשים ברשת שמראים "קסמים" באמנויות לחימה - אנשים שעפים ללא מגע, מצעקה וכו'. נדיר שהדברים הללו פועלים על זר באופן עקבי ויש גם אנספור קטעי וידיאו שמראים איך התלמידים עפים במרחק של מטרים רבים, והזר מגיע לטווח מכה וגם פוגע.

בדיקה מול חסידים (תלמידים שמאמינים בך ללא ספק) מובילה להטעיה עצמית ומשם הדרך לשרלטנות קצרה.
כתבת בהתחלה על אייקידו - קרא את הכתבה בקישור, שכתב גדי שור על נושא "האוקה הטוב" ועד כמה השאיפה להיות כזה, אחד שמדגים עם המורה הבכיר וכו', גורמת לאותו תלמיד לעוות את תפיסת העבודה שלו, וזה בשיטת אייקידו שנחשבת למעשית וכוללת קורס שבו נפוצה נוכחות של שוטרים ואנשי כוחות בטחון.

נראה לי כי זהו המסר שרבים פה מנסים להעביר לך - על מציאות לעומת דימוי עצמי.

אמיר

 

[ינוקא1]

אהבתי את תגובתך.

 

[ש מים]

אמיר, לא צריך ללכת למיתולוגיה

 

[amir_aikido]

הסבר?

 

[ש מים]

יש ביננו עדים חיים.

אין צורך ללכת לחפש במיתודולוגיה היוונית.

 

[דוד כפרי]

 

[ינוקא1]

ותודה על ההמלצה על "אחרי הגשם".

 

[מיתר נדיר]

טוב, אנחנו לא יכולים באמת לדעת את זה.

יש היום כל כך הרבה זרמים, וכל אחד ממציא את הגלגל מחדש.... יכול להיות שמישהו החליט לערוך "תחרויות אייקידו" ולא שייך לטומיקי אייקידו אלא ל"אייקידו דרקון הזהב", אם אתה מבין את כוונתי.
כך או כך, זה חארטה.

 

[טרללילם]

תגובה שפויה

 

[Tonjin]

ניתן לקחת משהו מדברים שלא קרו ולהרוויח

עדיף לדעתי, לנסות ולהרוויח מדברים שאכן קרו באמת במציאות - כי, אעפס, זה שומר אותך יותר מחובר אליה...


לגבי הסיפור הספציפי עצמו, הוא גלגול ניו-אייג'י של סיפור יפני עתיק שזכה לאינספור גרסאות (אחת מהן הוזכרה כבר בשרשור), מה ש"זכינו" לשמוע למעלה הוא סך הכל עוד אחת מהן (ולא בהכרח מהמוצלחות) - והוא כל-כך לא סביר שמי שטוען לקיומו הוא זה שעליו לבסס את טענת הקיום...

 

[העוג]

בלחימה

מבט שמשדר תוקפנות ליריב יכול גם לגרום לו להירתע ו/או לאבד בטחון בהגנה שלו ואפילו שמץ מהריכוז ובכך להביא לניצחון של ה'מביט'.

 

[טרללילם]

זה בערך

מה שאותו תלמיד ניסה לעשות לי , כנראה לא במודע.
אני חושב שהפסיכולוגיה מהסוג שאתה מתאר היא חלק בלתי נפרד מכל לחימה , גם לחימה בין מדינות וגם לחימה בין חיות. אני חושב שגם מוחמד עלי טען שלפני כל קרב הוא היה מתבונן ביריבו עד שהיריב היה משפיל את עיניו . בכל אופן ההתגוננות שיצאה לי אוטומטית היתה "להתרוקן" עד למצב כמו "היפנוטי" כך שהמבט שלו בעצם לא יפגוש בכלום , וזה עבד.