שיתוף -
לפני כ10 שנים זכור לי שבלימודי הרפואה הסינית , שמעתי ממורה שלי , רוני ספיר , על תחרות אייקידו שהוא היה נוכח בה :
מה שהוא סיפר היה שבהתחלה עלו כל התלמידים והציגו את הגלגולים וכו' וכו' , אך בסוף עלו שני המאסטרים הגדולים ורק הסתכלו אחד לשני בעיניים.
אחרי כ10 דקות , הרים אחד מהם את ידו ואמר "הוא ניצח" - הרעיון כפי שהוא הסביר היה שאם היתה איזושהיא "תוקפנות" במבט זה היה נחשב להפסד.
עד כאן הסיפור.
היום כאשר תרגלתי צ'י גונג עם תלמיד עלה בדעתי לעשות תרגול זה , וזכיתי להבין אותו :
המבט של התלמיד היה בעל איכות "חודרת ומתפרצת" , ועל מנת להכיל את המבט שלו מבלי שיפגע בי , הייתי מוכרח להעמיק את המבט והתודעה שלי ולהיות "ריק" יותר ממנו , ועם זאת נוכח.
כלומר המדובר בתרגול בו שני ה"מתמודדים" בסופו של דבר צריכים לרוקן את עצמם יותר ויותר , כאשר כל אחד נותן "פידבק" לשני בעזרת המבט.
לפני כ10 שנים זכור לי שבלימודי הרפואה הסינית , שמעתי ממורה שלי , רוני ספיר , על תחרות אייקידו שהוא היה נוכח בה :
מה שהוא סיפר היה שבהתחלה עלו כל התלמידים והציגו את הגלגולים וכו' וכו' , אך בסוף עלו שני המאסטרים הגדולים ורק הסתכלו אחד לשני בעיניים.
אחרי כ10 דקות , הרים אחד מהם את ידו ואמר "הוא ניצח" - הרעיון כפי שהוא הסביר היה שאם היתה איזושהיא "תוקפנות" במבט זה היה נחשב להפסד.
עד כאן הסיפור.
היום כאשר תרגלתי צ'י גונג עם תלמיד עלה בדעתי לעשות תרגול זה , וזכיתי להבין אותו :
המבט של התלמיד היה בעל איכות "חודרת ומתפרצת" , ועל מנת להכיל את המבט שלו מבלי שיפגע בי , הייתי מוכרח להעמיק את המבט והתודעה שלי ולהיות "ריק" יותר ממנו , ועם זאת נוכח.
כלומר המדובר בתרגול בו שני ה"מתמודדים" בסופו של דבר צריכים לרוקן את עצמם יותר ויותר , כאשר כל אחד נותן "פידבק" לשני בעזרת המבט.