שיתוף

[מיכל931]

בבית הספר הציעו את זה

הם טענו שעדיף שהעניין ישאר 'ללא כותרת' וכשקורה משהו בכיתה - לכל היותר אומרים שהוא מאוד רגיש או 'ילד עם קשיים', כנראה בגלל שהכותרת עלולה ליצור קונוטציה שלילית לפחות אצל חלק מההורים.

 

[מיק67]

תלוי איך זה מוצג

אני בעד להגיד בגאווה רבה - אוטיסט!
לעשות לכיתה מפגש בנושא. שיהיה מעניין, מרתק ויגרום לילדים להבין שמדובר במשהו מיוחד.
אחד הדברים שהבנתי אחרי 3 שנים במערכת החינוך זה שאי אפשר להסתיר ושחבל על כל שנייה שמתעסקים בצרכים של אנשים אחרים או במחשבות שלהם או במה שמתאים להם.
ברגע מסויים אמרתי לבת שלי - שיקפצו לנו כולם. מי שלא מתאים לא שייתקדם וזה הכל. תהיי מי שאת באיזה דרך ועוצמה שאת רוצה ולא מעניין יותר בכלל מה חושבים מסביב.
איך הכל השתפר אצלנו מאז - חבל על הזמן.

 

[מיק67]

זה כל-כך הזוי הרי שבית הספר אמר לא להגיד

בית ספר!! המקום שאמור לחנך וללמד, שנואם בלי הפסקה על ערכים מערכים שונים, קבלת השונה, מקום לכולם וכן הלאה מילים חסרות משמעות.
ואז מה שהוא רוצה בפועל זה הסתרת השונה?
אין מילים. באמת.

 

[schlomitsmile]

 

[dina199]

יש לי ניחוש מה שקורה שם.

ההנהלה והמורים חושבים שהכל מוסתר. ייתכן שההורים האחרים באמת לא יודעים שום דבר..
הילדים (שיש להם עין חדה) כבר זיהו שהילד שונה וחלש (אין להם צורך באיבחונים), הם זיהו שהסייעת (הסמויה) שלו,
והם יודעים להציק לו כשהוא לבד (בלי סייעת) , הם גם יודעים להציג את העניין לטובתם.

ואילו המחנכת מוצאת את הפיתרון הכי פשוט 'אלימות זו אלימות זו אלימות' בלי לברר מה קורה בדיוק , דורשת מכולם התנהגות זהה (מכתבי התנצלות) וזבה נותנת פרס למציקים (האלימים) וגוררת לילד שבלאו הכי חלש להרגיש עוד יותר גרוע.

הלוואי וזה היה ההזוי. אבל זה מצב אמיתי

 

[מיכל931]

תודה שעזרת להבין את המצב

תודה לך דינה מתוקה. הנושא יטופל בישיבה הקרובה עם המנהלת ואנשי הצוות ואשמח לעדכן בהמשך.

 

[dina199]

בהצלחה

 

[dina199]

עד עכשיו שמעתי רק עלהורים שרצו להסתיר.

לדעתי במקרה שלכם הכל צריך להיות גלוי. ורק את יכולה להחליט אם את רוצה להסתיר (וכפי שראית זה גוזל המון אנרגיה).
בכל מקרה ההחלטה שלך , לא של הבית פר.
המצב כבר נעשה יותר חמור מסתם 'ילד רגיש' או 'ילד עם קשיים'.
הדרישה הזו כשהוא במצוקה ובלי עזרה (בלי הסייעת) וכשהוא בוכה וצורח כי התעללו בו (הדחיפות האלה הו התעללות והילדים יידעו את זה טוב מאוד) מעבירה הכל לאחריותו עלולה ממש להזיק לו.
את צריכה להחליט איך את מציגה את זה ולא להתרגש מ'קונוטציות' של הורים .
אצלכם הכל ממלכתי י : בית ספר רגיל, ועדת שילוב, סייעת - ז"א מה כבר יכולים לעשות ההורים עם ה'קונוטציות' ?

ושוב , את לא נפגשת אישית עם ההורים. זה מה שבבית ספר אמרו לך. הם המליצו לך להסתיר והם דיברו על הקונוטציות
ואולי דווקא להורים יש ראש הרבה יותר פתוח ?

 

[dina199]

איך היא יכולה להסביר, כשהיא לא מבינה

שום דבר בספקטרום בעצמה ?

 

[אמא חמסה]

לא צריך להבין כלום בספקטרום,

כדי להבין איך חש ילד, שלא מבין למה דוחפים אותו ולא רואה בזה משחק.

 

[dina199]

אכן לא צריך למי שיש ראש פתוח .

אבל כשהמורה מאשימה ילד א"ס שהוא בוכה וצורח יותר מדי והוא מפחיד ילדים , והיא רוצה שהוא
'יתאפק ויחזיק את עצמו כמו שצריך' (כשאחרים מנצלים את החולשות שלו ומפעילים אלימות עליו ) היא לר מבינה בהרבה דברים, לא רק בספקטרום.

 

[usi1]

מחנכת גרועה יכולה להרוס שנה של ילד

ואת כל הדימוי העצמי שלו
אני במקומך הייתי בודקת מה האפשרויות בכיתות האחרון ומדברת עם הורים ושוקלת להעביר את הילד כיתה.
לא להסס ולא לפחד . מחנכת טובה יכולה להרים ילד ומחנכת גרועה יכולה להרוס חיים של ילד ושל משפחה שלמה סביבו .
שלא לדבר על זה ששעות שישיות הן מועד לפורענות בלי קשר למחנכת , ואז תמצאו דרכים יצירתיות לפתור את הזמן הזה .
אלימות בכיתה זה סיבה מספיק טובה לעבור משם.
קודם כל קרה כאן דבר מאוד לא טוב מבחינת הדימוי העצמי והחברתי של הילד ונגרמה לו פגיעה רצינית ועל זה צריך לעשות בקרת נזקים .
הסייעת צריכה ללוות את הילד לפי הזמן שיש לכם בהקצבה ואם זה לא מתאים לה תעלי את זה מול העיריה שלכם ותמצאו סייעת אחרת. זה לא לעניין .
ואם אין לכם 30 שעות תעמדי על זה שתקבלי את מלוא 30 השעות.
זה אחת הבעיות עם ההקצאות של הסייעות, ה 30 שעות זה המקסימום וזה ממש לא מספיק, ההקצאה צריכה להיות לכל דקה שבה הילד נמצא בבית ספר.
זה כבר צריך לעלות מול אלוט למאבק מול המחוקק.
את לא יכולה לצפות את כל המצבים שיעלו בבית ספר , אין דרך מעשית לחשוב על הכל מראש. חשוב מה התגובה המיידית של הצוות לעניין ולמה לא היה מבוגר נוכח בזמן הזה .
אם היא לא יודעת איך להסביר את ההתנהגות של הילד המשולב שתפנה לפסיכולוגית בית ספר, בשביל זה היא שם , ולא אלייך.
לעבוד עם ילד על התגובות שלו זה תמיד טוב ( CBT ) ולא רק בהקשר הזה אבל זה הכל קשור ללקות ולחוסר הבנה של פענוח הסיטואציות החברתיות, המרחב האישי וכן הלאה, זה היתה תגובה ספונטנית של ילד במצוקה .
הפאשלה היא של המערכת לא של הילד.

 

[מיכל931]

אני אעלה את הנושא גם בעיריה

אני אצור קשר עם העיריה לגבי הקצאת שעות השילוב, ואעלה את הנושא גם בישיבת הצוות.
מקווה מאוד שיוסקו מסקנות נכונות ומועילות ובוודאי שנצטרך עוד להלחם למען הילד. תודה על התגובה המפורטת ועל הרצון הטוב לעזרה

 

[מיק67]

מיכל, אסרטיביות זה שם המשחק

הבת שלי נכנסה לבית ספר רגיל בכיתה ד'. קודם היתה בדמוקרטי. היא נכנסה לכיתה רגילה ובשנה הראשונה היתה בלי שילוב שכן עוד לא היתה מאובחנת. בשנה השנייה היתה לה סייעת.
אני בהתחלה הייתי פאסיבית, הקשבתי למערכת ובהחלט ניסיתי להתאים את התנהגות הבת שלי למערכת.
לקראת סוף כיתה ה' התחלתי להבין שהילדים תמיד מוצאים דרך לצאת בסדר כי הם מבינים את כל השטיקים והיא תמיד יוצאת לא בסדר ובסופו של דבר אני האמא היחידה שצריכה לתת מענה להתנהגות של הילדה.
עד שהתפוצצתי. נודע לי על משהו שקורה בכיתה, במקרה, דרך הסייעת. כינסתי אסיפה דחופה וכיסחתי להם את הצורה. בהרמת קול, בתוקפנות. אמרתי להם שאם הם לא יכולים להבטיח את שלומה של הילדה שיגידו עכשיו והיא לא תחזור לבית ספר יותר. הם כמובן לא יכולים להגיד דבר כזה.
הודעתי בצורה חד משמעית שהילדה שלי לא אלימה ולא פוגעת באף אחד ואם קרה מקרה כלשהו של אלימות מצידה הרי שהיתה שם פרובוקציה קודם ושאין שום הבדל מבחינתי בין הצקות סמויות למכות גלויות. הבהרתי שהיא אף פעם לא אשמה. חד וחלק.
בכיתה ו' כבר הבאתי סייעת בעצמי, קיבלתי דיווח יומיומי וכל פעם שהיתה ישיבה לקחתי את המושכות לידיים. לא נתתי לאף אחד לדבר על הבת שלי מלבד למחנכת הכיתה (שהיא היחידה שנמצאת איתה מספיק זמן כדי אולי להכיר אותה חלקית)
לא הפסיכולוגית, לא היועצת ולא מנתחת ההתנהגות. לא נתתי לאף אחת להעלות השערות בנוגע להתנהגותה (היא בחרדה, היא נלחצת, היא ככה וככה) ואמרתי, שוב, חד וחלק שהילדה שלי מתנהגת מצויין ולא מפריעה לאף אחד אם נותנים לה את הספייס ומתנהגים אליה יפה ושאני מוכנה לעזור להם לחשוב איך להוציא את זה לפועל (להסביר למורים מקצועיים, להסביר לילדים) אבל שזה תנאי בסיסי ובלתי יעבור.
מאז לא שמעתי תלונה אחת על אלימות.
פעם מישהו כתב על הלוח שהמורה בת זונה ולסבית בטוש בלתי מחיק והילדים אמרו שזו היא. הוזמנתי למנהלת. שטפתי אותה שם שהיא לא ידעה מה לעשות עם עצמה. לפי הכתב והשגיאות היה לי ברור שזו לא הילדה שלי.
אה ובנוסף, יום אחד חזרה נסערת כי ילד אחד הציק לה מאוד. אחיה הגדול הלך באותו רגע ותפס את הילד ואיים עליו שאם יציק לה עוד פעם יחטוף מכות.
המנהלת התקשרה, האמא של הילד התקשרה. לשתיהן אמרתי שזה לא יקרה שוב אם הילד לא יציק לה יותר...
אני האדם הכי לא אלים והכי לא תוקפני שיש, באמת. אבל תאמיני לי - זו השפה היחידה שעובדת פה.

 

[מיכל931]

תודה רבה לך!

אני מודה לך על השיתוף מנסיונך.

זה מאוד מכוון ועוזר לי.

 

[dina199]

 

[usi1]

ברצון,

הקצאת שעות שילוב זה פניה למפקחת חינוך מיוחד של האזור שלך לא לעיריה.
משרד החינוך מעביר את התקציב למתיא שמעביר את זה לעיריה ( אני גם פעם חשבתי שהמקור זה העיריה, זה נשמע הגיוני אבל זה לא ככה )
לכן המקור של ההקצאה הוא משרד החינוך
מי שאחראית על ההקצאה הזו היא מפקחת חינוך מיוחד
תמצאי אותה באתר של משרד החינוך בקישור הזה
http://cms.education.gov.il/Educati...gafBepeula/BaaleyTafkidim/MefachkimMachoz.htm
תנסי לדבר איתה טלפונית להסביר את העמדה שלך , כמה שעות יש לך , באיזה רמת תפקוד הבית ספר הגדיר אתכם, מה קורה עם השילוב , שאת מבקשת 30 שעות , כמו כן תעבירי לה פקס עם הבקשה הרשמית כדי שהיא תוכל לטפל בזה .
אם מדברים איתם בהגיון ונותנים להם הסברים מנומקים זה יכול לעבוד. חשוב כמובן שהבית ספר יגבה אותך בעניין, תדברי עם היועצת או עם פסיכולוגית בית ספר
תדברי על הצורך בתווך חברתי לאורך כל שעות היום ( לפחות במקסימום שלו ) , אם את רואה צורך בעזרה בלימודים ( הקראה, עזרה במבחנים, כל דבר שיש לך ) או כל דבר נוסף שיכול להצדיק את הנושא של קבלת ה 30 שעות.
אם את מרגישה שאין לך אוזן קשבת או שקיבלת סרוב מיידי , ואת יכולה לשים הרבה סיבות למה הילד צריך את ה 30 שעות , תפני לאלוט, הם מקסימים והם מאוד עוזרים .

באופן עקרוני בית ספר לא מחליט על ההקצאת שעות , הוא רק קובע רמת תפקוד אבל מאוד כדאי שהבית ספר כן יתן לך "גב" לעניין ויגבה אותך בבקשה . זה גם אינטרס שלהם.

חשוב לשמור איתם על מערכת יחסים טובה של שיתוף פעולה אבל בהחלט כן לעמוד על שלך .

 

[1אילת2]

יכול להיות שהילדים אכו שיחקו משחק דחיפות הדדי

שבנך לא הבין. יכול להיות שאפשר לדרוש מכתבי התנצלות (דבילי בעיני בכל קנה מידה, בייחוד שכל אחד מהילדים האחרים כתב מכתב אחד בעוד בנך אמור לכתוב שלושה).
אבל הבעיה העיקרית היא המורה שטוענת שתגובת בנך היא קיצונית ולא נורמטיבית, שהיא אינה יודעת כיצד להסביר לילדים את התנהגותו של בנך של בנך, ושבאופן כללי היא נכנסה להיסטריה.
בדרך כךך בתי ספר מוכנים לשילוב כל עוד הילד המשולב מתנהג כמו והסייעת שלו פותרת את כל הבעיות וצוות בית הספר לא צריך להקדיש משאבים לנושא.
מה עושים עכשיו?
פגישת צוות היא דבר נכון לעשותו. ראוי שהמנהלת תשתתף ותביע דעתה על "משחק דחיפות הדדי" כהתנהגות לגיטימית בבית הספר.זו אלימות, בין אם כוונה במישרין כלפי בנך ובין אם לאו.
על המורה להבין שבנך הוא בספקטרום האוטיסטי. ועל אף שהוא משולב, ועל אף שרב הזמן "לא רואים עליו", הוא בספקטרום. ועל כן הוא מתנהג לעיתים בצורה חורגת מהמקובל. מה היא תסביר לכיתה זו כבר בעיה שלה, לא שלך.
חוץ מזה, בלי להכיר את בנך- אתם בבעיה. גם אם נתעלם מהאבחון, הרי שלבנך יש התנהגויות שמקשות עליו להשתלב.אני מהמרת שהילדים מבינים שבנך הוא אחרת והם יודעים שהסייעת היא עבורו. עניין ה"סמויה" הוא נחמד אבל לא ריאלי.
את צריכה להחליט באיזו מידה של פתיחות את מעוניינת. וזה תלוי גם במה הילד יודע ומה הוא מסכים שאחרים ידעו.
ובכל מקרה- מבחינתך- קחי את זה בפרופורציה. הילד שלך נפגע והגיב בצורה שהוא יודע להגיב. התגובה הזו הפסיקה את האלימות נגדו. לדעתי- כל הכבוד לו וכדאי לשבח אותו. המורה לא מבינה הרבה אבל אולי אחרי הסבר היא תבין.

 

[מיכל931]

רב תודות לך ולכל המגיבים!

עזרתם לי מאוד!

 

[ימימה]

רק הערה קטנה

מה המורה תסביר לכיתה זה בהחלט עניינה (של מיכל), כי זה ישפיע על איך הילדים יסתכלו אחר כך על הילד ואיך הם יתייחסו אליו. ובעוד שכרגע המטרה המיידית היא להפסיק אלימות והצקות, בהמשך יש גם מטרה לשלב את הילד במידת האפשר, ויש דברים שהיא יכולה להגיד ושיפגעו בשילוב העתידי (למשל להציג אותו רק כחלש וחסר אונים שאסור להטפל אליו). הדיבור עם הילדים בהחלט צריך להעשות מתוך מחשבה משותפת מה מטרותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך.