שיתוף

מיכל931

New member
שיתוף

בני (pdd nos) משולב בכיתה ג' רגילה. בשבוע שעבר לאחר שהסתיימה ההפסקה בזמן שהתלמידים חיכו למורה בכיתה, שלושה ילדים דחפו אותו בחוזקה. בני החל לבכות,לצעוק ולא קיבל עזרה מאיש. אציין שזה קרה ביום החופשי של הסייעת הקבועה, ולאחר שהסייעת המשלימה כבר סיימה את עבודתה. (היא עובדת ביום זה רק עד 12:00). כשהמורה הגיעה כנראה שהתפתח כבר התקף זעם. היא ניסתה לעשות ברור, ולדברי הילדים הם שיחקו משחק של 'דחיפות הדדיות' בצחוק וכלל לא התכוונו לפגוע בו.
המורה התקשרה אלי וטענה שהתגובה של בני היתה קיצונית ולא נורמטיבית. היא דרשה מכל אחד מהמעורבים במקרה לכתוב מכתב התנצלות על התנהגותו, כולל את בני.(כלומר, שלושת הילדים כתבו לו מכתבים והוא גם נדרש לכתוב מכתב לכל אחד מהם). היא אמרה לי שעליה לתת מענה גם לילדים ה'רגילים' ולהורים שלהם וכי אינה יודעת כיצד להסביר להם את התנהגותו של בני המשולב. כמו כן היא דרשה שנעבוד עם הילד על התגובות שלו, כי לדבריה מספר ילדים בכיתה נבהלו מהצרחות שלו, והיא הזמינה אותנו לישיבת צוות דחופה (שעדיין לא התקיימה).אציין שבימים שהסייעת הקבועה נמצאת עד עתה לא קרה מקרה כזה. מה דעתכם על התנהלות המורה והאם יש לכם עצות כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד?
 

OraS20

New member
תחושה לא טובה

המורה טוענת שילדים נבהלים ממנו? ומה לגביו?! הוא אולי לא הבין את הסיטואציה וכמה מפחיד היה לו להיות מותקף על ידי 3 ילדים מכיתתו, מבלי שאיש עוזר לו!! מה זה יעזור המכתב שלו, אם הוא מתקשה בקריאת סיטואציות? האם בכיתה יודעים שהוא ילד מיוחד? מבינים מה הקושי שלו? אולי זה הזמן לספר יותר, מה החוזקות שלו ובמה הוא מיוחד, מה קשה לו ואיך אפשר לסייע לו. איך הוא יכול להבין מתי צוחקים איתו ומתי באמת תוקפים אותו? זו רמת הבנה גבוהה מאוד שקשה לדעתי לצפות מא״ס.לפעמים גם כשחושבים שמבינים, לא מבינים! זה מהחבל, מתסכל , כואב. אני חושבת שאולי כדאי גם לרענן את ההבנה של המורה לגביו.
 

kagome10

New member
לדעתי המורה שלכם מטפחת ביריונות

ובגלל מורות כמוה יש כל מיני תופעות לא טובות במערכת החינוך - במקום לגנות אלימות מצדיקים את התוקף ומאשימים את הקורבן.
להסביר להורים? להגיד את האמת, הילד אוטיסט. אבל צרחות, כמה שהן יכולות להיות לא נעימות, הן לא אלימות, וממש לא שקולות לדחיפות.

בנוגע להבנה מתי צוחקים אותו ומתי תוקפים אותו - לדעתי רוב הנ"טים מכחישים את האלימות שיש בהומור פוגעני. הרבה מהמשחקים "בצחוק" הם סובלימציה של אלימות. הם פחות אלימים ממה שיכול היה להיות, אבל הם תחליף למכות ממש, והם אלימים.

מוטב שהילדים בכיתה ילמדו שאיתו לא צוחקים ככה.
גם לי אין את רמת ההבנה הנחוצה, ואני סך הכל אשת אמצע, סיימתי בהצטיינות תיכון ממלכתי רגיל, ועכשיו אני משרתת בצבא במקום טוב.
אז לצפות לזה מא"ס? זו הגזמה פרועה.
 
את צודקת בהחלט קרו לי כמה דברים

ביסודי פעם אחת כשאר חזרתי לב כיהת לאחר שהלכתי לשתות מים איזה ילד מהכיתה דחף אותי והציק לי ואני כמוב שצעקתי והיה לי התקף זעם והמורה הענישה אותי במקום אותו ובכיתי אני זוכר וגם פעם אחת בשיעור מחשבים אותו אחד הציק לי ואני התחרפ נתי וכמבו שהמורה הוציאה אוית מהשיעור ולא אותו
 
נראה שהמורה צריכה הדרכה בסיסית בנושא האוטיזם

זאת דוגמא קלאסית לתקריות שחוזרות על עצמן כל יום בבית ספר אבל כאשר מעורב בהן ילד אוטיסט יכולות להיהפך לדרמה אם האנשים המעורבים לא מבינים את הרגישויות השונות.
נכון ש"משחק דחיפות" הוא מאוד מקובל בין ילדים. אולם מצד אחד צריך להסביר לילדים למה יש ילדים שלא מגיבים טוב למגע, וצריך להסביר למה יכולות להיות תגובות קולניות או אפילו אלימות....
אגב, לא רק לא-אוטיסטים לא מבינים לפעמים תגובות שנובעות מרגישויות חושיות... אפילו בפורום הזה אנשים לא ממש הבינו אותי כשדיברתי על הרגישות שלי לקולות רמים בסביבה.... ואני ממש עובד על עצמי איך להסביר את זה לאנשים במתינות ולא לסבול בשקט ולהתפרץ....
 
אני עם דמעות זה הזכיר לי מקרה דומה

פעם אחת שהייית ביסודי הלכתי לשתות מים והיה ילד מהכיהת שלי שחיכה במסדרון כי הוא הוצא ואז צרחתי כי הוא הציק ליו המורה הענישה אוית לשבת בחוץ ואבא שלי ממה שהואמ ספר המורה ממש התאכזרה אלי אז
 

dina199

New member
התנהלות חמורה מאוד


והמורה או שלא מבינה שום דבר או שלא רוצה להבין . ברור שהילדים שהסבירו לה על 'דחיפות הדדיות' הם תחמנים ונצלנים והם נ"טים שיודעים 'להסתבר' , ועוד על חשבון מישהו חלש.
ומה שמוכיח שוב שסייעת זה תפקיד חשוב מאוד , ולא ברור איך ילד שחייב עזרה כל הזמן , אמור 'להסתדר לבד ולא
להתנהג בצורה קיצונית' אכשאין לו עזרה?
 

miss owl

New member
נורא קשה לי לשפוט

מצד אחד נורא קל לראות את זה כ"הם התנהגו באלימות והוא זה שנדרש לכתוב התנצלויות, לרסן התנהגות וכו' " כמה לא הוגן ולא בסדר אבל יש פה עוד אפשרות שהילדים באמת שיחקו בדחיפות הדדיות בצחוק ואולי הגזימו קצת מבחינת כח והבן שלך בשל האוטיזם שלו לא הבין שמדובר במשחק והיה בטוח שהם אלימים כלפיו מה שגרם לכאב לכאוב יותר ויחד עם הקושי שלו בלי הסייעת חש מאוד חסר אונים .
ואין לי שום דרך לקבוע איזו מהאפשרויות היא הנכונה וגם למורה לא ממש והיא ניצבת באמת גם מול הילדים הרגילים וההורים שלהם שאם מדובר באפשרות השניה הם בטח בשוק- מבחינתם הם ניסו לשתף אותו במשחק כמו שמצפים מהם לעשות ופתאום הוא התחיל לבכות ולצעוק והתפרץ וזה נורא מבהיל שחושבים שמתנהלים בצורה הכי בסדר שיש ופיתאום מואשמים באלימות שכזאת וחווים תגובה כל כך קיצונית וכן התפרצות זעם למי שלא רגיל לראות את זה זו תגובה מאוד קיצונית ומבהילה. לכן היא ניסתה להתייחס לזה כסוג של אי הבנה בין שלושתם -הוא ראה את זה בצורה אחת ולכן נפגע והם נפגעו כי הוא לא הבין אותם והגיב בצורה מוגזמת לניסיון משחק שלהם ומכאן נובע ההתנצלויות ההדדיות כך שאני חושבת שזה מעשה נכון מצידה.
לגביי הלעבוד עם הילד על התגובות - זה גם תמיד נכון בעייני, לא הייתי מציבה את זה כדרישה אבל כן ילד שמתפרץ פוגע בשילוב של עצמו כי ההתפרצויות מבהילות ומרחיקות ולא מובנות עבור הסביבה. וישיבת צוות זה כי קרה מקרה מאוד חמור מבחינתה - מצב של התפרצות זעם בבצפר זה לא דבר שגרתי של מה בכך והיא רוצה לראות איך למנוע מקרים כאלה.
 
למה הבן שלך צריך להתנצל?

את זה ממש לא הבנתי.

גם אם הם חשבו שזה משחק (מה שבכלל לא בטוח) הם דחפו אותו, הציקו לו.
מה הוא אמור לעשות?
מי שהתחיל - הוא זה שצריך להתנצל, לא הבן שלך.
והמורה צריכה להסביר להורים של הנ"ט את ההרגשה של האוטיסט, ואיך היא הייתה סבירה בהתחשב במצב.
גם לא הבנתי מה היה קיצוני בכלל בתגובה שלו. הוא היה במצוקה. מה היא רצתה שהוא יעשה?
 

מיכל931

New member
תשובה

המורה טוענת שבני צריך להתנצל על כך שצרח עליהם לפני כל הכיתה והאשים אותם בעוד שהם לא התכוונו לפגוע בו כלל. היא אמרה לי שהצרחות והבכי היו מוגזמים, ושעליו ללמוד לרסן את התגובות שלו. הילדים וההורים בכיתה אינם מודעים לכך שהילד הוא pdd והסייעת שלו אמורה להיות סמויה. כך הוסכם מתחילת השילוב והמורה כנראה דאגה שלא תוכל להסביר את התנהגותו לתלמידים ולהורים בכיתה. השאלה היא עד כמה העניין יכול להשאר סמוי, והאם המורה כן צריכה להסביר שלילד יש בעיה וכיצד עליה לעשות זאת - עניין שאנו חושבים לעלות בישיבת הצוות.
 

מיכל931

New member
המורה שלו..

המורה שלו חדשה בבית הספר ואולי מקבלת הנחיה. את זאת אברר בישיבת הצוות הקרובה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מחנכת הכתה היא דמות מפתח בהצלחת השילוב חיוני שתקבל הנחיה שוטפת ממתי"א או גורם מנוסה אחר.
כדאי להדגיש בפניה שאין בזה להפחית מכבודה או מקצועיותה-
שילוב זו אמנות בפני עצמה,
אי-אפשר לצפות ממורה שיהיו לה הכלים להתמודד איתו בלי הנחיה.
 
אני יכולה לשתף אותך בנסיוני:

הבן שלי אובחן בגיל מאוחר.
ובכל שנות בית הספר היסודי המורים שמו לב שילדים מציקים לו, והבן שלי מתאפק ורק כשהוא לא מצליח יותר, הוא מכה. זה מה שהמורים אמרו להורים שקראו להעיף את הבן שלי מבית הספר. הם אמרו, הילד הזה (הבן שלי) הוא ילד טוב, והילדים שלכם מנצלים את זה שהוא לא יודע לענות להם ומציקים לו. הילדים שלכם לא בסדר.

יכול להיות שהצרחות והבכי היו מוגזמים, אבל צריך לזכור שמי שהביא אותו לכך - היו הילדים האחרים.
אני לא מבינה איזה מין משחק זה דחיפות ולמה בית הספר צריך לקבל את זה שילדים משחקים כך כדבר נורמלי וסביר. זה לא, לדעתי. והם צריכים להפסיק את המשחקים האלה.
זה לא משחק, לדעתי.
כדורגל זה משחק, כדורעף, קלפים, וכו' - הם משחקים.
לא צריך להיות משחק שבהגדרה שלו יש מגע גופני, שעלול להכאיב.

לכן לא חובה לספר על הילד שלך ועל האבחון, אלא לדבר ברמה העקרונית, שילדים לא צריכים לשחק משחקים כאלה והמערכת לא צריכה לגבות ילדים שמשחקים במשחקים כאלה.
בלי קשר, לכם כדאי לעבוד על נושא התגובות של הילד.

קודם תעבירי את הוויכוח למגרש שלהם.
שלא ידברו על הילד שלכם, לפני שהם מדברים בכלל על הילדים האחרים, שהם אלו שלא היו בסדר.
לא צריך להפנות את הדיון לבן שלך, שהיה פה הכי בסדר.
אז הגיב קצת מוגזם, אז מה?
תגידי להם שאתם תעבדו אותו על הנושא (אולי תקחו אותו לטיפול פסיכולוגי שעובד בתחום הזה או לקאוצ'ינג וכו') ושהם יתעסקו עם הילדים הלכאורה נורמטיבים.
 

kagome10

New member
מה זה הרעיון ההזוי של משחק דחיפות?

אולי זה כמו שנהוג ביןם בניןם לתת זה לזה כאפות "בצחוק" והמורים נאחזים באמתלה זו כדי לא לפעול נגד אלימות.
 

dina199

New member
שום דבר הזוי


זה רק אומר שהילדים תחמנים ויודעים אך לעבוד על המורה (בדיוק כמו שאמרת , כדי שתהיה לה אמתלה)
 
אבל לדעתי בית-הספר לא צריך לקבל את זה!

גם אם זה התירוץ שלהם, זה לא תירוץ שצריך להתקבל בכלל.

זה כמו שנהגים אומרים שהיו שתויים. לדעתי, במקום להקל על נהג כזה בעונש, צריך להחמיר אותו, שכן אדם ששתה לא צריך לנהוג. זה לא תירוץ להקלה, זה תירוץ להחמרה בעונש - לדעתי.
וגם ילדים שמסבירים שזה היה משחק, זה דבר חמור, כי דחיפות זה לא משחק ולכן צריך להפקיד איתם אפילו יותר.

לא מקובלת עלי התרבות הזו.

יש כזו בדיחה על אדם ששוחה בברכה ופתאום מרגיש יד דוחפת לו את הראש בכוח לתוך המים. הוא כמעט מת, לא מצליח לנשום ובקושי רב מצליח להשתחרר ואז הוא רואה את מי שהטביע אותו והלה אומר לו: אופס, סליחה. חשבתי שאתה חבר שלי.

לא. זה לא צריך להיות ככה. לא צריך לבטא חברות וקשר באלימות.
וכן, אני נגד אלימות. ואלימות היא אלימות היא אלימות.
ומי שהיה אלים פה זה הנ"ט, וצריך להתייחס לזה בחומרה.
הא"ס לא היה אלים, רק הגיב בצעקות לאלימות. הוא סבל פה ואין שום סיבה שהוא יסבול.

לא חושבת שצריך לדרוש התנצלות.
ההתנצלות לא שווה כלום גם מצד הנ"ט, שיתנצלו מפה ולחוץ בלי שום התכוונות למה שהם אומרים או כותבים. בית הספר צריך להגיב בחומרה להתנהגות שלהם.
לדעתי.
 

dina199

New member
ברור שלא צריך להיות כך .

אבל יש רצוי ויש מצוי
לכן מתפתחים כל השרשורים - כי בתי הסר לא עושים מה שצריך ולא עושים כמו שצריך.
 

dina199

New member
האם את רוצה שהעניין (אבחנה וסייעת) ישאר סמוי

או שבבית ספר הציעו לך את זה ?
 
למעלה