שיתוף
הגעתי לרגע מוזר, (וכן אני יודעת שהפכתי אתכם לקבוצת תמיכה שלי. מצטערת על זה.) שבו לא אכפת לי.
זה רגע די מפחיד.
מאז שהתחלתי לכתוב פה (בעיקר לכתוב לפרוק פה את אשר על ליבי) התהליך ניהיה יותר מהיר פתאום. כי פתאום קלטתי שאני כבר יודעת לאן אני הולכת ואני סתם מתמהמהת. זה לא סימן שאלה, זה סימן קריאה. אני הולכת למקום מסויים ששם יהיה לי יותר טוב. כי כרגע לא טוב לי.
חשבתי הרבה על דברים שאמא שלי אמרה לי בשיחה ההיא, "מפריע לך כשרות? מפריע לך שבת?"
ואז הבנתי. שפשוט לא מפריע לי.
פעם המחשבה על לאכול ביום כיפור צמררה אותי. היום בכלל לא.
פעם המחשבה של לאכול "טרף" זעזעה אותי. היום? שום זכר.
גם לכם קרה הקטע הזה? שפתאום הבנתם שפשוט.. לא אכפת לכם יותר?
נ.ב: רק לי זה מוזר שכל הפרסומות למעלה בפורום מדברות על חזרה בתשובה/שידוכים לדתיים?
הגעתי לרגע מוזר, (וכן אני יודעת שהפכתי אתכם לקבוצת תמיכה שלי. מצטערת על זה.) שבו לא אכפת לי.
זה רגע די מפחיד.
מאז שהתחלתי לכתוב פה (בעיקר לכתוב לפרוק פה את אשר על ליבי) התהליך ניהיה יותר מהיר פתאום. כי פתאום קלטתי שאני כבר יודעת לאן אני הולכת ואני סתם מתמהמהת. זה לא סימן שאלה, זה סימן קריאה. אני הולכת למקום מסויים ששם יהיה לי יותר טוב. כי כרגע לא טוב לי.
חשבתי הרבה על דברים שאמא שלי אמרה לי בשיחה ההיא, "מפריע לך כשרות? מפריע לך שבת?"
ואז הבנתי. שפשוט לא מפריע לי.
פעם המחשבה על לאכול ביום כיפור צמררה אותי. היום בכלל לא.
פעם המחשבה של לאכול "טרף" זעזעה אותי. היום? שום זכר.
גם לכם קרה הקטע הזה? שפתאום הבנתם שפשוט.. לא אכפת לכם יותר?
נ.ב: רק לי זה מוזר שכל הפרסומות למעלה בפורום מדברות על חזרה בתשובה/שידוכים לדתיים?
