שיתוף

[that the way]

אני מקווה שתמצאי דרך להתמודד איתם

את מכירה אותם טוב, אז כנראה שתצליחי בהצלחה

 

[רקמישהי]

תודה^^

 

[קפצתי למים]

אני בטוח שתצליחי

אם רק תרצי כמובן...!

 

[רקמישהי]

זה לא שאלה אם אני רוצה או לא.

זה כבר די עובדה בשטח.
השאלה עכשיו היא ההתמודדות.

 

[motii011]

התמודדות עם מה?

 

[רקמישהי]

עם עצמי

אני עדיין תקועה בהרגל הישן של להתחבט מה מותר ומה אסור.

 

[motii011]

תחליפי את זה ל"מה טוב לי ומה רע לי"

תתחילי עם זה שתשאלי את עצמיך האם זה עושה לי טוב?
אח"כ תעברי לשלב שבהנחה וזה עדיין עושה לך טוב האם זה באמת טוב או שזה יכול לגרום נזק?
אבל למה לתסבך אותך? רוב האנשים לא חופרים יותר מידי אלא מתמקדים (בכל אופן אמורים) בתחושה הפנימית. לפעמים חוטפים כאפה קטנה וזה בסדר ככה זה החיים.
גם לעשות טעויות זה בסדר!
אבל הכי חשוב זה להרגיש טוב עם מה שעושים לא שווה לעשות דברים שלכאורה נכונים, אבל גורמים רע לבן אדם.
תחושות זה מסוג הדברים ששווה לפתח זה סיסטם שהופך את החיים ליפים יותר!

 

[רקמישהי]

אהבתי אהבתי אהבתי.

 

[כיפה אדומה17]

זה לא רק המשפחה שלך

זה הרבה בני אדם, חרדים וחילוניים, שאוהבים רכילויות.

 

[רקמישהי]

לצורך העיניין

משפחה דתית ולא חרדית.
אבל בהחלט לא חסר אנשים שידברו<>

 

[כיפה אדומה17]

אין לך מה להצטער

הפורום הזה שימש מיום הוולדו, בין השאר, כמקור תמיכה ליוצאים בשאלה.

מהרגע שכותבים בפורום זה רגע שבו "מעזים" מעזים לדבר על זה, לשתף, ובהרבה מאד פעמים כשכותבים משהו ומקבלים עליו תגובות, מתחילים לחשוב על דברים מעוד פרספקטיבות ובסך הכל זה תרום להתקדמות התהליך.

(לי יש פרסומות בנושאים של ילדים, חתונה, ספר השמות-מה אומר שמי? כיפה אדומה!)

 

[רקמישהי]

זה ללא ספק עוזר להבין שאני לא לבד.

אבל בנוסף לזה זה גורם לי לחשוב על התהליך שלי.
אחד הדברים שהבנתי פה מהפורום זה שכל אחד עובר תהליך אינדיווידואלי שונה לחלוטין. אני סוג של מפחדת ממה אני אגלה בסוףעל עצמי

 

[כיפה אדומה17]

מה כבר יכול להיות?

מה התסריט הכי גרוע?!

 

[רקמישהי]

אני קצת הרבה פסיכית

או לפחות זה מה שאני מוכרת לעצמי די בהצלחה. אני מפחדת לגלות שאני יותר פסיכית משחשבתי

 

[כיפה אדומה17]

לא יודעת

מה ההגדרה שלך לפסיכית. אבל כל מי שאני מכירה כמעט, פסיכי במידה כזו או אחרת

אם תשארי דתיה, לא תגלי את זה?

 

[רקמישהי]

לא

או סביר להניח שלא. כי שאתה דתי יש גבולות ברורים.
תכלס אני יכולה עכשיו לעשות מה שבא לי. גם להתאבד. מה אכפת לע? אני יכולה להגיע למקומות מאד אפלים שאני מפחדת מהם.

 

[that the way]

הרעיון הוא להתמודד עם הפחדים

לא לחיות כמו רובוט ולהישאר עם גבולות שאחרים קבעו לנו
זהו חלק מתהליך היציאה ואני קוראת לו גם התבגרות אישית

 

[nini132]

שכחתי

שיש פרסומות בפורומים, מה שתוספים יכולים לעשות לדפדפן, זה מדהים.

והאמת שכן מפריע לי שבת כל עוד אין לי רכב ואני תלוי בתחב"צ שאין.

 

[רקמישהי]

מפריע שבת מבחינת חילול הכוונה

 

[לשחות בעומק]

רגע של שחרור!

לקח לי הרבה זמן להגיע לשם מאז שיצאתי. יותר משנתיים נראה לי ואפילו היו שלבים שחשבתי שלעולם זה לא יקרה התחושה הזאתי.......יש רגעים טובים בחיים!
למרות שהכשרות פחות מדבר אלי כטבעוני.....