שיתוף
אני אורזת כבר 3 ימים אני אורזת את קצת הדברים שיש לי. כל כמה זמן אני מתפרצת בבכי.
בשלישי נשברתי..התקשרתי אליו לעבודה לראות מה שלומו התירוץ היה "אני דואגת" הרי רציתי לשמוע אותו רציתי לחזור לרגע קט לטוב,לכמה חודשים אחורה. הוא אמר לי "גם אני דואג לך וגם אני אוהב אותך מאוד" .
מאז המשכתי לארוז ובבית מתנהגים כאילו השיחה לא התקיימה רק דברים יבשים ממש, שיחת חולין ממש.
מחר אני עוזבת, מחר בשעה הזו אני אהיה בדירה החדשה במקום אחר ,לבד.
הפרידה היא ביוזמתי, הכל קרה מהר מדי הרגשתי צורך להתרחק פיזית.
אבל האהבה קיימת עדיין, אני מתאפקת לא לגעת בו נאבק בצורך לנשק אותו או לבכות לא על הכתף.
זה אולי הסכתלות תמימה ולא הגיונית אבל מבחינתי המעבר הוא רק כדי להתחזק קצת אך בשבילו זה מסמל את הסוף,סוף טוטאלי.
אני יודעת שהוא פגוע, ניסיתי לדבר איתו,להסביר לו את הצורך שלי אבל הוא לא הצליח להבין,הוא לא מאמין במהלך כזה, מבחינתו אני מוותרת עלינו.
כואב לי, אני אורזת הרבה זכרונות . זה כואב.
אני אורזת כבר 3 ימים אני אורזת את קצת הדברים שיש לי. כל כמה זמן אני מתפרצת בבכי.
בשלישי נשברתי..התקשרתי אליו לעבודה לראות מה שלומו התירוץ היה "אני דואגת" הרי רציתי לשמוע אותו רציתי לחזור לרגע קט לטוב,לכמה חודשים אחורה. הוא אמר לי "גם אני דואג לך וגם אני אוהב אותך מאוד" .
מאז המשכתי לארוז ובבית מתנהגים כאילו השיחה לא התקיימה רק דברים יבשים ממש, שיחת חולין ממש.
מחר אני עוזבת, מחר בשעה הזו אני אהיה בדירה החדשה במקום אחר ,לבד.
הפרידה היא ביוזמתי, הכל קרה מהר מדי הרגשתי צורך להתרחק פיזית.
אבל האהבה קיימת עדיין, אני מתאפקת לא לגעת בו נאבק בצורך לנשק אותו או לבכות לא על הכתף.
זה אולי הסכתלות תמימה ולא הגיונית אבל מבחינתי המעבר הוא רק כדי להתחזק קצת אך בשבילו זה מסמל את הסוף,סוף טוטאלי.
אני יודעת שהוא פגוע, ניסיתי לדבר איתו,להסביר לו את הצורך שלי אבל הוא לא הצליח להבין,הוא לא מאמין במהלך כזה, מבחינתו אני מוותרת עלינו.
כואב לי, אני אורזת הרבה זכרונות . זה כואב.