שיתוף קטן....

[taltal8877]

שיתוף קטן....

בני בן 11.5 שנים, משולב כחודשיים וחצי בכיתה רגילה עם סייעת צמודה.
עד לשילוב זה לא הכיר כלל !!!! אפילו אות אחת בשפה האנגלית. אציין שהוא אובססיבי, כל פעם לגבי משהו אחר. אז סוף סוף יש לו אובססיה טובה - הוא לומד אנגלית (לצערי רק אנגלית...) ללא הרף.... הוא כבר קורא מילים וטקסטים קצרים בקלות, מבין את חלקם, וגם כותב (אפילו בעברית הוא לא כותב בדרך כלל....).
הוא סיים חוברת אנגלית עבת כרס בחודשיים.... (הייתי בטוחה שזה ייקח לו שנה...)

יחד עם זאת - השילוב קשה מאוד מבחינות אחרות... לא תמיד הוא מסכים לשתף פעולה, והוא לא מתעניין בשאר חומרי הלימוד... וגם לא מתחבר טוב עם הילדים....

כך שגם אם השילוב ייפסק מחוסר התאמה - לפחות הוא הרוויח את האנגלית.......

זהו, רק רציתי לשתף

 

[רונן שפירא1]

לפחות הוא ירוויח משהו

מעניין מה מושך אותו לאנגלית יותר מאשר לדברים אחרים....

 

[dina199]

למה לצערך ?

יש הישג ענק. הוא לומד אנגלית ,נהנה מזה ומצליח.
אז קודם כל זה מוכיח שיש לו יכולת למידה . (וייתכן שהדרישה ל'שיתוף פעולה' מפריעה ליכולת למידה שלו).
ואנגלית זה חשוב מאוד. כעיקרון מבחנת לימודים תמיד אפשר להלים הכל. אבל אומרים שדאאקא אנגלית זה הדבר שהכי חשוב לדעת.
בקיצור לו מגיע

ולך מגיע

שהגעתם לזה

 

[taltal8877]

זה לא לצערי אלא לשמחתי... שהוא למד אנגלית

רק חבל שזה בזכות אובססיה .... ולכן הוא לא רוצה ללמוד את השאר.... וזה המתכון ל"סילוקו" מבית הספר, שקרוב לוודאי יגיע בקרוב.......

 

[dina199]

כן , אני ודעת את הצרות שלכם עם המערכת.

אבל מה זה חשוב אם זה 'בזכות האובססיה' ?

במבחן התוצאה, העיקר שהוא לומד

.
לכל בן אדם יש את התמריץ שלו. לרוע מזלם של א"סים (ובמיוחד אוטודידקטים) הם 'לא מצליחים לעמוד בדרישות המערכת'.
האם היית אי פעם בקשר עם עמליה עמית ?

 

[taltal8877]

עמליה ואני בקשר זמן רב...

היא אישה מדהימה ואני מאוד אוהבת אותה ומעריכה את עזרתה הרבה בעניין בני.
העניין הוא שבני התבגר בשנה האחרונה ומאוד רצה להיות בכיתה רגילה עם ילדים רגילים (מה שלא היה מאז גיל 4 שנים).
ההבנה של מצבו לעומת האחרים שיגעה אותו. כל רצונו הוא להיות רגיל. אין ספק שזה קשה מאוד ואולי באמת לא מתאים, אך הייתי חייבת לו ולעצמי לנסות ולראות איך זה יעבוד.
לדעתי הוא יכול להצליח, אם רק ייתן משקל ללימודים... נכנסנו למצב בו הכל חשוב (חברים, כדורגל, כיתה רגילה, השתלבות עם בני גילו, הוכחה למערכת שהוא יכול להצליח וכו')
ולכן הוא לא מצליח להתמקד בדבר אחד כמו שהוא רגיל ואוהב.
נקודת אור חשובה: לעומת כיתת תקשורת בשנה שעברה בה הושעה פעמים רבות, וכן כיתה בבי"ס להפרעות נפשיות (5 תלמידים כולל אותו), שם הושעה פעמיים בתוך שבוע וחצי ראשונים ללימודים (שאז הופסקו על ידי), בכיתה הרגילה לא הושעה אפילו פעם אחת. לא היה התקף זעם/לחץ/חרדה שהביאו להשעייה או להענשה.
כלומר, במקום הכי פחות צפוי - ישנה הכלה הכי גדולה. בית ספר מדהים עם רצון אמיתי וטוב

 

[schlomitsmile]

ככה זה- הכל תלוי בנפשות הפועלות

אני מקוה שהחשש שלך מסילוק, נובע יותר מנסיון העבר
מאשר ממשהו שהצוות הנוכחי משדר,
כאילו את מצפה שזה שוב יקרה...
אחרי כל מה שעברתם, קשה להאמין כשמשהו טוב קורה

מחזיקה לכם אצבעות

 

[taltal8877]

לצערי זה כן עומד על הפרק

הצוות הודיע לי שאם לא יהיה שיפור לימודי וקבלת סמכות רצינית יותר של הסייעת והמחנכת, הוא יעלה לועדת השמה.
אך עדיין אני מאמינה שאולי זה יחזיק מעמד.... ואם לא - אין לי בעיה, העיקר שיש לי הידיעה שניסינו.
ועדיין - הוא הרוויח את האנגלית

 

[dina199]

כל כך חבל שבמקום להעריך את המאמצים שלו

(כי אין לו אפשרות התמקד רק בדבר אחד) , דורשים ממנו דרישות שהוא לא מסוגל לעמוד בהן

 

[שלומות0]

כי הוא ילד מורכב

והמערכת לא מוכנה/רוצה/יודעת להתמודד עם זה, הפתרון של המערכת חינוך מיוחד וגם הוא לא טוב לילד מורכב אלא אם כן יש שם נשמות פועלות ממש סבלניות עם רצון טוב.

 

[dina199]

אז הוא סובל כל החיים שלו.

המערכת יודעת הכל. הם רק לא מוכנים לשום דבר

. והילדים משלמים את המחיר

 

[dina199]

לא עניין של ציפיות אלא של התאמה.

הילד היה במקומות לא מתאימים.
והכי גרוע - שכיתת תקשורת שהיא אמורה לתת פיתרון - לא התאימה.
היו כבר כמה הודעות כאן שהורים רוצים לפנות לאלו"ט שיפעלו נגד משרד החינוך בנושא השעיות בחינוך מיוחד.
ההשעיות האלה רק מזיקות.

אבל גם לך יש ציפיה שהו לא מסוגל לעמוד בה .כתבת "לדעתי הוא יכול להצליח, אם רק ייתן משקל ללימודים", אבל כתבת גם "ולכן הוא לא מצליח להתמקד בדבר אחד כמו שהוא רגיל ואוהב." . זה למעשה דבר בהיפוכו.
והתמקדות בדבר אחד אצלו זה צורך ולא סתם הרגל או אהבה . ולמעשה הוא נותן משקל ללימודים , רק שבמקרה שלו זה באמת דבר אחד שהוא יכול להתמקד בו וזה אנגלית.

ולדעתי הוא כבר הוכיח לך (וזה יותר חשוב מלהוכיח ל'מערכת' ) שהוא יודע להסתדר עם דברים חשובים :חברים, כדורגל, כיתה רגילה, השתלבות עם בני גילו . מה שכן צריך להסביר לו ולקוות שהוא יבין שאין שום לחץ להיות 'רגיל' . הוא כבר עשה בחיים שלו הרבה יותר דברים מהחברים ה'רגילים' שלו

. והוא עובד הרבה יותר קשה מאחרים כדי להשיג את הדברים ה'רגילים ' האלה.

 

[taltal8877]

יש בעיה נוספת איתו, אפתח שירשור אחר בעניין..

 

[naomami]

האם ב-ה' או ב-ו'?

לדעתי אם הוא השנה בה', כלומר יש עוד שנה באותו בית ספר, כדאי לכם להתנגד להעברתו למסגרת אחרת. הטענה המרכזית, פרט לכך שזו זכותכם, היא שיש התקדמות וצריך לתת את הזמן לנצל את ההתקדמות והתנופה החיוביים כדי להגיע לעוד הישגים (לאו דווקא לימודיים, גם שיפור בשיתוף פעולה או שיפור ביכולת החברתית עם בני גילו יחשב הישג גדול). למה להעביר אותו בשביל שנה אחת במסגרת ששוב פעם תטלטל אותו?

 

[taltal8877]

מזל שכתבת את זה... תודה!

הוא ב ה' באמת. ובאמת לדעתי הוא כן מתקדם. ולהעביר אותו למקום אחר לא יקרה - אני אשאיר אותו בבית ולא אשלח אותו יותר לבתי ספר.
אז באמת אלחם על זכותו להישאר שם עוד שנה. השאלה אם אצליח להילחם, ואם זה שווה, כי אם יהיה מצב שלא ירצו אותו שם, אז אולי יקשו עליו בכל מיני דברים....

נותרה השאלה אם זה טוב עבורו להמשיך ללמוד שם? בעיני כן, אך לא ידוע לי מה עובר עליו בתוך תוכו.

 

[schlomitsmile]

האם הוא הולך לביה"ס ברצון? אם הוא הולך ברצן, כנראה שבסה"כ טוב לו שם.
ואם הצוות שם כ"כ מכיל כמו שתיארת, הם בודאי ימצאו את הדרך לאפשר לו לצמוח בדרך שלו עוד שנה.
האם הם מקבלים הנחיה כלשהי?

 

[taltal8877]

הלך ברצון עד לפני שבוע בערך.

עכשיו מבקש להישאר בבית, ונכנע מהר לכעס שלי, והולך בלי בעיות נוספות....
הם מקבלים הנחיה מהמתיא. יש מדריכה שמגיעה לצפות ולשיחות, כולל איתי. לדעתי הצוות כולו מאוד משתדל להכיל אותו.
אני לגמרי בוטחת במנהלת שמראה רצינות , אחריות, הכלה, ונסיון אמיתי להצליח בשילוב.

 

[dina199]

מה קרה לפני שבוע ?

האם אותו יום מפורסם של 'מעשים טובים' ?

 

[taltal8877]

לא. זה היה שלשום. לא היה משהו מיוחד

לי לא ידוע למה לפני כשבוע-שבועיים התחיל להישבר לו מבית הספר.
לדעתי זה לא קשור למשהו ספציפי. זה יותר קשור להרגשה שהוא "עבר את ירח הדבש", הוא התרגל ולכן מתחיל להיפתח...כשהתחיל ללמוד היה מאושר, היתה אופוריה מסויימת, הוא אפילו לא רצה להוריד את התלבושת מהגוף... רצה גם בשבת להיות עם חולצת בי"ס. ההתלהבות פגה, ואיתה הגיעו כל הבעיות... (אגב, בדיוק מזה הזהירה אותי עמליה עמית...)

 

[dina199]

אז לפי מה שאני רואה הוא הגיע

לזמן די קשה אחרי האופוריה. ושבלב הזה במקום להבין שהוא א"ס , שקשה לו , שאי אפשר לדרוש ממנו 'השתתפות כמו כולם' (אלא שהדרישות צריכות להיות מותאמות לא"סיותו )- דורשים ממנו דברים בלתי אפשריים מבחינתו, הוא מגיב עליהם כא"ס רגיל ביותר , ואז ההתנהגות הא"סית שלו (הדי סטנדרטית של בשביל א"ס בסיטואציה כזו) מוגדרת כהתנהגות שלילית , הוא נדרש להפסיק את ההתנהגות השלילית , ואז מרוב תסכול מגיעה התפרצות.
ואז הוא שוב אשם. אף אחד (מהצוות ושאר מבוגרים , לא את) לא בודק מה היה המסלול שהביא אותו להתפרצות.

יש כאלה שמפרשים 'להבין א"ס' זה למעשה לוותר לו , ומתייחסים רלכל ויתור כאסון טבע נוראי ש'מפר את הסדר בעולם'

. אז קודם כל לדעתי , יש בחיים מספיק מצבים שבהחלט מותר לוותר לא"ס . (וקיימים אותם מצבים בדיוק שבהם מוותרים לנ"ט אבל פשוט לא חושבים שזה 'מצב' או זה ויתור' ). ובכל מקרה כשאני אומרת 'להבין' זה לא 'לוותר על הכל תמיד'. זה לבוא בדרישות הגיוניות , לא לצפות ממנו להיות 'יותר קדוש מאפיפיור' ולא לדרוש דברים שהם מעבר לכוחות שלו.