שיר
תסבירי לי איך לפעמים שווה להתרחק, רק בשביל אחרי זה אותך לחבק. בעצם הדבר הזה שכל כך מחזיר אותי אלייך, דבר שמביא לי אנרגיה עצומה, מוציא אותנו מהחברות האטומה. במילים כל כך קשה לי להסביר לך, וכל מה שנתת לי איי פעם, רץ בתוכי…, כשאת איתי , ולא איתי. ואנשים לא יבינו, כמו שאנחנו לא מבינות איך הגענו לכזאת תחושה…, לא הכנו את עצמנו לכזאת הרגשה. וכשידך בידי, עיני בוהקות מבטים לא זזים לשניות ספורות. נגיעה כל כך תמימה ולא תמימה ומצמררת…, נגיעה כל כך אחרת… וזה אותנו מצחיק ש"אותם" זה מטעה… זה בעיננו כל כך שלו ויפה… ואוף את כל כך יודעת לשבות אותי ולתת לי להרגיש אחרת, ואת כל כך יודעת להכאיב לי, ולתת לי להרגיש מיותרת… ואת יודעת כל כך הרבה מה ובאיזה זמן…, לתת לי להרגיש היפה מכולם. ואת יודעת הכל כל כך איך, וזה אותי משגע ומרכך… ברגעים קשים… והכי כואב זה שמוטב להרפות. לא מצורך אלא מיוזמה כדי לזרום טוב יותר. ואני בורחת מהמבטים, בוכה על זה כל כך הרבה פעמים…, ואלוהיםםםם אני משתגעת כל כך…, כמה שאני מסוגלת לאהוב אותך!!! ועכשיו כבר אפשר לנשום להפסיק להיות רמאים… עכשיו כבר אפשר לנשום… ולהמשיך בחיים.
תסבירי לי איך לפעמים שווה להתרחק, רק בשביל אחרי זה אותך לחבק. בעצם הדבר הזה שכל כך מחזיר אותי אלייך, דבר שמביא לי אנרגיה עצומה, מוציא אותנו מהחברות האטומה. במילים כל כך קשה לי להסביר לך, וכל מה שנתת לי איי פעם, רץ בתוכי…, כשאת איתי , ולא איתי. ואנשים לא יבינו, כמו שאנחנו לא מבינות איך הגענו לכזאת תחושה…, לא הכנו את עצמנו לכזאת הרגשה. וכשידך בידי, עיני בוהקות מבטים לא זזים לשניות ספורות. נגיעה כל כך תמימה ולא תמימה ומצמררת…, נגיעה כל כך אחרת… וזה אותנו מצחיק ש"אותם" זה מטעה… זה בעיננו כל כך שלו ויפה… ואוף את כל כך יודעת לשבות אותי ולתת לי להרגיש אחרת, ואת כל כך יודעת להכאיב לי, ולתת לי להרגיש מיותרת… ואת יודעת כל כך הרבה מה ובאיזה זמן…, לתת לי להרגיש היפה מכולם. ואת יודעת הכל כל כך איך, וזה אותי משגע ומרכך… ברגעים קשים… והכי כואב זה שמוטב להרפות. לא מצורך אלא מיוזמה כדי לזרום טוב יותר. ואני בורחת מהמבטים, בוכה על זה כל כך הרבה פעמים…, ואלוהיםםםם אני משתגעת כל כך…, כמה שאני מסוגלת לאהוב אותך!!! ועכשיו כבר אפשר לנשום להפסיק להיות רמאים… עכשיו כבר אפשר לנשום… ולהמשיך בחיים.