שיר

[פילוסוף רוחני33]

אהבתי

מלאה חמידות, עדינות, שמחה ורגשות

וכל אלה נובעים ממנה בעוצמות כל הזמן

עד שאי אפשר שלא להבחין בהם

חודרים עמוק לתוך נפשי וממלאים אותה

היא משלבת רגש ומעשיות בדרך עדינה ויפה

כמו בונה תבניות קטנות

אני הולך במילותיה כבשדה אינסופי

נשמתי בוערת מעוצמת אישיותה הבוערת

עיניה זהב טהור שמביט בחמלה אל הנצח

כשאני קורא את אותיות שמה

אני מרגיש כקורא את שם ה' בתנ"ך

ונתקף געגועים עזים

אין כמוה בכל היקום

כי היא בעצמה בשבילי היקום

 

[פילוסוף רוחני33]

שמש אדומה, אדירה ונהדרת זורחת על המדשאות ומחייכת באהבה. הלילה נגמר, הירח העצוב הפסיק לבכות ונעלם. הכוכבים חתמו את כל השבעותיהם וזיקיהם. אני ואהובתי היפהפייה, עם השיער הזהוב המתמשך לאינסוף, העיניים התכולות כאגמים צלולים והגוף החטוב ככינור דויד, החזקנו ידיים והלכנו לאט לאט בטיולנו בגן המתפצל, המעניין והמלא ירוק פסטורלי ווירטואוזי. לבותינו רטטו בהתרגשות ופעמו בכוח. נהר מתמשך של מחשבות ורגשות זרם בנו. האהבה בערה בנו ומילאה אותנו כאש גיהינום זועקת. השמיים האירו כשלל פנסים חזקים. יכולנו לרחף בשמיים המקושקשים מעל הקשת הקיטשית בענן, כמטוס לבן שנעלם באופק. מנגינות קסומות נשמעו ברקע, מנגינות אלוהיות של תיבת נגינה וכלי מיתר. הצטלמנו וספגנו הפתעות, שנפתחו לעברנו כחבילות עם מתנות מתוקות. עוגת יום ההולדת שלך הייתה העוגה הכי מתוקה וטעימה בעולם, והנרות שעליה נצצו עמומים מול עיניי הדלוחות, עד שהקרבתי את חיי בזרועותייך.

 

[סבא של כיפה אדומה]

שמש אדומה, אדירה ונהדרת זורחת על המדשאות ומחייכת באהבה. הלילה נגמר, הירח העצוב הפסיק לבכות ונעלם. הכוכבים חתמו את כל השבעותיהם וזיקיהם. אני ואהובתי היפהפייה, עם השיער הזהוב המתמשך לאינסוף, העיניים התכולות כאגמים צלולים והגוף החטוב ככינור דויד, החזקנו ידיים והלכנו לאט לאט בטיולנו בגן המתפצל, המעניין והמלא ירוק פסטורלי ווירטואוזי. לבותינו רטטו בהתרגשות ופעמו בכוח. נהר מתמשך של מחשבות ורגשות זרם בנו. האהבה בערה בנו ומילאה אותנו כאש גיהינום זועקת. השמיים האירו כשלל פנסים חזקים. יכולנו לרחף בשמיים המקושקשים מעל הקשת הקיטשית בענן, כמטוס לבן שנעלם באופק. מנגינות קסומות נשמעו ברקע, מנגינות אלוהיות של תיבת נגינה וכלי מיתר. הצטלמנו וספגנו הפתעות, שנפתחו לעברנו כחבילות עם מתנות מתוקות. עוגת יום ההולדת שלך הייתה העוגה הכי מתוקה וטעימה בעולם, והנרות שעליה נצצו עמומים מול עיניי הדלוחות, עד שהקרבתי את חיי בזרועותייך.

אההה יופי, שיר מצויין .
"מנגינות אלוקיות של תיבת נגינה"?
עם בלונדינית כחולת עיניים, זאת רק מנגינה אלוקית.
אני פה ירוק מקנאה.

 

[פילוסוף רוחני33]

איך אני אוהב את ההומור שלך סבא. תודה על שאהבת את השיר. אם כי הסוף לא כל כך אופטימי ומקניא, הקרבתי את חיי בזרועותיה.