שיר
פנייך
פנייך מוקפות בהילה של שתיקה,
הדממה מאירה את פנייך
הלב מונה דפיקה אחר דפיקה
ומחַזר בדיבור אחר עינייך.
קולך השקט מנַטף את דִבשו
הזהוב, הניגר אֱלֵי פה ואלי חך,
מהלך בקסמיו על עולם ורעשו
עד יִשקוט, בלי לדעת כיצד ואיך.
שערך מפתה ולוכד שוב ושוב
את הלב הרוקד למולך
את הלב הנכמר במכמורת
ושמח לשֵמע קולך.
אמרי, מה נעים ומתוק יותר –
השלווה הברוכה של החופש,
או כאב החכה הננעצת בלי דעת
בַּלב הרוטט ומפרפר?
פנייך
פנייך מוקפות בהילה של שתיקה,
הדממה מאירה את פנייך
הלב מונה דפיקה אחר דפיקה
ומחַזר בדיבור אחר עינייך.
קולך השקט מנַטף את דִבשו
הזהוב, הניגר אֱלֵי פה ואלי חך,
מהלך בקסמיו על עולם ורעשו
עד יִשקוט, בלי לדעת כיצד ואיך.
שערך מפתה ולוכד שוב ושוב
את הלב הרוקד למולך
את הלב הנכמר במכמורת
ושמח לשֵמע קולך.
אמרי, מה נעים ומתוק יותר –
השלווה הברוכה של החופש,
או כאב החכה הננעצת בלי דעת
בַּלב הרוטט ומפרפר?