שיר שתיקה בלילה...

שיר שתיקה בלילה...

ושוב את יוצאת מחפשת לראות דממה ושאין אף אחד רק אז את ערה, את נערה של לילה אבל מזן אחר מפחדת מחושך מנגיעה זרה, נושאת את האור שלך שלא תצטרכי להתעמת עם החשכה. והוא לא כאן שאת שותקת שהוא מגיע את הולכת, ממה את כה פוחדת את כבר יודעת שהוא לא יפגע הוא מחפש אותך בחלומות אך גם שם את רק בוכה מתעלמת שותקת לעצמך את תאבדי אותו בסוף גם הוא בסוף ילך והוא יושב שם בלילות מחכה לבואך מה הטעם לקוות אם את לא מאמינה בעצמך. ויש אומרים את מסובכת ויש אומרים את סתם שקטה אני אומרת רק ילדה שמחפשת את עצמה ושוב את מתעוררת לתוך החשיכה נמאס לך מקורבנות מפחדת שהוא יהפוך להיות הבא, אז את לא נוגעת מוותרת, הזאת האהבה? את כה פוחדת לפגוע שמוכנה להפגע? הוא לא יבין לעולם מה שאת אף פעם לא תאמרי לו ועם הבוקר נעלמת אף פעם לא תבכי לו. ואת לעצמך פוגעת מתהלכת ללא רוח חיים אך את צריכה לדעת אפילו על הירח גילינו חורים..
 
אין, אין, אין לי מילים!

יפה כל כך נכון... הצצתי לך גם באהבה ורומנטיקה.. שם הגבתי... ולא יכלתי להתעלם מהתגובה שלי פה... מבינה כל כך יודעת... אני ואני ואני כמוני, כמוך.
 
למעלה