שיר!! שיר!!
הרגע בטרם באתי תומת בדידותך, הקשה השותקת, כמו הרעות, גם אני אפורה, כשלקחת אותי מכתפייך הסרתי, אאלם גם אני בשלמוֹת שתיקתך. אבוא בנתיבות דרכך המשוגעת, היכן שרמסו צעדיך, בדשא מוריק, אבוא חרישית, אבוא לא-יודעת, לערסל את ראשך הכבד בחיקי. לא ארא כשנרד כך, יחדיו אל העמק, מן ההר הירוק שממתיק סודותיו, גם אתה שתביט, עת עמסת סליך, לזכור חלומות שנשאו במשב. ילדה אנוכי, וילדה לא ידעתי, כמו החול בין ידי הצרובות סרפדים, בשיעור כיסופי נקובים אישוניך, למתוח עד קץ מסילות נשמתי. הנח את ראשך על חזי וסליך, ינוחו דומם על דשא רמוס, תמרים של אתמול, עורלתם אבקע מגדלות ערגתך הגבוהים אז אכבוש.
הרגע בטרם באתי תומת בדידותך, הקשה השותקת, כמו הרעות, גם אני אפורה, כשלקחת אותי מכתפייך הסרתי, אאלם גם אני בשלמוֹת שתיקתך. אבוא בנתיבות דרכך המשוגעת, היכן שרמסו צעדיך, בדשא מוריק, אבוא חרישית, אבוא לא-יודעת, לערסל את ראשך הכבד בחיקי. לא ארא כשנרד כך, יחדיו אל העמק, מן ההר הירוק שממתיק סודותיו, גם אתה שתביט, עת עמסת סליך, לזכור חלומות שנשאו במשב. ילדה אנוכי, וילדה לא ידעתי, כמו החול בין ידי הצרובות סרפדים, בשיעור כיסופי נקובים אישוניך, למתוח עד קץ מסילות נשמתי. הנח את ראשך על חזי וסליך, ינוחו דומם על דשא רמוס, תמרים של אתמול, עורלתם אבקע מגדלות ערגתך הגבוהים אז אכבוש.