שיר לשיפוטכם

[שון33]

שיר לשיפוטכם

משהו בנפשי זועק מי את ליבי קורע מישהי תשוקתי חטפה מה ישאר אחריה? מדוע לא נחה נפשי לעולם למה נודד לא מוצא כמו מולם עוד גורלי מתדפק מפתה יש לי הכל ואין לי כלום

 

[*קסנדרה]

זעקתך נשמעה למרחוק

יפה כמו תמיד. קראתי בלחש ומשהו בפנים שמע את זעקתך. קסנדרה

 

[שון33]

תודה

את רגישה כתמיד

 

[ליידי גודייבה]

אם היה

לי תשובה או תרופת פלא הייתי אומרת לך - - - אבל כמוני כמוך... איזה באסה הא?

 

[שון33]

נכון... ובכל זאת...לא מתיאשים

 

[המיה]

אף פעם אל תתייאש

משוררים מעבירים את החיים בצורה כואבת... אבל תמיד יש לנו משהו אחד שימלא אותנו באור ויעיף אותנו למקום הכי טוב בעולם. רק אל תפסיק לכתוב...

 

[שון33]

מי כמונו יודע..

שהכתיבה יכולה להיות תחליף .. גם לפסיכולוג וגם לחבר.. (גם לכותבים וגם לקוראים) ומעבר לכך.. לפעמים חייבים.. ממש חייבים לכתוב

 

[המיה]

אם אתה כותב שירה

כשאתה בן 16 - אתה בן 16. אם אתה כותב שירה כשאתה בן 30- אתה משורר. ויותר מכך, אם אתה חייב לכתוב זוהי לך הוכחה ניצחת שהכתיבה היא חלק בלתי נפרד ממך, כמו שתיה אכילה ונשימה...

 

[שון33]

אני מסכים אבל...

שתיה ואכילה ושינה...? אלה מתקשרים ל.."קיום" ואילו פעולות אחרות לגמרי.. מתקשרות ל.."חיים"!!!!! ,,,ויוצרות את ה"חיים"

 

[המיה]

אני לא מתקיימת

אם אני לא כותבת. אני משתגעת. אני נאכלת. עד שהמחסום לא עובר ואני מצליחה לכתוב אני לא מצליחה להרגע