שיר ישן שרשמתי פעם

[חרסינה משורינת]

שיר ישן שרשמתי פעם

גבר ממוצע

ובכל זאת ילדונת, אני לא שונה מהגבר הממוצע. להוטה להנציח אותך במילים יפות
להוטה לשרת אותך, ולפעמים חושבת שמאסתי בהכל...

להביט עליך רק כאשה שופעת, ללעוג לכל חמוקיך , לנצל וללכת.
בכל אני לא שונה מהשרצים האלה שמקיפים אותך...

אני רוצה לדאוג לך, כשאת מרימה אלי מבט דואג
אני לוהטת לקראתך , ללטף את פניך וללחוש לך
"תינוקת , אל תדאגי"
להתלבש במדי שרד, לקחת איתי מזוודה
ולשחק את הילד הגדולה , זו שמבינה
ותעשה בשבילך הרבה כסף

בזמן שאת תבשלי,
תשבי באמבט מחייכת,
הצמידי את התינוק בפיו המגשש לפטמה הזקורה.


אז בעצם אני לא שונה מהשרצים,
הכל זהה חוץ מהדם שזורם בעורקי,
חוץ מהצורה שעוטפת אותי.

אבל את יודעת הייתי אהובה,
אולי את הבריחה שלי ,
שאני מחפשת אחריך כבר שנים,
שתשבי את בחיקי,
שתבכי את למולי,

שאני אבעל אותך ואת ואת תרעדי,
אבל אמרתי לך ילדונת,
אני לא שונה מהשרצים -
גם הם בטוחים שהם יודעים,
שהם אוהבים ,
שהם דואגים.

את חושבת שאני לא מבחינה בירכיים שלך שאת מצמידה בחוצפה?
בחזה שלך שמקפץ מהחולצה?
בחיוך הממזרי שלך כשאת קולטת את המבטים?.
ברצון שלך להכניע את הגברים
וברצון הכמוס שמשתקף בעיניך
להבלע, להכנע , להתמוסס ?.

יקירתי אני הזבוב שעל הקיר,
אני המטפס על חלונך,
העכביש שטווה את קוריו בתקרה מעליך

אני בכל מקום , בכל זמן,
ואני רואה , רואה את כמיהתך,
רואה את פחדך,
וכמו כל גבר ממוצע -
בבוא הזמן אצמיד אותך לקיר
אכניע את כל מה שנותר מחרותך
ואת תהי אז שלי,
ובלבד שלי.

"אהא ילדונת" ... אמרתי לך שאני לא שונה מהגבר הממוצע.