שיר השירים אשר לשלמה.

איזיקו

New member
שיר השירים אשר לשלמה.

מנהג אבותינו בשבת חוה"מ של פסח ובשביעי בו, לקרוא בבית-הכנסת "שיר השירים". כל אחד קורא פסוק, כולם חוזרים עליו ואח"כ הוא קורא את תרגומו. תרגומו הוא תרגום יונתן (יונתן בן עוזיאל), עליו נאמר ש"בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף". אביא לפניכם את התרגום לפסוק הראשון בספר ("שיר השירים אשר לשלמה"). התרגום הוא למעשה דרש, המתאר את 10 השירות שנאמרו בעולם הזה [אדם הראשון - מזמור שיר ליום השבת, משה ובני ישראל בקריעת ים סוף, מרים הנביאה בשירת הים, משה - "האזינו השמיים", יהושע בן נון בגבעון, ברק ודבורה, חנה, דוד המלך ושלמה המלך ("שיר השירים" הנחשב למשובח מכולם)]. השירה העשירית היא זו שתיאמר בסוף הגלות. היש באמתחתכם הצעה לשירה העשירית? תרגום יונתן בן עוזיאל: "שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דִי אֲמַר שְׁלמה נְבִיָּא מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל בְּרוּחַ נְבוּאָה קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. עֲסַרְתֵּי שִׁירָתָא אִתְאֲמַרוּ בְּעָלְמָא הָדֵין שִׁירָא דֵין מְשׁוּבַּח מִן כּוּלְּהוֹן. שִׁירְתָא קַמַּיְתָא אֲמַר אָדָם בִּזְמָן דְּאִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ חוֹבְתֵיהּ וַאֲתָא יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְאַגֵּין עֲלוֹי פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא. שִׁירְתָא תִּנְיֵיתָא אֲמַר משֶׁה עִם בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל בִּזְמָן דְּבַזַּע לְהוֹן מָרֵי עָלְמָא יָת יַמָּא דְּסוּף פְּתַחוּ כּוּלְּהוֹן כַּחְדָּא וַאֲמַרוּ שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל. שִׁירְתָא תְּלִיתֵיתָא אֲמַרוּ בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיבַת לְהוֹן בֵּירָא דְּמִרְיָם דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח יִשְרָאֵל. שִׁירְתָא רְבִיעֵיתָא אֲמַר משֶׁה נְבִיָּא כַּד אֲתָא זִמְנֵיהּ לְמִפְטַר מִן עָלְמָא וְאוֹכַח בַּהּ יָת עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב אַצִּיתוּ שְׁמַיָּא וַאֲמַלֵּיל. שִׁירְתָא חֲמִישֵׁיתָא אֲמַר יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן כַּד אֲגַח קְרָבָא בְּגִבְעוֹן וְקָמוּ לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא תְּלָתִין וְשֵׁית שָׁעִין וּפְסַקוּ מִלְּמֵימַר שִׁירְתָא פְּתַח פּוּמֵּיהּ אִיהוּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב בְּכֵן יְשַׁבַּח יְהוֹשֻׁעַ קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא שְׁתִיתֵיתָא אֲמַר בָּרָק וּדְבוֹרָה בְּיוֹמָא דִּמְסַר יְיָ יָת סִיסְרָא וְיָת מַשְׁרְיָתֵיהּ בְּיַד בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב וְשַׁבַּחַת דְּבוֹרָה וּבָרָק בַּר אֲבִינוֹעַם. שִׁירְתָא שְׁבִיעֵיתָא אֲמַרַת חַנָּה בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיב לַהּ בַּר מִן קֳדָם יְיָ דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְצַלִּיאַת חַנָּה בְּרוּחַ נְבוּאָה וַאֲמַרַת. שִׁירְתָא תְּמִינֵיתָא אֲמַר דָּוִד מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל עַל כָּל נִסַּיָּא דַּעֲבַד לֵיהּ יְיָ פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְשַׁבַּח דָּוִד בִּנְבוּאָה קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא תְּשִׁיעֵיתָא אֲמַר שְׁלמה מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל בְּרוּחַ קוּדְשָׁא קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. וְשִׁירְתָא עֲשִרֵיתָא עֲתִידִין לְמֵימַר יָתַהּ בְּנֵי גָלְוָתָא בְּעִדָּן דְּיִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וּמְפָרַשׁ עַל יְדוֹי דִּישַׁעְיָה נְבִיָּא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב שִׁירָא הָדֵין יְהֵי לְכוֹן לְחֶדְוָא כְּלֵיל אִתְקַדָּשׁוּת חַגָּא דְּפִסְחָא וְחֶדְוַת לִבָּא כְּעַמָּא דְּאָזְלִין לְאִתַּחְזָאָה קֳדָם יְיָ תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא בְּמִינֵי זֶמֶר וְקָל טַבְלָא לְמֵיעַל לְטוּרָא דַּיָי וּלְמִפְלַח קֳדָם יְיָ תַּקִּיפָא דְּיִשְרָאֵל".
 

hillelg

New member
תרגום יונתן

הוא רק על הנביאים (כמבואר בגמרא מגילה). התרגום על הכתובים אינו שלו ואף לא מיוחס לו. תרגום יונתן על הנביאים, אגב, הוא תרגום פשטי לגמרי. בדומה לאונקלוס ובשונה מתרגומים אחרים (כגון המיוחס ליונתן בטעות על התורה, וכמה תרגומים לכתובים).
 

איזיקו

New member
../images/Emo45.gif אתה צודק.

התוכנה שברשותי הצליחה לבלבל אותי
(שם, התרגום לשיר השירים מופיע כ"תרגום יונתן"). אם כן, מי מחבר התרגום לארמית של "שיר השירים" ושל שאר הכתובים?
 
לא ידוע.

אגב, נפלתי היום לבית כנסת תימני באמצע קריאת שיר השירים. היה מרתק לשמוע...
 
ראוי אולי לציין

שבחלק מקהילות אשכנז לא קוראים את המגילות כלל (למעט אסתר ואיכה כמובן). ושמנהג תימן בכלל לתרגם כל פסוק ופסוק (גם בקריאת התורה וגם בהפטרה שבכל שבת) לארמית. מנהג שמשעשע למדי שנשתמר. למען האמת, הוא משעשע בדיוק כמו כל הופעות הארמית כיום בתפילה (קדיש, יקום פורקן, תרגום יונתן של יחזקאל וכו'). מדובר בארמית שנועדה לדבר בשפת הקהל וכיום היא בד"כ ריקה מתוכן.
 

צימעס

New member
השבת שלו נכנסת מאוחר יותר

כי הוא נמצא מערבה מאיתנו וגם צפונה.
 

אוֹחַ

New member
סתם. סרט על הפנים. ואני חושב שהתשוב

ה לת.ע. יכולה לבוא ממה שנקרא "אית ליה קלא" - יש לזה קול. דבר מוכר וידוע. כמו שעון-שבת, למשל - לא חוששים ממה שיחשבו אנשים שרואים אור שנדלק אצלך בשבת, כי שעון שבת הוא דבר ש"אית ליה קלא". וגם לכתבן האוטומטי שלי אית קלא.
 

אלי ו.

New member
ב 18:26 עדיין לא שבת גם בת"א

אשר תמיד הקדימה את זמני קהילות מערביות לה.
 

איזיקו

New member
אבל גם מצוות אחרות לכאורה

הן ריקות מתוכן משום היותן לא ברוח הגיון הזמן. ה'שולחן ערוך' כותב על החיוב בתרגום ומביא החיוב מתוך הגמרא ("שניים מקרא ואחד תרגום"). ועוד אפשר לקרוא בעניין זה - כאן (ראה סעיפים 8 ו-9). וללמוד פה על "התרגום בזמנינו, חיובו ותועלתו".
 
ת"י-סתם קוריוז

אחת התיאוריות לגבי הבלבול שנוצר לגבי התרגום הנ"ל היא שקיצורו היה ת"י (קרי תרגום ירושלמי) ולאחר שנים, מי שנתקל בתרגום פירש ר"ת אלה כ"תרגום יונתן"... לא זוכרת של מי התיאוריה, אבל אבל אם יש מתעניינים אציץ בחוברת המקורות. (אשר במדרשה)
 

hillelg

New member
זה ניחוש ידוע

(הרבה אמרו אותו). איני יודע כמה הוא מבוסס.
 

אלי ו.

New member
אם זה בילבול זה בילבול די ישן

שמגיע למאה ה 3-4 לספירה, מכיון שהתרגום מיוחס ליונתן בן עוזיאל בגמרא (מגילה ג א) וא"ר ירמיה ואיתימא (ויש אומרים שאמר אביו,) רבי חייא בר אבא תרגום של תורה [שקוראים בבית הכנסת] אונקלוס הגר אמרו מפי (שכתבו בהדרכת) ר' אליעזר ור' יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי (לפי מסורת של) חגי זכריה ומלאכי (שהיו הנביאים האחרונים) ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי (בת הקול משמיים התרעמה על כך שהתרגום מסביר סודות הנביאים) לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מ"ט משום דאית ביה קץ משיח (בת הקול התנגדה לתרגום הכתובים מחשש שיונתן בן עוזיאל יחשוף את בוא הקץ שנרמז בספר דניאל)
 
למעלה