שיר השירים אשר לשלמה.
מנהג אבותינו בשבת חוה"מ של פסח ובשביעי בו, לקרוא בבית-הכנסת "שיר השירים". כל אחד קורא פסוק, כולם חוזרים עליו ואח"כ הוא קורא את תרגומו. תרגומו הוא תרגום יונתן (יונתן בן עוזיאל), עליו נאמר ש"בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף". אביא לפניכם את התרגום לפסוק הראשון בספר ("שיר השירים אשר לשלמה"). התרגום הוא למעשה דרש, המתאר את 10 השירות שנאמרו בעולם הזה [אדם הראשון - מזמור שיר ליום השבת, משה ובני ישראל בקריעת ים סוף, מרים הנביאה בשירת הים, משה - "האזינו השמיים", יהושע בן נון בגבעון, ברק ודבורה, חנה, דוד המלך ושלמה המלך ("שיר השירים" הנחשב למשובח מכולם)]. השירה העשירית היא זו שתיאמר בסוף הגלות. היש באמתחתכם הצעה לשירה העשירית? תרגום יונתן בן עוזיאל: "שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דִי אֲמַר שְׁלמה נְבִיָּא מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל בְּרוּחַ נְבוּאָה קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. עֲסַרְתֵּי שִׁירָתָא אִתְאֲמַרוּ בְּעָלְמָא הָדֵין שִׁירָא דֵין מְשׁוּבַּח מִן כּוּלְּהוֹן. שִׁירְתָא קַמַּיְתָא אֲמַר אָדָם בִּזְמָן דְּאִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ חוֹבְתֵיהּ וַאֲתָא יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְאַגֵּין עֲלוֹי פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא. שִׁירְתָא תִּנְיֵיתָא אֲמַר משֶׁה עִם בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל בִּזְמָן דְּבַזַּע לְהוֹן מָרֵי עָלְמָא יָת יַמָּא דְּסוּף פְּתַחוּ כּוּלְּהוֹן כַּחְדָּא וַאֲמַרוּ שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל. שִׁירְתָא תְּלִיתֵיתָא אֲמַרוּ בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיבַת לְהוֹן בֵּירָא דְּמִרְיָם דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח יִשְרָאֵל. שִׁירְתָא רְבִיעֵיתָא אֲמַר משֶׁה נְבִיָּא כַּד אֲתָא זִמְנֵיהּ לְמִפְטַר מִן עָלְמָא וְאוֹכַח בַּהּ יָת עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב אַצִּיתוּ שְׁמַיָּא וַאֲמַלֵּיל. שִׁירְתָא חֲמִישֵׁיתָא אֲמַר יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן כַּד אֲגַח קְרָבָא בְּגִבְעוֹן וְקָמוּ לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא תְּלָתִין וְשֵׁית שָׁעִין וּפְסַקוּ מִלְּמֵימַר שִׁירְתָא פְּתַח פּוּמֵּיהּ אִיהוּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב בְּכֵן יְשַׁבַּח יְהוֹשֻׁעַ קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא שְׁתִיתֵיתָא אֲמַר בָּרָק וּדְבוֹרָה בְּיוֹמָא דִּמְסַר יְיָ יָת סִיסְרָא וְיָת מַשְׁרְיָתֵיהּ בְּיַד בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב וְשַׁבַּחַת דְּבוֹרָה וּבָרָק בַּר אֲבִינוֹעַם. שִׁירְתָא שְׁבִיעֵיתָא אֲמַרַת חַנָּה בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיב לַהּ בַּר מִן קֳדָם יְיָ דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְצַלִּיאַת חַנָּה בְּרוּחַ נְבוּאָה וַאֲמַרַת. שִׁירְתָא תְּמִינֵיתָא אֲמַר דָּוִד מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל עַל כָּל נִסַּיָּא דַּעֲבַד לֵיהּ יְיָ פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְשַׁבַּח דָּוִד בִּנְבוּאָה קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא תְּשִׁיעֵיתָא אֲמַר שְׁלמה מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל בְּרוּחַ קוּדְשָׁא קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. וְשִׁירְתָא עֲשִרֵיתָא עֲתִידִין לְמֵימַר יָתַהּ בְּנֵי גָלְוָתָא בְּעִדָּן דְּיִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וּמְפָרַשׁ עַל יְדוֹי דִּישַׁעְיָה נְבִיָּא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב שִׁירָא הָדֵין יְהֵי לְכוֹן לְחֶדְוָא כְּלֵיל אִתְקַדָּשׁוּת חַגָּא דְּפִסְחָא וְחֶדְוַת לִבָּא כְּעַמָּא דְּאָזְלִין לְאִתַּחְזָאָה קֳדָם יְיָ תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא בְּמִינֵי זֶמֶר וְקָל טַבְלָא לְמֵיעַל לְטוּרָא דַּיָי וּלְמִפְלַח קֳדָם יְיָ תַּקִּיפָא דְּיִשְרָאֵל".
מנהג אבותינו בשבת חוה"מ של פסח ובשביעי בו, לקרוא בבית-הכנסת "שיר השירים". כל אחד קורא פסוק, כולם חוזרים עליו ואח"כ הוא קורא את תרגומו. תרגומו הוא תרגום יונתן (יונתן בן עוזיאל), עליו נאמר ש"בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף". אביא לפניכם את התרגום לפסוק הראשון בספר ("שיר השירים אשר לשלמה"). התרגום הוא למעשה דרש, המתאר את 10 השירות שנאמרו בעולם הזה [אדם הראשון - מזמור שיר ליום השבת, משה ובני ישראל בקריעת ים סוף, מרים הנביאה בשירת הים, משה - "האזינו השמיים", יהושע בן נון בגבעון, ברק ודבורה, חנה, דוד המלך ושלמה המלך ("שיר השירים" הנחשב למשובח מכולם)]. השירה העשירית היא זו שתיאמר בסוף הגלות. היש באמתחתכם הצעה לשירה העשירית? תרגום יונתן בן עוזיאל: "שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דִי אֲמַר שְׁלמה נְבִיָּא מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל בְּרוּחַ נְבוּאָה קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. עֲסַרְתֵּי שִׁירָתָא אִתְאֲמַרוּ בְּעָלְמָא הָדֵין שִׁירָא דֵין מְשׁוּבַּח מִן כּוּלְּהוֹן. שִׁירְתָא קַמַּיְתָא אֲמַר אָדָם בִּזְמָן דְּאִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ חוֹבְתֵיהּ וַאֲתָא יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְאַגֵּין עֲלוֹי פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא. שִׁירְתָא תִּנְיֵיתָא אֲמַר משֶׁה עִם בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל בִּזְמָן דְּבַזַּע לְהוֹן מָרֵי עָלְמָא יָת יַמָּא דְּסוּף פְּתַחוּ כּוּלְּהוֹן כַּחְדָּא וַאֲמַרוּ שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל. שִׁירְתָא תְּלִיתֵיתָא אֲמַרוּ בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיבַת לְהוֹן בֵּירָא דְּמִרְיָם דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח יִשְרָאֵל. שִׁירְתָא רְבִיעֵיתָא אֲמַר משֶׁה נְבִיָּא כַּד אֲתָא זִמְנֵיהּ לְמִפְטַר מִן עָלְמָא וְאוֹכַח בַּהּ יָת עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב אַצִּיתוּ שְׁמַיָּא וַאֲמַלֵּיל. שִׁירְתָא חֲמִישֵׁיתָא אֲמַר יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן כַּד אֲגַח קְרָבָא בְּגִבְעוֹן וְקָמוּ לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא תְּלָתִין וְשֵׁית שָׁעִין וּפְסַקוּ מִלְּמֵימַר שִׁירְתָא פְּתַח פּוּמֵּיהּ אִיהוּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב בְּכֵן יְשַׁבַּח יְהוֹשֻׁעַ קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא שְׁתִיתֵיתָא אֲמַר בָּרָק וּדְבוֹרָה בְּיוֹמָא דִּמְסַר יְיָ יָת סִיסְרָא וְיָת מַשְׁרְיָתֵיהּ בְּיַד בְּנוֹי דְּיִשְרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב וְשַׁבַּחַת דְּבוֹרָה וּבָרָק בַּר אֲבִינוֹעַם. שִׁירְתָא שְׁבִיעֵיתָא אֲמַרַת חַנָּה בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיב לַהּ בַּר מִן קֳדָם יְיָ דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְצַלִּיאַת חַנָּה בְּרוּחַ נְבוּאָה וַאֲמַרַת. שִׁירְתָא תְּמִינֵיתָא אֲמַר דָּוִד מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל עַל כָּל נִסַּיָּא דַּעֲבַד לֵיהּ יְיָ פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְשַׁבַּח דָּוִד בִּנְבוּאָה קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא תְּשִׁיעֵיתָא אֲמַר שְׁלמה מַלְכָּא דְּיִשְרָאֵל בְּרוּחַ קוּדְשָׁא קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. וְשִׁירְתָא עֲשִרֵיתָא עֲתִידִין לְמֵימַר יָתַהּ בְּנֵי גָלְוָתָא בְּעִדָּן דְּיִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וּמְפָרַשׁ עַל יְדוֹי דִּישַׁעְיָה נְבִיָּא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב שִׁירָא הָדֵין יְהֵי לְכוֹן לְחֶדְוָא כְּלֵיל אִתְקַדָּשׁוּת חַגָּא דְּפִסְחָא וְחֶדְוַת לִבָּא כְּעַמָּא דְּאָזְלִין לְאִתַּחְזָאָה קֳדָם יְיָ תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא בְּמִינֵי זֶמֶר וְקָל טַבְלָא לְמֵיעַל לְטוּרָא דַּיָי וּלְמִפְלַח קֳדָם יְיָ תַּקִּיפָא דְּיִשְרָאֵל".
