שירת הסירנות

[מולוקו]

שירת הסירנות

התדעו מאין ירשתי את שירי ? מחום גופה מתום מחשבתה מהלהט החודר והחרב המתהפך מדרך צניעותה ונאמנות דרכה. פעם בביתי בסדק מיטתי גרה אהובתי ובשוכבי על מיטתי באה לשיר עימדי דומה היתה שירתה לשירת הסירנות והמילים היו שיר השירים. אילו ידעה כמה אני אוהב אילו ניחשה כמה אני חושק ואילו הבינה כי היא היחידה ואין בילתה לא היית הולכת. אבל אני לא אמרתי והיא לא ידעה משום כך הלכה מצטער יקירה אולי בפעם הבאה.

 

[החיים שלי איתך]

שיר השירים

רצתי לשיר לך ושירי מליבי כתפילה חרשית המהללת את אהובה חבקני עטפני לטף מיגדלי עופרי מתרוננים למגעך טובים דודך מיין רציתי למלמל לך לשתות אותך בצמא שקני מנשיקות פיך כנס אלי בערגה ושהשיר יתפרץ ויתנגן עם כל תנועה כל רעידה אך חיפשוך השומרים ולא מצאוך ואני יחלתי לשמוע קולך פתח לי התחננתי ואתה בתרדמתך הלכתי מאיתך ואני תוהה איה אהובי? היכן האהבה? אותה כה ביקשתי יחלתי לבואה כשתתעורר מתרדמתך כלום תדע את כל שרצתי, ועשתי בשבילך? הלכתי לי לשוטט לי בגנים ולבכות פרי אוהבים ואתה,חזר לשנתך אולי בפעם הבאה....

 

[מולוקו]

אודיסאוס

נושק אני אליך כנשוק זווית את המעגל ניצב אנכי מעליך כשמש מעל הארץ. כאודיסאוס אשוט אליך מסע בתוך נהר זורם גועש ומאיים. שתי שדייך כשני עופרים צאוורך מגדל בנוי לתלפיות מה יפתה דמותך זוהרה ניצנץ בין עצי התפוח אדע תומתך.

 

[החיים שלי איתך]

אפרודיטה

תמיד ידעת בתוך ליבך כי לעד אהיה שלך כאפרודיטה הייתי מסתובבת את אהובה האביר מחפשת עד שמצאתי אותך ואז ידעתי את השלווה הגעתי אל ביתי אל שלוותי כשזרעותיך אותי עוטפות אפילו בת איכר אני מוכנה להיות

 

[מולוקו]

הלנה

אידאה שלי היפה בנשים גבר הגברים קורא תיגר שיר וזמר למענך משורר. מילים על אהבה מדמעות כותב שחור שיערו על קלף יחרט ולך יקירה אהבה אין קץ.

 

[החיים שלי איתך]

קורא תיגר

בשחור עיניו שערו על פינו מביט בי בפנים משורר לי שירים לוחש מצחק מרגיע מאהב נוגע נושק מענג מרגש באהבה עד אין קץ.

 

[מולוקו]

פעמוני פומפיאה.

העונג הוא מופלא מכפיל את עצמו יחד איתך. הצחוק שלך פעמונים פעמוני פומפיאה מרהיבי צלילים. עץ החיים יישק לניקבת התאווה עד שיצלצלו פעמוני פומפיאה וירעדו הרי אררט.

 

[mr_lonely]

בת הנדיב

קולי שמעי, אחותי כלה, לבבתיני, בת נדיב יקרה. נעמו לי עד מאוד דודייך, כריח לבנון לי שדמותייך. הן דגולה לי מרבבה, את, הרועה בשושנים. כמה אהבתי עופרייך כמה ערגתי לצמד התאומים. ליבבתיני, אחותי כלה ליבבתיני באחת אלייך. ויפה את כאביב, יפה את, בת נדיב !

 

[החיים שלי איתך]

הרועה בשושנים

שומעת קולך, בראשי במחשבתי, בליבי בנפשי. מחלחל לי, מהדהד בי. היפה בנשים, האירי לי הלילות, שירי לי בימים. מלאי את חיי, אהבי עד בלי די. חממי את גופי, התמלאי בי. השקיני, ליגמיני. שלי לעולם תהיי. ואז, הכל יהיה מושלם. בת נדיב הינך יפתי, כולך ממלאת אותי. אהובתי את שלי, איתי. הרועה בשושנים, חבקיני.

 

[mr_lonely]

השונמית

נשקיני בנשיקות פיך, חממי נשמתי בנשמתך, כאותה שונמית צעירה שבחיק המלך שכבה. בימי חורף קרים חבקיני, בימי סער לטפיני, כאותה אבישג יפת פנים שחממה נפש הרועה בשושנים.