שירת דבורה - למה?

gushnick

New member
שירת דבורה - למה?

באמצע ספר שופטים, מופיעה שירת דבורה - נוף שונה בתכלית משאר הספר. ככלל - שירות שכאלה לא מופיעות סתם כך בלי סיבה באמצע ספר פרוזאי, ואם ישנו פרק שכזה במקום מסוים, זה מעלה סימני שאלה... אז מה דעתכם: מדוע נכתבה שירת דבורה? מדוע דווקא כאן, מבין כל הסיפורים, ראה כותב הספר להוסיף שירה מעבר לסיפור הפרוזאי הרגיל? בהמשך הדיון (תלוי איך הוא יתפתח) אני אוסיף כמה נקודות שאולי יקדמו אותו, משום שיש לי כבר כבר כיוונים.
 

yaakii

New member
מדוע זה שונה משירת הים, לדוגמא?

השירה שם משום שדוקא שם היא נאמרה. מלבד זאת, סיפור ברק ודבורה מלא בפרטים רבים ומיוחדים שאין בהרבה סיפורים בספר שופטים (אני חושב רק על סיפורי שמשון)
 

gushnick

New member
זה לא שונה משירת הים - גם שם זו שאלה!

אלא ששם יותר קל לענות על השאלה הזו; שהרי קריעת ים סוף היא סופו של תהליך ארוך שנקרא "יציאת מצרים". לאחר שסוף סוף נסתיים התהליך הזה, אומרים בני ישראל שירה. אבל כאן? מה כל כך חשוב בסיפור נוסף מסוג סיפורי ספר שופטים, שאין בכל סיפור אחר? ואני מניח שאני לא צריך להסביר למה "זה כתוב כי פה זה נאמר" זו לחלוטין לא תשובה.
 

yaakii

New member
?

לא הבנתי למה זו לא תשובה.. אם שמשון היה שר אחרי שהיכה את האריה היו כותבים את שירתו, אם גדעון היה שר לאחר הכותו את מדין אני מניח שהיו כותבים את שירתו.. יש סיבה שלא? כנראה שהם לא שרו. דבורה כן שרה.
 

gushnick

New member
תגיד לי, אתה רציני?

אתה באמת חושב שניתן לומר ששירת דבורה נכתבה פשוט כי דבורה אמרה אותה?! ואתה חושב שהיתה אפילו מלחמה אחת בתנ"ך שלא היה אחריה שיר ניצחון?! לא כותבים דברים כי הם קרו. כותבים דברים כי הם משמעותיים וחשובים. כתוב על שאול שהלך לשירותים. זה אומר שכל שאר אישי התנ"ך, שלא כתוב עליהם פשט זה, לא הלכו לשירותים מעולם...? ברור שלא. דברים נכתבים כי יש בהם צורך. דברים נכתבים עם סיבה. ואם לא היה זה מאורע מיוחד במינו, לא היה נקטע רצף הספר בשביל שירה כזו. אתה לא חושב?
 

yaakii

New member
שיר ניצחון היה דבר מקובל?

לא שמעתי על כך מעולם.. מה שבטוח-בימינו זה לא כך. הליכה לשרותים זה קצת פחות מיוחד משירת שיר ניצחון לאחר מלחמה.. בכל אופן יש לי רעיון(הפמיניסטיות יאהבו אותו/tapuzforum/images/emo13.gif ): לפי דעתי השירה המשולבת בסיפורי התנ``ך מגיעה כדי להעניק לנשים איזשהו כבוד, הערכה המגיעים להן. ניתן לראות כי ברוב השירות בתנ``ך האישה היא הגיבורה-שירת פנינה, שירת דבורה. גם בשירת הים מרים היא זו ש``הנהיגה`` את השירה. אני חושב שבשיר מובע הצד הנשי שבכל הסיפורים. לכן דוקא שירת דבורה, העוסקת בגבורת הנשים נכתבה.
 

gushnick

New member
גם בימינו יש שירי ניצחון

הם פשוט כתבות בעיתונים ולא שירים שקולים של משוררים נבואיים (אם כי גם שירי ניצחון ממש יש בימינו, למשל אחרי מלחמת ששת הימים)... ולגבי ההצעה - זה קצת קשה. שירת הים לא נוהלה ע"י מרים, אלא ע"י משה. מרים מהצד שרה עם הנשים, ועל כך נאמרו 2 פסוקים... לגבי שירת פנינה - התכוונת שירת חנה...
ואכן - אילו הייתי עכשיו בספר שמואל, הייתי שואל את אותה השאלה על שירת חנה... לגבי הטענה העקרונית, שהשירה בתנ"ך היא נשית - זה פשוט לא נכון. רוב השירה בתנ"ך מרוכזת בתהלים ובעוד מקומות, ורובה המוחלט בהחלט אינו נשי. ואילו היה זה נכון, זה היה רק מוליך אותנו שלב אחד קדימה, אך היינו נותרים עם אותה השאלה בשינוי מה: "מדוע צריך לכתוב שירה על גבורת הנשים"... בכל מקרה, אני אוסיף עוד נדבך לסוגיה: מלחמת דבורה וברק בסיסרא היא גם המלחמה היחידה בספר שופטים שאינה מול כובש מבחוץ, אלא מול מצרים מבפנים.
 
יש הבדל בין תיאור המלחמה בשירה

לבין תיאור המלחמה בכתוב כפרוזה. עפ"י השירה המלחמה נערכה בכמה מקומות,עפ"י הפרוזה במקום אחד.(והמקומות לא תואמים) השירה מזכירה נס גלוי"נחל קדומים גרפם" בעוד הפרוזה מדברת על נס שנעשה ע"י ברק"ויהם ה'...לפני ברק"(אולי גם זה נס גלוי...לפני ולא על ידי) ובכל זאת זה מוזר מאוד-את כל המידע הנוסף שיש בשירה אפשר לנסח בפרוזה,ובכלל יש כאן פירוט יתר שנראה לי קצת מוזר,מה הסיפור עם אם סיסרא בסוף? אפשרות לתשובה:שני פנים יש למלחמה הזו המבוטאים בשתי צורות. (בתקוה שלא קשקשתי שטויות) בהצלחה לכל השישזסטים בבגרות בהיסטוריה,אני עושה בית שני...וזה ממש נחמד=)
 

yaakii

New member
גם אני עושה בית שני

אבל הגעתי למסקנה שאין שום טעם ללמוד לבגרות גם הורדוס וגם בית שני, כי תמיד יש שאלה על הורדוס.. בהצלחה! לגבי השירה: איזה שתי פנים?
 
אין לי מושג איך לנסח את זה

אבל הפן בשירה הוא רחב יותר ואילו בפרוזה צר יותר. לא רוצה הורדוס,אני אוהבת את החורבן....אבל על כמה מתערבים שתהיה שאלה על התקנות של ריבז?
 

yaakii

New member
נכון, אבל זה לא עונה על השאלה למה

דוקא את שירת דבורה כתבו
 
כי דווקא פה ררצו לתת עוד פן

למה?אולי משום שהיה פה קרב נקודתי ומלחמה כללית הראויים(ככל הנראה)לתיאורים שונים.
 

gushnick

New member
אבל האם מדובר באותה המלחמה?

את כבר הצבעת על כמה נקודות הבדל. ניתן להוסיף לכך עוד כמה: בסיפור רק בני נפתלי וזבולון נלחמים, ובשירה מופיעים עוד שבטים. בסיפור נלחמו למרגלות הר תבור בצבא המרכבות של סיסרא, ובשירה נאמר ש"באו מלכים נלחמו... בתענך על מי מגידו". כלומר - בשירה נוספים לשני הצדדים עוד לוחמים שלא נלחמו (כך נראה) בסיפור הפרוזאי. ניתן להוסיף עוד נקודות אפשריות, כמו למשל זה שבסיפור ברק רדף את חיל סיסרא עד חרושת הגוים, ואם כן אין שום סיבה לחשוב שאם סיסרא לא תדע על סיומה המבאס של המלחמה. ואילו בשירה היא עומדת ומחכה, כשסיסרא מאחר ומאחר (אמנם סיסרא אכן לא הגיע, אבל הלו!! חיל ישראל נמצא פה לידך, שובה שבי...) אז האם בכלל מדובר באותה מלחמה? כדאי לתת את הדעת גם על זמן אמירת השירה. נוטים לרוב לחשוב שהיא נאמרה ביום הניצחון על סיסרא, אבל זה לא מחייב. לפני השירה נאמר: "ויכנע א-הים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל: ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען" ואז: "ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא לאמר" אז מתי נאמרה השירה? האם ב"יום ההוא" - שבו הכניע ה' את סיסרא (כלומר בסיפור פרק ד')? או שמא ביום ההוא שבפסוק שאחריו - יום ההכנעה הסופית של יבין? זה גם תלוי בשאלה: מדוע יבין הוא המשעבד היחיד שכתוב עליו שלא רק ניצחו אותו, אלא המשיכו להלחם בו עד שהכריתו אותו?
 
תשובה אפשרית שניתנה בשיעור נח"ת ארצי במגידו

הייתה מלחמה באיזור בהשתתפות כמה שבטים בכמה מקומות בכל האיזור (תענך,מגידו,נחל קישון....) והיה קרב נקודתי בקדש שבו השתתפו דבורה וברק...
 

gushnick

New member
זו הגישה של דעת מקרא

אבל יש סתירות שלא נפתרות ע"י זה, מה גם שזה מוזר שבסיפור יתעלמו מעיקר המלחמה.
 
אבל כתוב שדבורה וברק הולכים קדשה...

אני כבר מבולבלת לחלוטין,בהתחלה כתוב שהם הולכים קדשה,אח"כ נאמר לסיסרא שהם עלו להר תבור והקרב בכלל בנחל קישון.... וכל זה רק בפרוזה...שלא נדבר על הבלאגן בשירה=) אוף,אין לי כוח לבגרות בהיסטוריה,ולא למדתי יהודי האסלאם....
 

gushnick

New member
זה ממש לא מסובך

קדש היא עירו של ברק, ולאם הוא אסף את החיילים לפני שעלה להר תבור - כמו שכתוב אח"כ וכמו שדבורה אמרה לו לעשות.
 
למעלה