שירת דבורה - למה?

[שבותיקים]

ו....המלחמה הייתה בנחל קישון לא?

 

[gushnick]

תסתכלי במפה...

הר תבור נמצא במזרח עמק יזרעאל, שבו נחל קישון זורם. 10000 אנשי זבולון ונפתלי היו על הר תבור, וצבא סיסרא היה בעמק יזרעאל, ממערב להר תבור (כי מרכבות זה רק בעמק... כנראה). נפתלי וזבולון ירדו עם ברק מהר תבור והסתערו על צבא סיסרא, כשה' לפניהם קורע להם את הצורה.

 

[שבותיקים]

אוליאימו של סיסרא גרה במקום אחר?

 

[gushnick]

חשבתי על זה. אבל אז למה היא מחכה לסיסרא

שיחזור לשם? אם זה לא העיר שלו?

 

[שבותיקים]

אולי היה הסכם שאחרי המלחמה הוא בא לאימא שלו?

ועוד אפשרות-היא לא ראתה....או שהשיחה נעשתה כאשר הם התעקבו בקדש

 

[רוני13]

וואי ההפטרה שלי../images/Emo13.gif

הפטרת בשלח-שופטים פרק ה'. לדעתי השירה באה כדי להדגיש לנו את כל הפרטים בסיפור-המצב הגרוע של העם,דברי התוכחה,דברי הברכה והשבח,תבוסתו של סיסרא בידי יעל ושאר הפרטים. אין לי רעיונות אבל תמיד תהיתי לגבי זה.

 

[gushnick]

את הפרטים אפשר היה להדגיש בסיפור...

שירה היא מעבר לזה. ודאי לאור השוואת הסיפור והשירה לקריעת ים סוף ולשירת הים, נראה שיש כאן שירה לסיום תהליך ארוך וממושך שנגמר סוף סוף. ואכן על יבין נאמר שהכריתו אותו סוף סוף, וזה מוביל אותי לחשוב שמדובר כאן בשירה לסיום כיבוש הארץ! שהרי כנענים עדיין נשארו בארץ, עד שבימי דבורה הם עלו על ישראל ושעבדו אותם. מלחמה זו היא בעצם המלחמה האחרונה בכנעני בתנ"ך. אחרי זה הפעם היחידה שנשמע מהם זה כעבדים בימי שלמה. אז יתכן ששירה זו היא שירה לסיום כיבוש הארץ והורשת הכנעני.

 

[כתומה חמודה]

ספרות

כנראה לא הקשבתם בשעורי ספרות האחרונים \אבל שמביאים קטע שירה בתור סיום לקטע שהיה פרק לפני נקרא תפארת הסיום וזה מעלה את רמת הטקסט אהה אול תשוו בין תנ"ך לספרות תנ"ך שליטה בקיאות היתה קלה

 

[gushnick]

להיפך! אני משתמש הרבה בספרות

למרות שצריך תמיד להיזהר ולא להשליך את כל מה שנאמר בספרות על התנ"ך, כי לעיתים זה לא נכון לכתיבה המקראית. אין ספק ששירה מעלה את רמת הטקסט, ובדיוק בגלל זה שאלתי את השאלה הזו: מדוע דווקא כאן צריך היה להעלות את רמת הטקסט? מדוע כאן צריך הקורא להרגיש הרגשה נשגבת?

 

[שבותיקים]

אם הולכים על הדרך הזו

אז התיאורים עלך המקומות השונים היו כל מיני קרבות שהרחשו כל זמן כיבוש הארץ??? ומה עושים עם אם סיסרא?

 

[gushnick]

יכול להיות

שירת דבורה פותחת בתיאור יציאת ה': "ה', בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים: הרים נזלו מפני ה', זה סיני מפני ה' א-הי ישראל" פסוקים אלו אינם מיוחדים במינם. הם מקבילים לפסוקים בתחילת וזאת הברכה, לפסוקים בסוף חבקוק ולפסוקים בתהלים ס"ח. בעיקר תהלים ס"ח מקביל כמעט מילה במילה לפסוקים אלו. אמנם חז"ל דרשו את הפסוקים על מתן תורה (בגלל סיני שמוזכר כאן), אבל נראה שאין זה כך משום שבוזאת הברכה נאמר "ה' מסיני בא..." כלומר שה' יצא מסיני לישע עמו (חבקוק: "יצאת לישע עמך..."). לכן נראה שהפסוקים הללו (בארבעת המקומות) מדברים על ה' שיוצא מהמדבר לפני בני ישראל להלחם להם באויביהם, כפי שאכן קרה: בני ישראל יצאו משיער והחלו לכבוש את עבר הירדן המזרחי, ואח"כ את המערבי. בשירת דבורה תיאור יציאת ה' למלחמה מתואר כך שה' צועד וסביבו הכל נוזל ונוטף, אולי דווקא מפני שכך קרה במלחמת דבורה וברק: דבורה אמרה לברק לרדת מהר תבור לנצח את סיסרא, כי "הנה ה' יצא לפניך", ואכן מתואר ש"נחל קישון גרפם"; כלומר - המרכבות טבעו בבוץ ונגרפו. ה' יצא לפני ברק והכל נטף ונזל לכיוון חיל סיסרא... כמובן שזה מסביר את ענין ההקבלה לקריעת ים סוף ושירת הים (לא צריך להוכיח שיש הקבלה כזו, נכון...?). שירת הים היא סיכום ליציאת מצרים, אך היא מתארת את כיבוש הארץ העתידי - "נמוגו כל יושבי כנען...", משום ששירת הים מתחילה את המסע לכיבוש הארץ. בסוף המסע - לאחר הכרתת האימפריה הכנענית האחרונה - באה שירת דבורה ומסכמת את הדברים. יתכן מאוד ששירת דבורה לא היתה בתחילתה סיכום כללי כזה. אלא שעורך הספר, הרבה שנים מאוחר יותר, הביט אחורה בהיסטוריה וראה שאכן שם נגמרה המלמה האחרונה בכנעני, ולכן הכניס את שירת דבורה - כי ספרותית, היא מהווה סיכום טוב לכיבוש הארץ. יכול להיות שמכיוון שזה בעצם הניצחון האחרון על הכנעני, אז ראש הכנענים - סיסרא - נופל דווקא במצב טעון מינית (יעל באוהל, בין רגליה כרע נפל שכב וכו'...). הכנענים כידוע היו שטופי זימה (פרשת עריות בויקרא אומרת שכך הם נהגו ולכן לא לעשות זאת), ונפילה במצב מיני היא מאוד סימבולית, אם לא לומר אירונית...