שירשור שאלות 29-30.6.04

season

New member
שמישהו יגיד לי אם זה נכון.

שקע בקרקע+רמה ברום- אין גשם. רמה בקרקע+ שקע/אפיק ברום- אין גשם. רמה בקרקע+רמה ברום- אין גשם. שקע/אפיק בקרקע+ שקע/אפיק ברום, בתנאי שבקרקע תהיה מספיק לחות וברום טמפ' מספיק נמוכות לעיבוי הלחות- יש גשם. כל זה נכון?
 

gil burganim

New member
אשמח אם מישהו יאיר את עיני. -עננים-

ממה נוצרים העננים ואיך בדיוק הם מתפתחים עד לכדי הורדת הגשם. שאלה שניה, האם העננים נוצרים מהתאדות המים בים או האם (או גם) מהתאדות הנוצרת ביבשה. אשמח לקבל תשובה, דרוש לי בנוגע לעבודה שאני מכין בענין. גיא.
 

Diablo D

New member
עזרה דחוף!!!

האם ידועה לכם תחזית מזג האוויר לספושבוע הזה באיזור הכינרת (טבריה)? אנחנו רוצים להזמין שם מלון וחוששים מהחום... תודה מראש
 
לא מדוייק

אתה מתאר את זה כשחור ולבן, ומזג אוויר ומטאורולוגיה הם הדברים האחרונים שאפשר להתייחס אליהם ככה. אלה לא נוסחאות קבועות; בדרך כלל אפשר להגיד שכן, זה נכון, אבל יש המון מקרים שחלק מהכללים כאן לא מתקיימים. בנוסף, הטמפ' הנמוכות ברום לא משמשות לעיבוי הלחות בצורה ישירה- הן יוצרות הפרשי טמפ' שגורמים לאוויר לעלות ולהתעבות.
 

alen p

New member
תשובה

כאשר אוויר לח עולה כלפי מעלה הוא מתקרר והלחות היחסית באוויר גם גדלה, עד שמגובה מסוים האוויר רווי מים. ואדי המים הופחות להיות טיפות מים שיוצרות את מראה הענן.
 

gil burganim

New member
כלומר אין קשר בין הענן לבין הים

והוא יכול להיווצר גם מאוויר שעולה מהיבשה?!..
 

alen p

New member
ענן יכול להיווצר גם מעל היבשה

וגם מעל הים כל עוד ישנה אי יציבות שגורמת לאוויר לעלות ולהתקרר.
 

alen p

New member
ועוד משהו

ביבשה האוויר יכול לעלות גם כתוצאה ממפגש עם רכס הרים גבוה. לדוגמא: כשבארץ מזג האוויר נוח לפעמים רואים מעל רכס החרמון עננים, המפגש של האוויר בהר גורם לו לעלות ולהתקרר. מקווה שעזרתי
 

season

New member
רגע, האוויר עולה למעלה בתנאי ש

הלחץ למעלה נמוך יותר? אם כן. אז באילו תנאים זה כך?
 
הלחץ למעלה תמיד נמוך יותר

ככל שעולים בגובה הלחץ יורד, וזה קבוע ולא משתנה אף פעם. כדי שאוויר יעלה למעלה, יתקרר תוך כדי כך ויתעבה, יש צורך באי-יציבות תרמאלית, שקשורה בחום, טמפ'. מאחר ואוויר חם יותר הוא קל יותר ולכן עולה למעלה, ככל שהאוויר ברום יהיה קר יותר, והאוויר שבשכבות הנמוכות- חם יותר, אי-היציבות תגדל והאוויר יתרומם. זהו מצב של קונבקציה- עליה אנכית של אוויר. אם למשל מגיע אפיק עמוק מאוד שמלווה בטמפ' נמוכות מאוד ברום, האי-יציבות גוברת, מאחר וההפרש בין הרום הגבוה לנמוך נהיה קיצוני יותר. כך הפוטנציאל להתפתחות עננות ממטירה גובר. כשאוויר חם יותר נמצא מעל אוויר קר יותר זהו מצב של אינברסיה. האוויר שלמטה קר יותר מהאוויר שמעליו ולכן אין לו שום סיבה להתרומם, שומדבר לא דוחף אותו מעלה, וכך נוצרת יציבות אטמוספירית שהורסת את העננים ומונעת מהם להתפתח.
 

season

New member
אוקיי.אני מתחיל להבין. אבל האוויר ה

קר הוא יותר דחוס וכך גם לחץ האוויר הקר גדול יותר,לא? זה נכון שהאוויר הקר בגלל משקלו כי הוא דחוס לא יתרומם אם מעליו יהיה אוויר חם. אבל יש עוד קריטריון שהוא השאיפה להשוות לחצים. ולחץ האוויר הקר גדול יותר ואילו לחץ האוויר החם שמעליו נמוך יותר. וזה לא אמור לתרום לעליית האוויר הקר?
 

season

New member
רגע, אני אשאל שוב... אם השאיפה של

האוויר היא להשוות לחצים... וברום תמיד יהיה לחץ נמוך יותר. למה אין עלייה תמידית של אוויר?!?
 

season

New member
נו, ואז אם השאיפה היא ל

השוות לחצים אז מצד אחד הוא שוקל יותר אז הוא אמור לא לעלות אב מצד שני כן לעלות כדי למלא את הלחץ הנמוך שמעליו......... לא?
 

season

New member
לאוויר הקר יש לחץ גבוה ביחס ל

סביבה כי הוא יותר דחוס.
 
ההשוואה שאתה עושה היא בין

מפלסים מאונכים. הירידה בלחץ האוויר עם העליה בגובה קשורה בזה שעמוד האוויר שמפעיל כוח על נקודה מסויימת מתקצר ככל שאתה עולה בגובה. זה אומר שהירידה בלחץ האוויר עם העלייה בגובה לא קשורה לאיזושהי מערכת לחץ מסויימת. המונחים "לחץ נמוך" או "לחץ גבוה" הם מונחים יחסיים- יחסיים למה אם כן? יחסיים למשטחי לחץ מאוזנים ולא מאונכים. כמובן שלחץ האוויר בקרקע גבוה פי 2 מהלחץ בגובה 5 ק"מ, אבל זה רק בגלל שמנקודה מסויימת בגובה 5 ק"מ עד קצה האטמוספירה עמוד האוויר מתקצר ומפעיל פחות כוח על הנקודה הזו. מערכות לחץ נמוך ולחץ גבוה הן מונחים יחסיים. הלחץ הנמוך בגובה 5 ק"מ [לעומת הקרקע] הוא תוצאה טבעית של העובדה שיש פחות אוויר שילחץ על נקודה מסויימת מגובה 5 ק"מ ומעלה. פעם ראשונה שאני מסביר ת'נושא כך שאם יצא קצת לא ברור- אני אנסה להסביר שוב
 
למעלה