../images/Emo110.gif החיים שלי ../images/Emo110.gif
"אל תפחדי ממשהו לפני שאת עושה אותו, אל תשפטי מישהו לפני שאת מכירה אותו" זה מה שאבא שלי תמיד אמר לי .. הי! אני דקל, בת 17 וחצי.. כיתה יא', אמא שלי נפטרה בלידה שלי, אני בת יחידה, אני חיה עם אבא שלי. אפשר להגיד שהמצב שלנו די טוב. אבא שלי, מעצב בגדים ובעל סוכנות, הוא מרוויח המון. אני, מדגמנת בסוכנות של אבא שלי ולומדת. על המוות של אמא שלי, אני יכולה להגיד שזה קשה לי, מאוד. עד גיל 15, לא יצא לי מהראש שאני אחראית למוות שלה. וזה באמת ככה. אמא שלי ז"ל ידעה שהיא תמות בלידה והיא השאירה לי מכתב, שהיא סיפרה בו הכל, על המחלה שהייתה לה, שגם אחותה מתה בלידה של הבן שלה בגלל זה, והיא השאירה שם תמונות ודברים יפים שהיא העבירה אלי, כדי שאני יעביר לבת שלי וכך הלאה. אני כ"כ שמחה שיש לי את האבא שיש לי. הוא תמיד מפרגן, דואג, עוזר, מייעץ, שומר. הוא כמו חבר כזה, שאני מספרת לו ה כ ל . יש לי חבר, עומר, אנחנו חברים מכיתה ז'. ו2 חברות הכי טובות בעולם- שיר ומור. אם אמא שלי הייתה חיה, אפשר להגיד שהחיים שלי היו מושלמים. עכשיו הם שלושת רבע מושלמים. כמו כל ילדה רגילה, גם אני מעריצה. מעריצה זמר. זמר שנחשב לזמר גדול. עברי לידר. לפעמים אומרים לי שאני מגזימה בהערצה שלי אליו, אבל אני לא חושבת ככה.