תגובה -
רוב המורים הם לא מרצים, אבל זה עוד פרט שולי. אנחנו כבר מדברים פה על עניין של אידאולוגיה. אם הילד שלי יום אחד ירצה ללמוד מוסיקה, לא אתן לו להיות אצל מורה ללא מוניטין בשום פנים ואופן. למה? במוסיקה, ההתחלה היא חשובה. אני אכלתי אותה בגדול על זה שלא התחלתי נכון. 6 שנים הייתה לי מורה "מצויינת, כוללת תיאוריה, מאוד גמישה ומאוד סבלנית, והשיעור הוא שעה ולא 40 דקות", כל מה שציינת. רק מה? חשבתי שהיא מצויינת בגלל שמעולם לא למדתי אצל מורה אחרת לפני כן. איני יודע אם אתה עשית זאת, אבל הנטיה של בני האדם היא להפריז בערך מורם כאשר אין להם קנה מידה אחר. כמובן שהכל תלוי במטרות שלך. אני לא יודע אם גם הילד שלי (בתיאוריה) יום אחד ירצה ללמוד מוסיקה סתם בשביל הכיף, אני אשלח אותו למורה שלוקחת 50 שקל לשיעור (אגב, המורים היחידים שהם מצויינים ולוקחים מחירים כאלה, הם ילדים בני 18, בוגרי מגמות מוסיקה כאלו ואחרות, ואליהם כן כדאי ללכת בשביל התחלה נכונה - כי הם בד"כ יודעים מה צריך לעשות. הם באים ממורים גדולים בד"כ). אני אעדיף שהוא יתחיל נכון. כמו שאמרתי, אני עד היום אוכל אותה על הטעות הזאת (שהיא אינה באשמת אף אחד. אני אפילו ביקשתי להישאר עם המורה שלי כשההורים שלי ביקשו להחליף לי מורה). 6 שנים למדתי אצל אותה מורה של 70 שקל, וכשעברתי פתאום למורה של ה-120 שקל, ראיתי איזה עולם אחר זה (ולא, לא בגלל הכסף ששילמתי). פתאום שמעתי לראשונה את המושג "סולמות". פתאום התחלתי לגעת הרבה יותר בתיאוריה ובהרמוניה, כתנאי ישיר לנגינה (שהיום אני נגד השיטה הזאת, אבל לפחות קיבלתי מינון של תיאוריה והרמוניה הרבה יותר מורכב מזה שילד בכיתה י' צריך לקבל). אצלו למדתי ג'אז. ועכשיו, כשאני לומד קלאסי אצל מורה של 150 שקל, אז אני מבין מה זה מוסיקה סוף כל סוף. אפילו ההוא, של ה-120 שקל (היום כבר 150, אם לא 170 או 180), לא מגיע לציפורן הכי קטנה של המורה הזאת. אולי אני אומר את זה כי למדתי ג'אז לפני קלאסי, אבל אני לא מצטער על זה. ההערכה שלי לקלאסי היום היא משהו שהשגתי רק בזכות הפתיחות שהקנה לי הג'אז. אבל זה לא מה שחשוב. אצל המורה הזאת אני לומד איך להפעיל את הגוף. איך להיות פסנתרן. איך להפיק צליל. כל הדברים הבסיסיים כל כך האלה. כל אחד יכול לחלוק עליי ולהגיד: ילד שרק רוצה להתחיל לנגן סתם לא צריך את זה, ואני איפשהוא מסכים. אבל מצד שני, אני לא מסכים להגיע לסיטואציה שבה הילד מחליט כי הוא רוצה להמשיך במוסיקה ולהפוך להיות מוסיקאי, ואז הוא יגלה שכל ההכשרה שלו הייתה לקויה. אבל הכל תלוי בעיני המתבונן. לפי דעתי ללכת למורה ב-50 שקל זה לזרוק כסף לפח, ואני לא אוהב לזרוק כסף לפח. לפי דעתי עדיף שיעור אחד בשבועיים או שלוש של מורה מעולה ב-150 שקל, מאשר שיעור שבועי של מורה ב-50 שקל. לפחות עם המורה של ה-150 שקל אתה מקבל הרבה חומר להכין לשיעור, ואתה מקבל את התשתית הנכונה, ואפילו יש לך יותר זמן לתרגל. אבל הכל תלוי באדם. אני מכבד את דעתך, אבל בתוקף איני מסכים איתה. אני עדיין מתייסר על הבסיס הקלוקל שלי, על אף שאני מתקן אותו לאט לאט. שי