חנה (אל תבואי אלי בטענות)
1. שאלת את אלו שעזבו מדוע עשו זאת ? שאלת את אלו שנשארו מדוע עשו זאת ? מי שמך לחלק ציונים (´יאמר לזכותם´). לידעתך יש עווירם שיכולים להישר מבט לשמש. זה לא ממש ברכה. עדינות נפש היא בודאי ברכה. אני זוכר שערב אחד כשהייתי מפקד בקורס קצינים קיבלתי הוראה שכולם צריכים להגיע לאיזה מופע של בדרן נודע. פקודה זו פקודה. אחרי עשר דקות של גועל נפש (מה שאת אולי קוראת ´בדיחות לא מצחיקות ולא קיצוניות´) הודעתי לכל החניכים שלי שאני יוצא ויש אישור לכל מי שרוצה לצאת לעושת זאת גם. חלק נשארו וחלק הלכו. 2. מילים, כפי שלמדנו בדרך הקשה, יכולות להרוג. ניבול פה אולי לא הרג עדין פיזית, אבל ללא ספק הוא משחית את הנפש. אני מתפלא עליך שלא שמת לב שניבול הפה מביא לידי זילות ביחסי איש אישה ומי שסובולת מכך בעיקר הן הנשים. 3. את הליניקים שלך לא הצלחתי לפתוח. ממילא ´הארץ´ לא חשוד בעיני באהדה לציונות, בטח לא לציונות הדתית. על כל פנים... אני לא ידוע אם מופז אשם אבל יש פחד נורא בציבור הכללי מפני הציונות הדתית. בהתחלה היה זה בהתישבות - אז הפכו את המונח הציוני הזה למילה גזה. עכשיו זה בצבא וגם בפוליטיקה. גם בתחום הפמינסטי, הציבור הציוני דתי צועד, בשקט ובבטחה, בראש החץ. אז מי יוצא נגד ? ומי עושה מאמץ למזער, לגמד ואף לבלום את התהליך ? נכון ! השמאל הפוסט ציוני פסוודו-פמינסטי... 4. ´הקו של הגופיה´ .. מי מזלזל בדעות הזולת כאן ?? טלי קורה וכו´.