כותב שירי אהבה
New member
שירים
באתי ראיתי טעמתי ונשארתי, היית לי מעטפת נאה ומהודרת לכל הגיגיי, מחשבותיי, תפילותיי, תשוקותיי, מאוויי, וערגות לבבי. את כל אלה הנחתי בתוכך וסגרתי אותך עלי מכל העברים. נתתי לך להתרפק עלי ולהטעין אותי בדברי מתיקה, דברים של מציצה, ליקוק או סתם נגיסה. בבית הבליעה תעברי בהחלקה היישר אל חדרי הלב הפועם בתוכי תשמעי את הלמותיו, תחפשי זיז להיאחז בו, להיות בו זמן מה. בסוף תשבי בפינה ותחושי איך לבי הומה אלייך את רגשות האהבה. שירים שקושרים אותי אל מרגלות הר אהבתך, מנפצים אותי אל החוף הסלעי, שוברים אותי מרסקים אותי כותשים טוחנים מאדם לאבק. המילים שלך פשוטות ככל שיהיו הן יפות הן קסומות הן רעות... את יכולה להיות הנסיכה היפהפייה המהלכת בגן הפאר של ארמון המלוכה בחברת נערותיה המקסימות. את יכולה להיות הפייה העולה מן הים וסוחפת את הטובעים ביגון על גבי הגלים המרקדים והמפזזים בשמחה מדבקת. את יכולה להיות המלאך הגואל את כל הנצורים, את יכולה להיות האם המיניקה את כל העוללים... את יכולה להיות הרוח המפיחה חיים בכל דבר שדועך. את יכולה להיות הטיפה הדולפת מברז מים המפריחה את ניצן אהבתי במדבר העד של שממת חיי... הלמות של לב פועם שכבר דמם ורגשות, נהר גועש זורם לים לים של אהבות ששוב סער אחרי שלב פועם של אהובה, עצמו סגר. קולות מתוך דממה של האובדן מילים קפואות הופכות לגשם מענן וקרן שמש מלטפת את העור ואור בהיר מפציע מהשחור. גוף אדם, שבור שפוף מאכזבות תלמים צרובים על לחיים נפולות ויד מושטת מאי שם מוחה דמעות וקול לוחש, אני אתך רוצה להיות. אני רוצה, לוחש לו קול שמצלצל פעמוני תקווה לאיש אבל להיות אתך, לחוש אותך להתחבר להיות לגוף אחד שיתגבר. מבט אוהב מזוג עיניים שחולמות חיוך שלוח שעולה כמאורות ולב פועם מתוך חזה ומהדהד כמו אומר לי: אהובי כבר לא בודד. תודה לך אהובה על הקולות על מעיין נובע רגשות על לב פועם שבי המיס קרחון עצבות על הרצון לשוב לחיות ולא למות... מתוך חשיכה מוחלטת שלחת לי יד לא רועדת, לא חוששת כי אם יציבה ובטוחה! חששתי לקבל אותה לא יכולתי לתת לעצמי לתת לך לעזור... ואת... בעיניי יהלומים בנוכחות אמיתית וכנה שולחת יד ומלטפת לחיי מביטה בי בעצב ומנגבת דמעותיי.. מנסה להעלות בי חיוך משתדלת לתת מילה חמה או נזיפה כשמגיע, רוצה שתראה בי רק חוזק, אהבה ויופי לא חולשה, שבריריות וכאב, אך את מבינה אוספת את כאבי אל ליבך לא מוותרת לי לא מוותרת על הלב על הנשמה שלי.. לא מוותרת עליי ולא נותנת לי להרים ידיים.. קשה לאהוב מלאכים כי כולם אוהבים אותם והם אוהבים את כולם לעולם אינך מיוחד בין זרועות מלאך.. קשה לאהוב וקשה לשלוח יד קשה גם לשבת ולא להיענות לחיבוק החם הזה שלך.. בכל תקופה קשה יש מלאך אחד שמנפנף כנפיו מעליי הפעם.. המלאך שלי.. זה את!
באתי ראיתי טעמתי ונשארתי, היית לי מעטפת נאה ומהודרת לכל הגיגיי, מחשבותיי, תפילותיי, תשוקותיי, מאוויי, וערגות לבבי. את כל אלה הנחתי בתוכך וסגרתי אותך עלי מכל העברים. נתתי לך להתרפק עלי ולהטעין אותי בדברי מתיקה, דברים של מציצה, ליקוק או סתם נגיסה. בבית הבליעה תעברי בהחלקה היישר אל חדרי הלב הפועם בתוכי תשמעי את הלמותיו, תחפשי זיז להיאחז בו, להיות בו זמן מה. בסוף תשבי בפינה ותחושי איך לבי הומה אלייך את רגשות האהבה. שירים שקושרים אותי אל מרגלות הר אהבתך, מנפצים אותי אל החוף הסלעי, שוברים אותי מרסקים אותי כותשים טוחנים מאדם לאבק. המילים שלך פשוטות ככל שיהיו הן יפות הן קסומות הן רעות... את יכולה להיות הנסיכה היפהפייה המהלכת בגן הפאר של ארמון המלוכה בחברת נערותיה המקסימות. את יכולה להיות הפייה העולה מן הים וסוחפת את הטובעים ביגון על גבי הגלים המרקדים והמפזזים בשמחה מדבקת. את יכולה להיות המלאך הגואל את כל הנצורים, את יכולה להיות האם המיניקה את כל העוללים... את יכולה להיות הרוח המפיחה חיים בכל דבר שדועך. את יכולה להיות הטיפה הדולפת מברז מים המפריחה את ניצן אהבתי במדבר העד של שממת חיי... הלמות של לב פועם שכבר דמם ורגשות, נהר גועש זורם לים לים של אהבות ששוב סער אחרי שלב פועם של אהובה, עצמו סגר. קולות מתוך דממה של האובדן מילים קפואות הופכות לגשם מענן וקרן שמש מלטפת את העור ואור בהיר מפציע מהשחור. גוף אדם, שבור שפוף מאכזבות תלמים צרובים על לחיים נפולות ויד מושטת מאי שם מוחה דמעות וקול לוחש, אני אתך רוצה להיות. אני רוצה, לוחש לו קול שמצלצל פעמוני תקווה לאיש אבל להיות אתך, לחוש אותך להתחבר להיות לגוף אחד שיתגבר. מבט אוהב מזוג עיניים שחולמות חיוך שלוח שעולה כמאורות ולב פועם מתוך חזה ומהדהד כמו אומר לי: אהובי כבר לא בודד. תודה לך אהובה על הקולות על מעיין נובע רגשות על לב פועם שבי המיס קרחון עצבות על הרצון לשוב לחיות ולא למות... מתוך חשיכה מוחלטת שלחת לי יד לא רועדת, לא חוששת כי אם יציבה ובטוחה! חששתי לקבל אותה לא יכולתי לתת לעצמי לתת לך לעזור... ואת... בעיניי יהלומים בנוכחות אמיתית וכנה שולחת יד ומלטפת לחיי מביטה בי בעצב ומנגבת דמעותיי.. מנסה להעלות בי חיוך משתדלת לתת מילה חמה או נזיפה כשמגיע, רוצה שתראה בי רק חוזק, אהבה ויופי לא חולשה, שבריריות וכאב, אך את מבינה אוספת את כאבי אל ליבך לא מוותרת לי לא מוותרת על הלב על הנשמה שלי.. לא מוותרת עליי ולא נותנת לי להרים ידיים.. קשה לאהוב מלאכים כי כולם אוהבים אותם והם אוהבים את כולם לעולם אינך מיוחד בין זרועות מלאך.. קשה לאהוב וקשה לשלוח יד קשה גם לשבת ולא להיענות לחיבוק החם הזה שלך.. בכל תקופה קשה יש מלאך אחד שמנפנף כנפיו מעליי הפעם.. המלאך שלי.. זה את!