העונה הוא לא נראה כמו מישהו שנגע בכדורסל
או מבין מה קורה על המגרש. אני לא רואה איך זה מקדם את הבולס, ותאמין לי שאנחנו רכים ביחס לדיבור עליו בשיקאגו עצמה. פקסון כבר הגיש הצעה למייק ד'אנטוני (ואתה יכול להיות בטוח שאין לו שום עניין בקידום צעירים. בגלל זה הוא ויתר על רונדו), ואחר כך ניסה להשיג את דאג קולינס. בסוף הוא התפשר על ויני דל-נגרו. אולי המשכורת הנמוכה שלו הפכה אותו לאטרקטיבי בעיני ריינסדורף, אני לא מבין מה עוד יש לחפש בו כמאמן. זה ממש לא ביג פאקינג דיל שהפרנצ'ייז פלייר העתידי נשאר על הפרקט 37 דקות לערב. תראה את ממוצעי הדקות של בחירות גבוהות אחרות שהפכו לפרנצ'ייז פליירס כבר מעונות הרוקי: מאיו - 38 אריק גורדון - 34.3 דוראנט - 34.6 רוי - 35.4 פול - 36 אנתוני 36.5 בוש - 33.6 הווארד - אוקפור - 35.6 וייד - 34.9 קירק היינריך(!) - 35.6 לברון - 39.5 כשברור לחלוטין לכל המעורבים שרוז הוא העתיד של הפרנצ'ייז, וכשהמחליף שלו נפצע לשלושה חודשים, קשה לי להאמין שמאמן אחר היה מספסל את רוז ולא נותן לו דקות של שחקן חמישיה במשרה מלאה כבר מהרגע הראשון. יתרה מכך, אם היה על הקווים מאמן אמיתי, שיכל לסדר עבורו תרגילים או ללמד אותו את התפקיד של רכז בליגה, הוא היה מפיק יותר מהעונה הזו. לגבי תומאס ונואה - תומאס נתן משחק אחד טוב בסדרה הזו ומאז נעלמו עקבותיו. עד עכשיו ראינו אותו בליגה רק שתי עונות (אחת מהן היתה נוראית לכל הקבוצה והשניה היתה עם דל נגרו). הוא היה ריבאונדר וחוסם עוד לפני שדל-נגרו אימן אותו, ומן הסתם היה צריך זמן להסתגל לליגה (הוא לא פתח בחמישיה עד סוף ינואר כי דל-נגרו העדיף לעלות עם ארון גריי, ומאז שעלה לשם השתפר בהדרגה). הוא ידוע כפייטר אדיר ופצצת אנרגיה חסרת מעצורים, שהיה כזה עוד בפלורידה. הוא מתאים מאוד לפלייאוף, אבל לא ראינו אותו שם עד הסדרה מול הסלטיקס...