אם הבנתי נכון
מרגיש לך פספוס כלשהו בקשר למשהו רגשי שלא מצית עם אדם שהיה מאד יקר לך. תחושת הפספוס היא "המאוחר מדיי". אני חושבת ששום דבר לא מתפספס , הכל קורה בדיוק כפי שצריך לקרות בזמן שלו בבשלות המתאימה אנו חיים במן תחושה מוטעית של שליטה בהמון תחומים השליטה לא קיימת למעשה בכלום היכולת לוותר עליה היא זו שתאפשר ללמוד שיעורים משמעותיים בחיים. השיעור נלמד כשאנו מניחים לדברים לקרות. אין החמצה , כי אז היית שם , במקום ההוא והמקום הנוכחי שלך התאפשר רק אודות לעובדה שאינך שם יותר.