למה ביהודית?
כיוון שהיא המקורית, בתור התחלה, והיא חסרה את היהירות של להקים דת חדשה. בתור המשך, היא לא מכילה רצח כמו האיסלאם, וכמובן שהיא לא פגאנית כמו הנצרות. הטיעון בדבר מוסר חיצוני הוא מסקנה שלך. אני חונכתי שאסור לרצוח ואסור לגנוב (ועוד כמה דברים), אולם לאחר שחקרתי מעט בנבכי ההיסטוריה והפילוסופיה, ואחרי שהפעלתי שיקולים לוגים עם עצמי, הבנתי שאין לי סיבה רציונאלית שלא לעשות זאת, והסיבה היחידה לכך היא משהו שנמצא מחוץ לתפיסת התבונה ומחוץ לחוקיות העולם, והוא נוצר יש מאין. תוסיף לזה את ההוכחות התיאולוגיות של שטינהיים, אקוויניס וכו´, ואת ההוכחות החילוניות(!) של דקארט, הובס, קאנט וכו´, ותקבל. העובדה היא, שלא קיים פילוסוף אחד שהתעסק במוסר מוחלט וטען שאין אלוהים, ואין פילוסוף אתאיסט אחד שטען שיש מוסר מוחלט. אם אתה רוצה לריב עם פילוסוף המוסר הגדול קאנט (וכמובן כל קודמיו), בבקשה, ואם אתה רוצה לריב במקביל עם ניטשה, מארקס, סורל, היידגר, קאמי, סארטר וכו´ - בבקשה. נאצי יכול להיות מוסרי כמובן, כבר אמרתי לך שלכל אדם יש את המוסר שלו. אני לעיתים מקתר את הביטוי "אינו מוסרי לפי קנה המידה היהודי-נוצרי" למוסרי, כיוון שחוקי האתיקה של העולם המערבי (ושוב, אני לא מכיר פילוסוף מערבי שחלק על כך, כמו גם היסטוריון) לקוחים מהיהדות והנצרות. אני מצטער אם גרמתי בכך לבלבול, להבא אדגיש לאיזה מוסר אני מתכוון. עצם ההנחה שקיים עולם של חומר משמעו יהירות, שכן קיים בשבילך עולם של אמת (שכן לחומר יש דרך התנהגות אחד בלבד). היהדות והנצרות למשל, לא מתעסקות בחומר, ולדידן האמת המוחלטת היא מחוץ לבינתן ולא ניתנת לפירוש בכלל, לא רק מבחינת היכולת, אלא גם מבחינת הזכות לפרש אותה.