אני לא אוהב לקרוא לזה שיעורי בית...
...רק הביטוי הזה יכול ליצור קונוטציה שלילית. המטרה הראשונה שלי, בתהליך אימוני, היא שהמתאמנים ייצרו את המשימות שלהם. זה כבר יוצר מחוייבות אחרת. אבל כמובן לפעמים יש משימות שקשורות לתהליך שאני מבקש מהמתאמן לעשות (לא מטיל, מבקש). בנוסף, כאשר מתאמן לא מבצע את המשימות שהוא לקח עליו אני תמיד בודק מה הוא כן עשה. יש אנשים שהם מאוד קשים עם עצמם או שיש בהם שמץ של פרפקציוניזם ואז מספיק שמשהו לא נעשה, זה מייד "לא עשיתי". לכן, דבר ראשון אני מוצא עם המתאמן את מה שהוא כן עשה וחוגג איתו את מה שהוא כן עשה. לאחר מכן, אפשר לעבוד על מה שלא נעשה, אבל לא מתוך "למה לא עשית את זה!!!" אלא מתוך בו נלמד ממה שלא עשית. בו נראה מה יאפשר לך לעשות את המשימות בפעם הבאה, אולי לשנות קצת את המשימה או לעשות דברים צעד, צעד. בהצלחה, רונן