שיעורי בית

שירהד1

Member
מנהל
פולספגן עלתה על הקטע-

כיוון כתיבת האותיות והספרות לא יותר קשה או פחות קשה לימניים או לשמאליים. זה ממש לא קשור אחד לשני.
אם יש קושי ברכישת הכתיבה, זה קשור לדברים אחרים, כגון: סרבול מוטורי, קשיים בקואורדינציה, קושי בקשר עין-יד, קושי גרפו-מוטורי, קושי בתיאום החזותי-מוטורי וכן הלאה. לא להיות הילד ימני או שמאלי.
לא משנה מה "מכרו" לכן בהיותכן ילדות, ואלו הסברים נתנו לכן. זה לא קשור להיותכן שמאליות. נקודה. אין פה בכלל מקום לויכוח.
(ואני כותבת בתור שמאלית גאה שרכשה את הכתיבה בלי בעיה...).


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הגעתי מהראשי. אין לי תובנות מעשיות, אבל כן, זה עובר

אני זוכרת שקרובת משפחה צעירה התחילה את כיתה א' וסבתי שאלה את אביה אם היא מכינה שיעורי בית. היא הופתעה מאוד כשהוא ענה "לא" בחיוך ובמשיכת כתפיים נון שלנטית... אני לא יודעת מה הם עשו בבית, כנראה לא לחצו על הילדה, ובהמשך זה הסתדר, היא הייתה תלמידה טובה בסה"כ. כיום היא מסיימת תואר שני בחו"ל...
 
גם אני לגמרי בגישת האבא

אבל מסתבר שיש אימהות לחוצות
שלא מבינות שעד לפני כמה ימים הילדים בכלל לא
ראו מחברת או ישבו כל כך הרבה דקות
על כיסא
 
הכנת שעורי בית


כשהבן שלי היה בגן חובה ביקשתי ממנו להצטרף לחוג הכנה לכיתה א שהעברתי. הוא אמר לי: " אמא, את אמא שלי ולא המורה שלי" אני חושבת שהסיפור האישי שלי יכול לשמש את החברה שלך.
 
למעלה