שינוי שיטת הממשל

[לדמוקרטיה אמיתית]

אבל קשה להתגבר על בעיית שרטוט

הגבולות, שקובעת במידה רבה את התוצאות - ובטח במדינה כמו ישראל. לגבי צרפת - ראשית לדעתי שיטת הבחירות שם היא מעורבת, שנית המוסלמים שהם מהגרים חוקיים מהווים רשמית 6 אחוז, ושלישית זה מיעוט חדש של מהגרים שטבעי שלוקח לו זמן לצבור כוח. בארה"ב השחורים הם 12 אחוז, וזה סדר הגודל של משקלם באוכלוסייה לפחות ב 40 השנה האחרונות, (מאז הוסרו המכשולים שמנעו מהם להצביע בדרום) ובכל הסנאטים שהיו נבחרו רק שניים. לעומת זאת, אגב, שיעור המיליונרים בסנאט הוא גבוה מאד. באופן כללי הייצוגיות בשיטה האמריקנית נמוכה מאד, ואילו בשיטה הישראלית - גבוהה מאד, גבוהה מדי. לגבי אפללו - בבריטניה נבחר ג'ון גאלווי, ידידו של סדאם, כנציג אחד ממחוזות לונדון. אני קונה את אפללו בכל יום. אפילו בליכוד נבחרו ח"כים ממש לא רעים, כמו ד"ר לאה נס, שלא בטוח שהיו נבחרים בבחירות ישירות בהן יש יתרון לבעלי הון ולבעלי שם ציבורי. פנינה רוזנבלום נכנסה לכנסת רק בקושי רב ולשעתיים בשיטה הקיימת, בשיטה איזורית סיכוייה, לעומת איזה ח"כ סטנדרטי כמו נניח חמי דורון, מצויינים. צריך להיזהר גם עם שינויים תכופים, ויש יתרון מובהק לסדרה של שינויים טכניים קטנים, סתימת פרצות למיניהן, (למשל: הדרך שבה אפשר להחליף ראש ממשלה באמצע קדנציה) לעומת רפורמות כושלות כמו הרפתקת הבחירה הישירה. אולי האידאל הוא שיטה מעורבת, אבל הנקודה המרכזית שלי, שוב, שזו לא בהכרח השיטה שקובעת את טיב הממשל. בארה"ב למשל חלו שינויים גדולים בתרבות השלטונית. (היו תקופות של שחיתות ששמה את מרכז הליכוד בכיס, בעיקר אצל הדמוקרטים בתקופה מסוימת).

 

[רמת השרון]

רפורמות כושלות

- הרפורמה המוצעת שכללה בחירה הישירה היתה רפורמה טובה מאד שכללה גם מעבר לשיטת בחירות מעורבת (חלק איזורי וחלק ארצי) והיו בה עוד כל מיני אלמנטים שיכלו להבטיח את הצלחתה. אבל בדרכה לכנסת דאגו הסיעות להוציא ממנה את רוב מרכיביה ומה שנשאר, כשל. ברור שצריך לתכנן בקפדנות את השיטה אבל, יותר חשוב, צריך לעשות זאת כשאפשר, כי בדרך כלל אי אפשר לעשות אותה מסיבות קואליציוניות. ולגבי ג'ון גאלווי - לא ברור לי היכן הוא נבחר אבל די ברור שידידות עם סאדם ושנאת ישראל נחשבת דווקא ייתרון בחוגים רבים. לעומת זאת, טמטום ושחיתות לא נחשבת כיתרון בחברות דמוקרטיות. הציבור מעדיף אולי מועמד מושחת וחכם על ישר וטיפש, אבל לא נראה לי שאחד כמו אלי אפללו (או יחיאל חזן) היה מצליח להיבחר כל כך בקלות.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

וכך יהיה תמיד

בכל רפורמה שינסו להעביר, יתערבו אינטרסים פוליטיים מקומיים. הנזק במקרה של כשלון גדול. דוגמה שנתקלתי בה עכשיו לתיקון קטן שתורם לשיטה: התיקון לחוק שאוסר על ח"כ שעבר מסיעתו להתמנות לשר בממשלה. זה מטפל באחת הרעות החולות שאפיינו את השיטה בעבר ואפשרו השגת רוב במחיר וולבו. גאלווי נבחר באחד מאיזורי הבחירה של לונדון. פרסומו עזר לו מאד להיבחר, תופעה שחזקה יותר בבחירה איזורית.

 

[רמת השרון]

לא צריך להיות פטאליסט

בהחלט יכולה להיווצר מציאות פוליטית שבה אפשר יהיה לשנות את השיטה. הדוגמא הטובה לכך היא החלטת מרכז הליכוד לעבור לפריימריז. ברור שהחלטה כזו היתה נופלת ברוב אדיר לפני חצי שנה (אז המרכז העביר החלטה שח"כ שיצביע בעד חוק הפריימריז לא יוכל להבחר לכנסת הבאה). אז נכון שההחלטה לא סופית, אבל בכל זאת נעשה כאן צעד שלפני שנה היה נראה דמיוני. קואליציה של קדימה+עבודה+ישראל ביתנו, לדוגמא, יכולה בהחלט לקדם רפורמה כוללת בשיטת הבחירות.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

כוללת או לא כוללת

זה לא העניין. הנקודה היא שבהכרח, בתהליך הוצאתה לפועל של כל רפורמה, יפעלו אינטרסים ופשרות פוליטיות מאותו הסוג שעיצבו את הבחירה הישירה.

 

[ריאליסט]

לא קרה שם שום דבר דמיוני...

הליכוד נמצא בקרשים בסקרים-חברי המרכז הבינו שבמצב שבו הוא שרוי יש להם 2 ברירות: האחת להפסיד את השלטון ולקבל מספר מנדטים מגוכך והשניה להפסיד את השלטון אבל אולי להיות המפלגה השניה בגודלה. רוב הציבור מאס בדיקטטורה של מרכז הליכוד,שלמשל אילצה את שרון לקבל את הסכמתו בכל נושא לאומי,דבר שלא יכול להתקבל על הדעת באף מדינה דמוקרטית. וביבי?-אחרי שהוא ניצל את מרכז הליכוד לצרכיו,הוא פירק אותו. כל דבר שנעשה למטרת בחירות אינו אמיתי.להזכיר לך ששרון הבטיח ערב בחירות 2003 להביא לכנסת חוק שיחייב כל מפלגה גדולה לבצע פרימריז (משהו הדומה לארה"ב),כדי לעקר את הכוח של המרכז.האם הוא עמד בהבטחתו זאת? אחרי הבחירות סביר להניח שמרכז הליכוד ישיב לעצמו את הכוח הזמני שנלקח ממנו.

 

[ריאליסט]

אין לי בעיה עם מוסלמים

בפרלמנט-השאלה היא מה היא השקפת עולמם. יש לי בעיה עם יהודי כמו מרזל בפרלמנט-הרבה יותר מאשר עם בן מיעוטים כמו מאג'ד והבה-החבר במפלגה ציונית. בכל שיטה יש חסרונות ויתרונות. לא בטוח ששיטה אזורית תעצור בחירת מועמדים מושחתים.היא טובה אולי בכך שהיא עשוייה לתת למפלגת השלטון רוב מוחלט בפרלמנט-וזה דבר שהמדינה זקוקה לו אחרי כ"כ הרבה מערכות בחירות-שגורמות לרוב הציבור למאוס בפוליטיקה ולהתייחס בשאננות מדהימה לבחירות הקרבות.אני זוכר (לשם השוואה) אילו מערכות בחירות סוערות היו בשנות ה-80.היום-האדישות חוגגת. כדי למגר את השחיתות הציבור צריך להמנע מלהצביע בעד מפלגות שיש להם מועמדים שאפילו חשודים בפלילים.

 

[menachemshachak]

מפלגות גדולות = רק סיסמאות !!

המפלגות הגדולות המשופעות בכסף עושות סקרים באופן קבוע ורואות שהציבור רוצה בקידום נושאים כמו חוקה, נישואים אזרחיים, ושינוי שיטת הבחירות. אחד הנושאים הראשיים עליה קמה שינוי ב 1974 היה שינוי שיטת הבחירה כדי לקבל מערכת יותר מסונכרנת לציבור. הצעתנו כוללת : חלוקת הארץ למחוזות מהן יבחרו 80 יברי כנסת ורשימה ארצית ממנה יבחרו 40 חברי כנסת. העלאת אחוז החסימה ל 5% (6 מנדטים) ובמקביל הצבעה בשני פתקים לראשות הממשלה. כך נקבל גם נציגות אוטנטית וקרובה של חברי כנסת וציבור שבחר בהם והאינטרסים שלהם יהיו קרובים לליבו ועשייתו. כמו כן העלאת אחוז החסימה יוריד משמעותית את מספר המפלגות הקיקיוניות ויעלה את היציבות השלטונית. יציבות שלטונית נוספת נקבל מבחירה ישירה לראשות הממשלה שלא צלחה בפעם האחרונה כיוון שבוצעה ללא הצעדים המשלימים אותה מציעה שינוי.

 

[vinney]

../images/Emo45.gifתודה על התשובה

אם אני זוכר נכון, זה בא מאמנון רובינשטיין, נכון? אין עליו

 

[menachemshachak]

נכון, אמנון רובינשטיין.

 

[ריאליסט]

נו באמת...

אמנון רובינשטיין ו"שינוי" של ימינו הם ממש הפכים. הלוואי ומישהו מאנשי שינוי/חץ היה דומה ולו במעט לרובינשטיין.

 

[vinney]

כשאני נכנס לפורום של שינוי

מעניינת אותי דעתם של אנשי שינוי. עם כל הכבוד לדעותייך, אני יכול להחליט לבד מי דומה למי ועד כמה.

 

[vinney]

אגב, מנחם, עם השאלה השניה

למה בשינוי אין פריימריז?

 

[ליבליך]

הסבר

פריימריז הם דבר בעייתי מאוד: ראשית, הם נותנים יתרון כמעט בלתי ניתן למחיקה לעשירים ולמפורסמים (קשה מאוד להתחרות מול ח"כ מכהן שנהנה מתקציב לקשר עם הבוחר). שנית, הם מבוססים הרבה מאוד על יחסי ציבור בתקופת הבחירות הפנימיות, ופחות על עבודה לאורך זמן. נאמר שאתה, כבוחר פוטנציאלי, נתקל בטופס הבחירות בפריימריז בשמות "דני ליבליך" ו"רשף חן" (בכוונה בחרתי מישהו שכבר לא נמצא בשינוי). על השני, בהנחה שאתה חבר שינוי ועוקב אחרי התנהלות המפלגה, יש לך דעה חיובית או שלילית, אולי תצביע עבורו ואולי לא. את השם הראשון לא שמעת מעולם, ואין סיכוי כמעט שתסמן אותו. זאת שיטה שמבטיחה כמעט בוודאות שמי שהגיע לעמדת כוח יישאר בה הרבה זמן - בניגוד לשיטת בחירה במועצה או במרכזי המפלגות, שמורכבים מאנשים שגם המועמדים הפוטנציאליים אינם אלמוניים עבורם, ומכירים היטב את פעילות המועמדים בתוך המפלגה ולרוב גם מחוץ לה. הגוף שיכול לעשות את הבחירה המושכלת ביותר הוא ללא ספק הגוף שמכיר את המועמדים טוב יותר - וכלל מתפקדי המפלגה אינו הגוף הזה. אבל למרות כל הטיעונים שלמעלה, אני מסכים שיש צורך לאפשר גם לחברי מפלגה מן השורה להשפיע באופן ישיר על הרכב הרשימה לכנסת, ולהיות מעורבים יותר. צריך, עם זאת, למצוא את השיטה הנכונה לעשות זאת, באופן שלא יהפוך את הבחירות הפנימיות לתחרות פופוליסטית של פרסום עצמי והתחנפות לבוחר. אני מוכן לקבל הצעות, ולהביא אותן לדיון בעתיד במועצת שינוי.

 

[vinney]

לא מקבל

פריימריז הוא בין חברי מפלגה, אדם שהוא הולך להיות חבר מפלגה, משלם דמי חבר, מקבל את המידע שחברי המפלגה אמורים לקבל (לא יודע, בחיים לא הייתי חבר בשום מפלגה, יש לי קונוטציות מאוד שליליות עם זה, אז אני רק מניח שזה כולל סיכומים של ישיבות בסניף אליו הוא משתייך, במועצה ובאי אילו גופים נוספים שיש במפלגה), אדם כזה יש לו את כל הכלים להחליט מי ראוי ומי לא, גם בלי הוצאות פרסום. הרי אחרת אתה מוצא את עצמך במלכוד של "מרכז חזק" שהליכוד ירד מהשלטון בגללו, ואולי אנשי שינוי פחות מושחתים, אבל עצם הכוח שמחית, וברגע ששינוי תחזור להיות מפלגת שלטון, הכוח (שוב) ישחית, גם אותה.

 

[אנדרי ז]

אתה מצייר תמונת מצב אופטימית

במציאות רוב חברי המפלגות (לצערי) הם פאסיביים ולא מתעניינים בכלום. אז על סמך מה הם יקבלו החלטה מושכלת? ייתכן שהפיתרון הוא שיטת ביניים, שבה ניתן משקל מיוחד להצבעה של חברי המרכז, ובנוסף נערכים גם פריימריז והתוצאה הסופית היא שקלול של השניים.

 

[vinney]

השרשורים שלי הולכים פה טוב ../images/Emo6.gif

את הרעיון הזה אני דווקא יכול להבין, אני גם חושב, שכמו בכל מפלגה, גם שינוי חייבת לשריין מקומות למגזרים. למרות שאנחנו "דמוקרטיה", הייצוג בכנסת של מיעוטים ונשים, לא מייצג את כלל האוכלוסיה, אפילו לא קרוב.

 

[אנדרי ז]

אני לא פוסל את הרעיון

אבל צריך להיזהר איתו. לא הייתי רוצה שאדם לא ראוי ייבחר רק בגלל שריון. הייתי חושב אולי על אפשרות של הצבעה לרשימה אחת כמו היום, אבל מי שנמצא גם באחת המשבצות המשוריינות יוקפץ לאותו מקום, בתנאי שקיבל לפחות מינימום כלשהו של קולות. אם אף אחד שמתאים לאותה משבצת לא קיבל את המינימום נצטרך לצערנו להסיק שאף אחד מהמועמדים לשריון לא נמצא מתאים ע"י הבוחרים.