שינוי חד במצב רוח.

nati6589884

New member
גם אני חושש מזה שאני לא אזכה.( טרגר)

למען האמת זה שאני חיי עד היום זה די מפליא הייתי צריך למוות כבר מזמן.
את יודעת למעלה מ10 נסיונות התאבדות, שלושה אשיפוזים במצב אנוש.
ואני נעדיין פה בן 22. לכן אולי גם אני לא אזכה לחגוג שנה הבא ראש השנה.
מי יודע?: אבל אני חיי את היום, מי יודע מה היה.
 

nati6589884

New member
כן אני עברתי התעללות פיזית/נפשית/מינית.( טריגר).

הייחסים שלי עם אבי קשים מאוד על גבול השנאה ורצון שימוות.
וןעל גבול שיאהב אותי ואני תמיד היה איתו. אני חושב שאבי הוא
זה שהשפיע הכי הרבה על חיי. כי לא ראיתי אותו בילדות כמעת.
תמיד רציתי שיאהב אותי, והיה איתי בקשר והוא אף פעם לא היה.
ולא התייחס ותמיד פגע וקרא לי גם היום " המכה של החיים שלי"
" אני יעשה מסיבה שתמוות" " חבל שלא התאבדת" ועוד ועוד.
אז אני חושב שהוא גרם לי לטראומה בכך שאני לא רוצה להביא
ילדים, לא להיות בזגיות בגלל מי שהוא היה, הצעקות, האיומים.
ובכלל אני חושב שהרס לאמא שלי את החיים עד שהיא התמוטטה.
היא לא מודה בזה ולא הוא. קיצור יש לי גם הרבה סיוטים וחלמות
א. על אחותי שראיתי שהיא גוססת ב. התחילו לי חלמות על התקפה
מינית ספרתי לך בעבר וג. באופן ממשי במציאות אני בכלל מה שעברתי
מנתק קשר, ולא רוצה קשר עם אף בן אדם כמעת, ולא מתקשר וכולי.
אני לא מוגדר כפוסט טראומה, אולי כי אף לא דברתי על זה, אבל אני
בעצמי שמעתי מהמטפלת שלי שאמרה לי "שאני המקרה הכי מזעזע
שהיא מכירה" וכאב לה ואני הייתי מאוד רגוע ולא הבנתי למה, אף
פעם לא האשמתי את הורי, ולא חשבתי שאני מסכן או עברתי חיים
קשים או שאני " ילד מוכה". אני חושב שאולי כדאי לי לדבר על זה.
אבל אין לי עם מי..
 
למעלה