שינוי חד במצב רוח.

nati6589884

New member
שינוי חד במצב רוח.

אני יש לי מאניה דפרסיה בדרגה הגבוהה ביותר לפי מה שהבנתי.
ועוד מה שהוא שהוא כנראה יותר משפיע אני אוטיסט אז בכלל כל
דרכי החשיבה שלי שונים לחלוטין. עכשיו אני רוצה לומר שבחג הזה
עברתי דברים מאוד מוזרים. בהחלט דברים הזוים, מצד אחד הייתי
בדיכאון חריף לא יצאתי מהיטה כאב לי כל הגוף, חשבתי רק על

המוות שכבר יגע וגם נסייתי לסים קץ ליסורים האלו, אבל גם הרגשתי
אהבה מאוד גדולה. התחברות, ויכול להיות שזה הוביל אותי, כי נקשרתי
למי שהיא מאוד. ויכול להיות שבגלל זה, כל הזמן הסתכלתי על מה אני
כותב. איך כתבתי, מה אמרתי, ממש שגעתי את עצמי, עד שלא יכולתי

להתמודד עם המחשבות ובלעתי כדורים. עכשיו אני במצב חרא לגמרי.
אני מצד אחד יכול להיות באטרף לגמרי, להיות שמח ( תופעות של המאניה).
זה קורה לי ואחרי עשר דקות להיות ביאוש הכי גדול ולרצות למוות כבר.
זה מאוד מאוד קשה. התנודות האלו, למזלי אין לי כבר הזיות, אז אני

לא לגמרי משוגע כמו שהייתי. אבל סתם רציתי לומר שהחיים הם
חרא אחד גדול. הכל עלוב, והכל נורא אבל צריך לאמין שהיה טוב
אחרת אין תקווה אני אוהב ללמוד הרבה את רבי נחמן מבסרלב
ואני חושב שהמשפט הכי ידוע שלו אולי בין היודעים" אין יאוש בעולם

כלל". אז אני מקווה שאני ילך בדרך הזו, אני רוצה לחזור לאחור גם.
להיות פחות פתוח, לא להרגיש יותר. לא לאוהב, שכולם היו סך הכל
נקודות על הבד, לא לייחס להם חשיבות. קיצור לחזור להיות מי שהייתי
הבודד, שמח על כך. אבל מה לעשות אני אדם חלש מאוד, וגם לי יש ירדות
נקווה לטוב.

שהיה סוף שבוע מדהים לכולכם.
 
ויסות רגשי

לנתי שלום,
קראתי כבר אתמול את מה שכתבת, אבל רק עכשיו התפניתי להגיב ולכתוב.

אתה כותב בגוף ההודעה שאתה סובל ממאניה דיפרסיה ושאתה אוטיסט -
שאֵלֵה כותרות,
ומוצא חן בעיני שאתה מתייחס כנושא - לשינויים החדים במצב הרוח,
שזה יותר קרוב לחוויה שאתה עובר.

הנושא של ויסות רגשי הוא נושא מרכזי
(ולא אכנס כאן עכשיו להגדרה שלו)
גם אצל אנשים שסובלים מפוסט טראומה (שזה נושא הפורום)
וגם למי שסובלים/סובלות מהפרעת אישיות גבולית (פורום שכן).

בטיפול שנקרא דיביטי
מלמדים 4 מיומנויות, שהמרכזית שבהם (לדעתי) היא
המיומנות של ויסות רגשי.
ואני אנסה לתאר כאן חלק מהכלים שמלמדים שם.
המיומניות הראשונה היא לזהות את הרגשות שעולים ולתת להם שם.
וצריך גם להבחין בין מחשבות לבין רגשות.
אז בנושא הרגשות
אתה כותב
שהיית ב"דיכאון עמוק" ׁ(שזה גם קצת "כותרת", כי יש הרבה הבטים רגשיים שעולים בדיכאון),
ואתה כותב על "יאוש" (שזה באמת אחד הרגשות שעולים בדיכאון) ,
ומצד שני על "שמח", על "אהבה" ו"התחברות" (כשלא בדיכאון) .

אז כפי שאמרתי קודם -
זו מיומנות חשובה לזהות את הרגשות שעולים ולתת להם שם.
 

nati6589884

New member
בשאלה איך לומדים לזהות אותם?

ואיך לומדים לשלוט בהם?: אני לא אכפת לי מהכותרות.
בסך הכל ציינתי במה אני מאובחן זה הכל. הדיכאון שהיה לי
לווה ברגשות ריקנות, חוסר תקווה, וכלל גם כאבים פיזים.
וכלל גם חוסר יצא מיטה כמה ימים, חוסר אכילה ושתייה מעט.
והרבה מחשבות מטרידות. האם זה לא עונה על הגדרה של דיכאון?
בעבר היה לי תקופה של כמעת חצי שנה ככה. באופן כללי אני מבודד
כי אני כבר שנים לא יוצא כמעת מהבית אז כנראה זה מוסיף.
אבל חוץ מזה תודה על המענה. אולי אני באמת צריך לדעת להבחין מה אני מרגיש.
אבל בכל זאת תודה על התייחסות.
 
היי נתי

אנחנו מכירים מפורום אחר, נכון?
תשמע, נראה לי שמה שאתה מתאר זה לא מאניה דיפרסיה, אלא ציקלותימיה, כמו שלי יש. במאניה דיפרסיה הרגשות לא מתחלפים כל כמה דקות ואפילו לא שעות ולא ימים. כל אפיזודה, ככל הידוע לי (אולי אני טועה, אבל זה מה שהבנתי) נמשכת כמה שבועות לפחות. בציקלותימיה זה ממש משתנה בדקות או בשעות.
אני מקווה שתרגיש טוב
 

nati6589884

New member
האבנה שלי היא מאניה דפרסיה לצד אוטיזם.

היו לי כבר מצבים פסיכוטים שגם נמשכו למעלה מכמה שבעות.
הזיות, מחשבות שווא, וכולי וכן אנחנו מכירים מפורום הפרעות אישיות.
אני " נתנאל " פשוט שכחתי את הסיסמה. ותודה על העידוד. וכל טוב.
 

nati6589884

New member
זה נכון מאוד.

אני לא נמצא כרגע במצב לא מאני ולא דפרסיה. אבל בעבר היו
לי תקופות של התקף מאני חריף שכלל מחשבות שווא, שגעון גדלות.
ואף אלימות קשה ובסופו של דבר אושפזתי, התחלתי לחשוב דברים הזוים
מאוד. שהובילו אותי למעשים מאוד מאוד קיצונים. אם את רוצה לדעת מה
אני יכול לומר שהיה לי מחשבה שאני לא יכול למוות ונסיתי לשרוף את עצמי.
וזה חלק קטן מה שעשיתי בתקופה ההיא.
 
אני מצטערת

אני לא יכולה לקרוא דברים כאלה. בבקשה סמן טריגר בכותרת. סליחה באמת מכל הלב.
 
פוסט טראומה מורכבת

אמנם לא ניתן לעשות אבחנה דרך פורום
אבל מי שעבר התעללות ממושכת בילדות
במקרים רבים סובל מפוסט טראומה מורכבת
 
והגיע הזמן שישנו כבר את האבחנה המטומטמת

של 'הפרעת אישיות גבולית' - אבחנה כל כך לא מכבדת וכל כך עתירת סטיגמה, לא רק בקרב הציבור אלא אפילו במיוחד בקהיליית אנשי בריאות הנפש על שלל סוגיהם ומקצועותיהם. איך שהם רואים את השורה הזאת, הם מעקמים את האף בשאט נפש כה בולט, עד כי אינם משתדלים להסתיר אותו ולו במעט. כמה זה כואב.
 

nati6589884

New member
אני לא ידעתי את זה.

אני דווקא הכרתי כמה אנשים עם הפרעות אישיות גבולית.
הם נראים לי בני אדם נפלאים. גם לא הייתי מודע שזה המצב.
תמיד ידעתי שיש סטיגמה על סיכופרניה, אני זוכר שאבחנו אותי
כזה אמר לי מי שהוא שהייתי בצו ראשון" אתה סיכופרן" אז אמרתי
כן. אז הוא אמר לאחד לידו " זו המחלה הכי קשה " ואז פנה עלי
ושאל אתה כרגע מאזן" ואמרתי כן" ואז הוא אמר " קשה מאוד
לחלות במחלה הזו שהיה לך בהצלחה" זה לא היה הקבן אלה
הם קיבלו אותי. לא זוכר כבר. וזה עד היום חקוק לי בזיכרון.
זה היה משפיל לפחות אותי, ואני בכלל מ כיר הרבה סיכופרנים.
והמחלה שלהם קשה כל כך. ממש סיוט. דווקא הפרעות אשיות
שהכרתי היו מאוזנים יחסית, אבל כנראה יש עוד מקרים ברור שיש.
&nbsp
אבל מצער שיש עליכם כזו סטיגמה, חבל אני מדבר איתכם, גם במציאות
אתם אנשים מאוד טובים. לא שמתי לב למה שאת תארת בפוסט הקודם.
זה התחבר לי למה שיש לי. אבל לא הרגשתי שאתם כאלו. ושוב אני לא
רוצה לעשות לכם כותאת ממש לא. אתם בנ י אדם כמו כולם, בגלל זה
זה כואב. סך הכל בני אדם שונים ומאוד מיוחדים...
 
אתה איש מקסים ונהדר

ותודה על מה שכתבת.
המדריכה שלי היא סכיזופרנית, והיא המדריכה הכי טובה שהייתה לי. אולי לא הכי טובה, אבל לגמרי אחת הטובות. והייתה לי גם חברה סכיזופרנית מקסימה, ואני מכירה עוד כמה שהם מאוד נורמטיבים כשהם מאוזנים, וממש טוב להיות בחברתם. אבל סטיגמה יש ועוד איך.
&nbsp
ולגבי הגבוליים - אכן, הסטיגמה צורמת אפילו יותר כאשר מדובר מהכיוון של מיליית אנשי המקצוע. גם לרופאים אחרים, פיזיולוגים, יש דעות קדומות כל כך קשות, שזה פשוט עצוב. זה לחיות בגיהינום, ועוד שיאשימו אותך בגיהינום הזה. פשוט אבסורד.
 

nati6589884

New member
כן אני מאוד מבין את המשפט האחרון שלך.( טרגר)

שהייתי ילד ועברתי התעללות מינית ממושכת, וגילו על זה
אמא שלי פנתה למנהלת אז היא אמרה " מה אתה מצפה הוא משדר כך".
כלומר שאני אשם. וככה זה ממשיך עד היום תמיד מאשמים אותי, אז אני
יודע על מה את מדברת, תמיד מאשמים את הקורבן באכזזריות של הפוגע.
לגמרי מבין.
 
אני מתרשם שהסטיגמה השלילית מתחילה לרדת

ככל שאנשי מקצוע לומדים ועושים טיפולי דיביטי.
 
טריגר

לא נראה לי שאני אהיה כאן 'ליהנות' מהשינוי ביחס. אבל אולי כן. אין לדעת.
ושיהיה ברור, אני מתכוונת למשהו שאינו פרי יוזמתי, אלא לכיוון שאליו הבריאות שלי הולכת.
 

nati6589884

New member
מוסיף ברוב הפעמים לא, לעתים יש רגעי שבירה.

ורואים טיפה אור בחדר החשך שנקרא החיים.
 
למעלה