שינה של ילד בן 3 - שאלה

קרןקרן

New member
שינה של ילד בן 3 - שאלה

שלום, אני שכנה מפורום אחר, יש לי שאלה לגבי שינה של ילד בן 3 (כמעט
) הבן שלי בן ה - 3, כאמור, לא מוכן בשום פנים ואופן ללכת לישון בערבים.. זה מתסכל וגומר לי את כל הכוחות.. בשעות הערב אני הופכת להיות עייפה מאוד (מאוד מאוד מאוד מאוד) מיום העבודה שלי.. מה עושים??? הצילו!!! איך עושים סדר יום מסודר לילד.. ניסיתי כבר את כל השיטות.. הילד פשוט לא מוכן להכנס למיטה... אההה, נזכרתי בעוד משהו.. כשהוא כבר נכנס למיטה צריך להרדים אותו, זאת אומרת לעשות כאילו ישנים.. הבעיה היא שאני נרדמת לפניו.. :-~ יש למישהו עצה טובה בשבילי?
 

ליאת +

New member
הוא עדיין ישן בצהריים ?

זו הרבה פעמים הסיבה לבעיות שינה בגיל הזה- הילד עדיין חורפ בצהריים, אבל בערב הוא לא עייף מספיק.
 

קרןקרן

New member
תודה ליאת

כן, הוא עדיין ישן בצהריים.. אבל לדעתי זו לא הסיבה. כי יש ימים שהוא לא ישן בצהריים ובכל זאת בערב הוא לא מוכן להכנס לישון.. אני רוצה לציין שלפעמים למרות שהוא עייף הוא לא מוכן ללכת לישון.
 

שרוֹן

New member
פשפשתי

ויש לי בשבילך קישור למשהו שכתבתי פעם, שבעקרון עובד עד היום, עם קצת יותר אחריות שעברה לילד. יש בשרשור את הסיפור של אורי של לאה. שתי גישות שונות, ושתיהן עובדות. העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה לעצור, ולראות מה קשה לילד שלך. כלומר- לא מה קשה לך, זה אנחנו שומעים
אלא איפה מונחים הקשיים שלו בללכת לישון.
 

שרוֹן

New member
../images/Emo6.gif

כן, מוזר שלא עבר. היה דווקא מעניין הפישפוש בימי אמא שרון. אגב, גם בדרככם פישפשתי, ואני מקווה עוד לפשפש בעתיד (מקווה שיהיו לי הכוחות)..
 

קרןקרן

New member
תודה לכן על התשובות

צמעס - כשהוא עייף ואני רוצה שיישן, אני מחבקת אותו ומפנקת אותו בליטופים ושירים.. אבל זה לא תמיד עוזר.
שרון - אולי את צודקת, אולי אני באמת מתעסקת רוב הזמן במנוחה שאני צריכה ואני לא מסתכלת מספיק על המנוחה שהוא זקוק לה.. אני אנסה היום לדבר איתו אחה"צ ואנסה לשאול אותו, אולי באמת משהו מפריע לו.. אמרת שיש לך בשבילי קישור למשהו שכתבת פעם.. אשמח לקבל אותו? ושוב, תודה על התשובות שקיבלתי מכן...
 

שרוֹן

New member
איזה מוזר שלא עבר הקישור,

כששלחתי התפוז שם לי חלון, כי שכחתי לתת לקישור שם (ההריון מתקדם והמוח ברגרסיה...). נתתי את השם הטרוויאלי "שינה" ו...לא העביר (מסתבר). לכי תביני את המכונות האלה. בכל אופן, אני כתבתי שם סאגה שלמה מינקותו של עידו, כך שבכדי להתמקד על מה שרלוונטי לך, דלגי עד איפה שמונח הסמיילי. לאה כתבה שם מה שהיה עם אורי ואני מקווה שנוכל יום אחד ליישם. יכול גם להיות שהדרכים שונות כי עידו ואורי טיפוסים שונים. מקווה שיעזור. מקווה שהקישור יעבור
 

קרןקרן

New member
שרון ../images/Emo24.gif

תודה ענקית! התחלתי לקרוא את השרשור הענקי הזה.. אני בעבודה כרגע ולא יכולה לקרוא אותו עד הסוף... אבל מבטיחה לסיים לקרוא אותו היום (באוטובוס
) מה שרציתי להגיד לך, שעד כה, הרבה ממה שקראתי, מסביר את המציאות שיש לי בין ארבעת הקירות שלי בבית... תודה ענקית.. אני אכנס בערב (בתקווה שהפצפון שלי ישן
), או מחר בבוקר לדווח מה שאני מתכוונת לעשות היום... שוב תודה!
 

לאה_מ

New member
רגע, אז כדי שלא יראה מושלם מדי...

גם אני קראתי שוב את השרשור ששרון קישרה, ויש לי תיאור מצב של מה שקורה אצלנו בבית עכשיו: אורי הולך לישון מתי שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה. מוסכם על כולם, שהחל משעה מסויימת, הוא צריך להעסיק את עצמו ולטפל בעצמו, ולנו יש זמן משלנו. הוא נרדם, על פי רוב, בין 22:30 ל-23:00, בדרך כלל בסלון או בחדר שבו אנחנו נמצאים (לפני כשבועיים ישבתי ערב אחד ליד המחשב, והוא הביא כרית, שם על הרצפה לידי, נשכב עליה ונרדם). מוסכם בינינו, שאחרי שהוא נרדם אנחנו מעבירים אותו למיטה שלו. לרוב הוא ישן כל הלילה במיטה שלו. לעתים הוא מגיע אלינו בלילה. כמעט לעולם הוא לא מעיר אותנו. לפני כמה ימים עומר (בכורי) נשאר כבייביסיטר עם שירה ואורי. הנחינו אותו שאורי יכול להרדם איפה שהוא רוצה, ושלא ינסה להעביר אותו - אנחנו נעשה זאת כשנחזור. בסביבות 23:00 עומר התקשר לומר שכולם ישנים, וגם הוא הולך לישון. כשהגענו הביתה, הופתענו לגלות שאורי ישן במיטה שלו. למחרת, שאלתי את עומר איך הוא הצליח לשכנע את אורי לישון במיטה שלו, והוא סיפר, שקודם הוא סיפר לו סיפורים במיטה, ואז אמר לו שהוא הולך לשחק במחשב. אורי אמר שהוא לא עייף, ועומר אמר לו "אין בעיה. אתה יכול לבוא איתי. אבל תזכור שכשתרגיש עייף, אתה צריך ללכת לישון במיטה שלך". אורי ישב קצת ליד עומר, ופתאום אמר לו "אני עייף. אני הולך לישון במיטה שלי". אמר ועשה.
 

mummy

New member
וואו, לאה. מדהים!

אני זוכרת את סיפורי ההרדמה של אורי כי היית אחת מאלו שנתנה לי דוגמאות בימים ההם (...), כשחיפשתי רעיונות נוספים להרדמות מלבד ציצי וידיים (לא הרבה השתנה אצלנו מאז, פשוט הפסקתי לחפש פתרונות בית ספר...). אבל עכשיו הפלת אותי עם הסיפור הזה! משמח מאוד, ונותן כוח להמשיך ולזרום איתם, לא? ומצד שני גם משהו על הצורך שלהם בהכוונה...טוב, לא ממש חידשתי כאן כלום. עקרונות ההורות על רגל אחת: לזרום איתם וגם לתת הכוונה
 

irisgh

New member
../images/Emo6.gif גדול!

גדול העומר הזה שלך! איך זה בא לו טבעי, הא?
 

שרוֹן

New member
כמה נחמד לקבל חיבוק עלבוקר..

בשמחה, מקווה שהתובנות האלו יעזרו גם אצלכם.
 

שרוֹן

New member
../images/Emo163.gif המצב שלי ממש חמור

כנראה שאני צריכה שינה בעצמי. תודה על פענוח החידה.
 

קרןקרן

New member
בוקר טוב. עדכון

אז ככה, מהרגע שנפגשתי עם נדב (הבן שלי) דיברנו ודיברנו ודיברנו אח"כ עשינו בובות אצבע ותוך כדי דיברנו ואח"כ הלכנו לטייל קצת ולאכול פיצה ושוב דיברנו ודיברנו ודיברנו ודיברנו.. נדב הבטיח ללכת לישון כשאני אבקש ממנו. למרות שהוא הלך לישון גם אתמול בלילה מאוחר מאוד, הפקנו מזה משהו חדש.. אמא חזקה יותר! קראתי את כל השרשור הענקי הזה וקיבלתי על עצמי כל מיני דברים שנאמרו/נכתבו שם כמו: -ילד זקוק למשמעת - לא לפחד מהילד - להקשיב יותר לצרכים של הילד אז היה המון המון בכי וצרחות.. אבל אני, בשונה מערבים קודמים, הייתי יותר רגועה (וחזקה) והשתדלתי לא לקחת את זה יותר מידי (איך אומרים?..) ב"קריזזזזז" אז לא הרמתי את הקול.. פשוט אמרתי בבטחון: "לא לצאת מהחדר!!" הוא בכה, אבל בכל זאת הבין שאין לו ברירה ואסור לצאת מהחדר... אח"כ (לאחר בכי ארוך מאווווד) חיבקתי אותו ואמרתי לו כמה שאני אוהבת אותו וכמה שאבא שלו אוהב אותו... הרגע המקסים הזה נמשך בערך 3-4 דקות ואז הוא ניסה שוב לקום ולצאת לסלון אבל אני לא הסכמתי ואמרתי לו שהוא חייב ללכת לישון.. בסופו של דבר, יצאתי מהחדר וישבתי בסלון.. הילד צרח מבכי אבל לא יצא החוצה.. עד שנרגע וישב במיטה.. אבא שלו נכנס לחדר, חיבק אותו קצת ונדבוש' נרדםםםםםםםםםםםם!! המטרה שלי, כרגע, היא להתמיד בלילות האלו ולא להתייאש במשך שבוע שלם ולראות אם יש השתפרות במצב. אני מודה לכל מי שענתה לשאלתי... וניסתה לתת לי קצת מנסיונה... תודה ענקית... מבטיחה לדווח מהשטח!
 

קרןקרן

New member
מהשרשור ששרון נתנה...

הוא באמת עזר לי... לפעמים צריך לשמוע שיש עוד סיפורים כאלה גם בבתים אחרים ושהמציאות היא לא רק מה שאת רואה אצל הילד של השכן.. עזר לי מאוד להבין דברים שאולי חשבתי עליהם בתת מודע אבל מעולם לא ביצעתי או חשבתי לבצע אותם.. פשוט החלטתי להיות קצת יותר "אמא" מאשר האמא שהייתי עד כה. שלא תבינו לא נכון, אני אמא נפלאה והילד שלי ילד טוב ומקסים, אבל אני לא יודעת לעמוד על שלי בכל מיני סיטואציות בחיים, אז החלטתי שלפחות עם הבן שלי, אני אשתדל לעמוד על שלי, כדי שהוא יקבל ממני את מה שהוא זקוק לו וגם אני אצא מזה נשכרת..
 
למעלה