שינה על הבטן

[ורד סוסתיאל נגר]

שינה על הבטן

עומר אוהב לישון על הבטן, הוא נרדם על הבטן אני הופכת אותו לישון על הגב ישן שלוש דקות
בערך מתעורר ואני שוב הופכת לבטן ישן מצויין...
המלצת משרד הבריאות שלא יישן על הבטן אבל רק כך נוח לו ואני מרוב פחד לא ממש ישנה אני נשארת ערה רוב הלילה כדי שאני אשמע כל תרחיש מה עושים???????

 

[דנד1]

באמת דילמה

גם לי יש אותה כי אורי ישנה הכי טוב על הבטן ואילו על הגב כמעט ולא מצליחה וכל הזמן מעירה את עצמה. מה שהציעו לי זה פשוט לשים בייביסנס (שרכשתי ועדיין לא השתמשתי) וכך ניתן לאפשר שינה על הבטן ביום וגם בלילה. אני עד לא אזרתי אומץ לעשות את זה למען האמת. מה שכן מכירה לא מעט הורים שהילדים שלהם מוכנים מלידה לישון רק על הבטן אז זה כנראה די נפוץ...

 

[orita29]

ורד יקרה

אומר לך משהו שנשמע קצת בוטה, מקווה שלא תיעלבי או תחשבי שזה לא במקום, אבל אני לא קניתי בייביסנס ולא נשארתי ערה כל הלילה, אמנם אוהד ישן טוב על הגב (או על הצד אם לא הצלחתי להוציא לו גרעפס) אבל אני החלטתי לשחרר שם את החרדות שלי...
אני הבנתי שיש מצידי השתדלות, כמובן, אבל יש דברים שנקבעו לי מלמעלה...
ולכן, בגיל 5 חודשים כשהוא היה מתהפך מעצמו וישן על הבטן- פשוט נתתי לו... אני לא איזה פנאטית מסיונרית, פשוט הבנתי שיש דברים מסוימים שאין לי עליהם שליטה, זה פשוט לא מתפקידי לשלוט שם....
ואני חס וחלילה לא אומרת לך לא לשמור או להיות ערנית, אבל לדעתי זה לא בריא לשמור את החרדות שהיו לי בהריון (ולא צריך להסביר לך מה זה אומר...) גם כשהילדים שלי כבר פה ואני משפיעה עליהם ועל האופי שלהם....

בכ"א, שיהיה גידול קל ומלא שמחה ונחת....
בהצלחה....

 

[ניובה]

רגע אבל זה אחרת לגמרי

תינוק שיודע להתהפך זה משהו אחר לגמרי. זה נכון שלא יודעים ממה קורה מוות בעריסה אבל ברגע שהתינוק שולט בתנועות שלו (ומי שמתהפך יודע להזיז את הראש שלו ממש לא רע) אז הסכנה לחנק קטנה בהרבה. רוב מוחץ של מקרי המוות בעריסה (95% היתה הסטטיסטיקה שאני ראיתי) קורים לפני גיל ארבעה חודשים. אני אחוזת קנאה שלא חרדת בלילות בכלל אבל נראה לי שלהגיד שזה לא בריא ואולי אפילו משפיע לרעה על האופי של הילד, אני לא בטוחה כמה זה עוזר

בכל מקרה, אני יכולה להעיד שאני הייתי חרדתית לגמרי בחודשיים הראשונים ולא רגועה עוד חודשיים (ולא נדבר על החרדות בהריון) וקטינא שלנו ילדה שמחה ולא חרדתית, כך שאפשר לקוות שהנוירוזות לא דבקו בה (אולי להפך? זה גרם לי לישון איתה עלי הרבה בחודשיים הראשונים ויתכן שהחום הזה גרם לה לחוש מוגנת ואהובה?)
ברור לי שהתכוונת רק לטוב אגב, רק היה לי קשה עם המשפט האחרון

 

[orita29]

יקרה, רק עכשיו ראיתי את תגובתך....

ברור שכשתינוק מתהפך זה לא אותו דבר.
וסייגתי ואמרתי שב"ה אוהד היה ישן טוב על הגב, אבל אם היה ישן טוב רק על הבטן עדיין הייתי שמה את איכות השינה שלו על פני החרדות שלי.
לדעתי (הלא מלומדת, יש לציין) אם התינוקות שלנו חייכניים זה לא אומר שהחרדות שלנו לא עברו אליהם. אני בהחלט חושבת שההריון השפיע על אוהד. אני רק מקווה שזה לא היה קריטי מדי.
גיסתי חוותה גם אובדן ילד בהריון הראשון שלה, אני הייתי אז רק בשמינית. מאז נולדו להם 3 ילדים מתוקים. אבל היא היתה כלכך חרדתית, ורואים את ההשפעה של זה היום, לצערי...
אני נדרתי שאני לא אהיה כזאת. זה מאבק, אבל אני עובדת על עצמי, כי כרגע אוהד יותר חשוב ואני רוצה שיהיה לו דף חלק...

וסליחה אם פגעתי, את יודעת שזו לא הייתה כוונתי....

נשיקות

 

[ניובה]

לדעתי את לוקחת על עצמך

אשמה שלא לצורך. אני יודעת שהיום הטרנד הוא לתלות המון דברים בהריון ובמה שמוקרן מההורים מהשניה הראשונה והלאה, ואני לא אומרת שאין לזה שום השפעה אבל מכאן ועד לומר שהשפעת הלחץ שלך בהריון תהיה קריטית המרחק רב. בסך הכל המערכת היא כזו שעוברים מוגנים הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים אותם וכמו שעשרות שנים נולדו ילדים בריאים לאמהות מעשנות ושותות (לא אלכוהוליסטיות קשות אבל בהחלט שותות כעניין שבשגרה כמו בצרפת ואיטליה) ככה נולדים ילדים רגועים לנשים לחוצות. אני מאד בעד שתעשי את מה שיגרום לך להיות רגועה יותר, ולו משום שיותר נעים לחיות ככה, לכולכם. אבל לדעתי זה לא עוזר להגיד לאמא טריה שהחרדה שלה תגרום נזק חמור לילד. עם כל הכבוד לדוגמה של הגיסה, הרעיון שניתן לתלות את האופי של הילדים בחרדה של האמא במנותק מכל שאר הגורמים שהשפיעו על הילדים, מהדינמיקה התוך משפחתית, דרך הסביבה שלהם החומרית והחברתית ועד האוויר שהם נושמים הוא גם לא משכנע וגם, לדעתי, יוצר הנצחה של עוול חברתי כלפי אמהות. יש בחברה המערבית נטיה רבת שנים להאשים את ההורים ובפרט את האמהות בכל החוליים והקשיים שילדים סובלים מהם. הילד מתקשה בלימודים? זה כי אמא לא תומכת ועוזרת בו מספיק/דוחפת אותו יותר מדי. הילד חולני? זה כי אמא לא שומרת עליו מספיק/עוטפת אותו בצמר גפן. הילד חרד? זה כי אמא היתה חרדתית ולחוצה/היתה שאננה והוא לא הרגיש שאכפת לה. אין לי ספק שלא רצית לפגוע ואין לי ספק שאת מדברת מנהמת לבך ומהחששות שלך על גורלו ואושרו של אוהד. נראה לי שמה שצריך לעשות הוא ללמוד למצוא מקום לחרדה שמרגישים בלי להפיל אותה על הילד. לדעתי זה לא ראלי ולא רצוי לצפות מעצמך לא לחרוד, או לחרוד אבל לא לפעול בכלל באופן שמתייחס לרגש של חרדה. מה שצריך זה ללמוד לנווט רגשות קשים כמו חרדה וכעס באופן שבו מי שישא בו הוא המבוגר ולא הילד. זה לא אותו דבר כמו לשחרר ולא לחרוד. זה אומר להבין את החרדה, ולנסות לחשוב מה האמצעים שבהם אפשר לספק את הצורך בביטחון באופן שיכביד על התינוק ואחר כך כמה שפחות. במקום מאבק ולעבוד על עצמך, הייתי נותנת הרבה יותר מקום לרגשות הקשים ומשקיעה את המאמץ הרגשי לא בהכחדתם אלא במענה רגשי לעצמך. סתם דוגמה מגיל מבוגר בהרבה. במקום להגיד לילד שהוא חייב להתקשר כשהוא יוצא וכשהוא מגיע ולהפיל עליו את האחריות לשקט הנפשי שלך, ללמד אותו מצד אחד איך להעזר בזרים במקרה שהוא הולך לאיבוד ומצד שני נניח לדאוג שיהיה עליו תמיד את מספר הטלפון שלך (לדוגמה בתיק שלו) ואז העבודה שלך עם עצמך היא לא "לשחרר" ו"לא לדאוג", אלא ללמד את עצמך לסמוך עליו שידע להשתמש בידע שהקנית לו וללמד את עצמך להאמין שכל עוד לא מתקשרים אז ההנחה היא שהוא בסדר וזה מספיק. סתם זרקתי דוגמה מהראש אולי היא לא הכי טובה, אבל את מבינה אני מקווה למה אני מתכוונת.
אני גדלתי עם אמא סופר חרדתית וזה באמת היה סיוט. אבל הסיוט בזה היה לא כי היא חרדה אלא כי היא הפכה אותי לאחראית על החרדות שלה. אני הייתי אמורה לכוון את כל ההתנהגות שלי לזה שהיא לא תדאג. זה אכן מזיק. אבל מה שהייתי צריכה ממנה זה לא דף חלק, מה שהייתי צריכה ממנה זה מודל לאיך להפיג חרדות ולהתמודד אתן באופן עצמאי כשהן עולות.
וכמובן עכשיו אני זו שמקווה שאני לא פוגעת בדבריי

ניובה

 

[meytall0]

אני חושבת שכל התינוקות מעדיפים לישון על הבטן

גם אצלי היה ככה- בשינה על הגב הם היו מתעוררים הרבה, ובשינה על הבטן הם ישנו רצוף ולא התעוררו.
מודה שהשכבתי הרבה על הבטן- כנגד המלצות משרד הבריאות.. בלילות השכבתי על הגב, אבל די הרבה נשברתי והשכבתי על הבטן.
אין לי המלצות- מצד אחד אורית צודקת שצריך לשחרר ומצד שני יש סיכון אמיתי בשינה על הבטן. אני לקחתי את הסיכון כי אין אצלי גורמי סיכון נוספים כעישון/רטיבות/אבק.
בהצלחה
מיטל

 

[תינוקי2011]

הפתרון שלי

הרבה תינוקות ישנים טוב יותר על הבטן מפני שעל הבטן אין את רפלקס מורו, זה שגורם לידיים שלהם להתנופף לכל הכיוונים וכך הם מעירים את עצמם, שורטים את עצמם וכו'.
לי חברה קנתה במתנה, ממש כשאביגיל הייתה בת שבועיים נדמה לי שמיכת עיטוף.
אני עוטפת אותה כשהיא הולכת לישון, זה חם ונעים ומכרבל ונותן לה תחושת "רחם", זה טוב לכאבי בטן וכמובן שמצמיד לה את הידיים ואז היא לא מעירה את עצמה עם אגרופים לפנים..

זה נראה לא משהו באמת, כאילו היא "קשורה" אבל זה נהדר ואני התמכרתי לזה..גם היא התרגלה שכשהולכים לישון אני עוטפת אותה.
למותר לציין שבגיל הזה הם עדיין לא מודעים לידיים שלהם ולא "צריכים" את הידיים (עד גיל 3-4 חודשים זה טוב).
לי קנו את השמיכה בבייבי טבע. אפשר להשתמש גם בחיתול גדול.

 

[דנד1]

לצערי על אורי זה לא עובד

היא התחילה עכשיו לגלות את הידיים ומוצצת אצבע ולכן עיטוף לא בא בחשבון כי זה מלחיץ אותה ולוקח ממנה את הדבר היחיד שמרגיע אותה (היא לא מוכנה למוצץ). אני רואה איך היא ישנה בשלווה במהלך היום על הבטן ומעצבן אותי שאין לי מספיק אומץ להשכיב אותה כך גם בלילה אבל לצערי יותר מדי הכניסו לי לראש שזה מסוכן וקשה לי עם זה...

 

[תינוקי2011]

אני לא הייתי משכיבה על הבטן בכל מקרה בלילה

זה מפחיד.
הדבר הראשון שאני עשיתי כשהבאנו את אביגיל הביתה זה להרכיב את הבייביסנס.
איך את עדיין בלעדיו?

 

[ניובה]

גם אני הייתי בלי

לא סומכת על המכשיר הזה, נראה לי לא אמין. גם מצפצף כשלא צריך וגם לא יצפצף אם הילדה תשתולל ותבעט כי היא נחנקת.
מצד שני אני לא ישנתי כמעט חודשיים כי הייתי בודקת בכפייתיות שהיא נושמת, אז אולי אמונה בביביסנס זה לא דבר רע

 

[דנד1]

זה בדיוק העניין גם אצלי

אבל כמו שאמרת - קשה לא לישון

אולי נעיף את המיטונת ונחזיר לעריסה הרגילה בלילה..NBXV FNV AHU,R KZRUO GO NV AEURV TH,V UKT KVHU, NEUCG,.

 

[דנד1]

השתבש לי כל סוף ההודעה

בקיצור מנסה לזרום עם מה שקורה ולא להיות מקובעת. נראה אם העיטוף יעזור אני יודעת...

 

[ניובה]

אצלנו זה עשה הבדל של שמיים וארץ

הכי מצחיק היה שהתמהמנו מאד עם העיטוף כי כשניסינו מוקדם יותר זה היה כישלון מוחץ. ואז כשניסינו שוב וזה עבד (מתינוקת שמתעוררת לפעמים כל עשרים דקות קיבלנו תינוקת שישנה רצוף כמה שעות בפערים הולכים וגדלים) אכלתי את עצמי על כל השבועות שבהם לא עשינו את זה, איזה הבדל.
מה שכן אנחנו התחלנו עם מין שמיכת עיטוף שמקפלים וזה היה גם מסורבל וגם היא למדה להוריד את זה ממש מהר. אז עברנו ל swaddle me ועבורנו לפחות זה היה שווה כל שקל. גם היה נוח מאד לתפעול אז היא לא התעוררה כשעטפנו אותה (אנחנו תמיד הרדמנו קודם ורק כשכבר ממש שקעה בנמנום עטפנו, אחרת היא נלחצה והתנגדה מאד) וגם היא ישנה מצוין עם זה
הלוואי שזה יעזור לכם באמת כי לא לישון זה קשה נורא

 

[דנד1]

איך רוכשים את השמיכה הזו??

 

[ניובה]

היא אפילו במבצא עכשיו מתברר

אני קניתי בנמשים ויש כעת מבצע
http://www.nemashim-baby.com/136422/שמיכת-עיטוף-לתינוק-swaddleme
זה כמובן עדיין לא זול אבל לפחות אצלנו יצאה מזה שינה של ממש אז לנו זה היה שווה
מקווה שזה יעבוד לכם

 

[ניובה]

מבצע

 

[דנד1]

תודה קניתי היום ומחכה שיביאו כנראה מחר...

בלילה הזה נאבקתי איתה על נושא העיטוף. היא התנגדה אבל החזקתי בחיבוק דב ונישקתי הרבה כדי שתרגע והתעקשתי להשאיר אותה עטופה. לבסוף היא התרגלה או לפחות ככה זה נראה אבל זה לא עזר לשינה והיה לילה נוראי ביותר אבל זה כנראה קשור כבר לבעיות עיכול שלה. דווקא היום בבוקר ישנה קצת . יש לנו תור לגסטרו השבוע ונראה מה הוא אומר. הלילות נהיו פשוט הסיוט שלי...

 

[ניובה]

הלוואי שיעזור גם לכם

עזבי לריב אתה על העיטוף הרגיל, האחד הזה עם הסקוטשים הוא כל כך קל בהשוואה. כמובן שאם כואב לה זה לא יעזור, זה נועד רק לתת את האפקט של השלווה והמוגנות ששכיבה על בטן נותנת. אז אני מאד שמחה שיש לכם תור לגסטרו, ריפלוקס לא מטופל יכול לכאוב לתינוק רצח
שתחזור השלווה למעונכם כמה שיותר מהר,
חיבוקים
ניובה

 

[דנד1]

תודה על התמיכה יקרה!