שיטת 12 הצעדים

[xslf]

אני לא מדברת על מה יש

כשאין ברירה אנשים עושים הרבה דברים, כולל דברים בניגוד לאמונות שלהם. זה לא מפחית מהצרימה שבכך, ומהצרימה שבתוכנית שמתבססת כל־כך על אמונה באלוהים כלשהו ועל "רוחניות". זה לא הופך את המצב לרצוי, ואני מאוד מאוד מקווה שיש תוכניות חלופיות לגמילה מהתמכרויות שאינן דתיות כל-כך (או בכלל).

 

[hagar8]

וואו זאת נשמעת

תוכנית רצינית.. יש ממש סדנא לגמילה מהתמכרות לאינטרנט? זה עובד?

 

[לקשמי]

אני דווקא מאמינה בהשגחה עליונה

אבל מאמינה גם שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. לא כל כך היה ברור לי מ-12 הצעדים האלה איפה אני בכל הסיפור הזה. נראה שאני רק צריכה להודות ולהתוודות בהתמכרות ומכאן אלוהים כבר יעשה את העבודה. לגבי אתאיזם, באמת קשה להאמין שיש איזה ישות אי שם בשמים שיושבת שם ומנהלת את העולם. באלוהים כזה גם אני לא מאמינה. אני מאמינה שאלוהים הוא הכל, שאנחנו אחד איתו, הניצוץ האלוהי נמצא בכל אחד מאיתנו. לכן מבחינתי להאמין בעצמי ולהאמין באלוהים זה אותו דבר כי אני לא נבדלת מאלוהים. האמונה הזאת באמת נותנת לי המון כוח אבל שוב, עוד לא הבנתי איך להשתמש בכוח הזה בתוכנית 12 הצעדים.

 

[e-magine]

יתכן וניתן יהיה להתאים את השיטה

לאנשים אתאיסטים, אולי צריך שכל אחד יחפש את הערכים שלו. היות והשיטה מופעלת בקבוצות תמיכה, אולי ניתן להחליף את מושג האלוהות במושג אחר.

 

[סרפד]

ראשית את "חוזרת בתשובה מלאה"

(לא בהכרח בדרך היהודית או הנוצרית או המוסלמית, אבל באיזושהי דרך) ואז אם נגמלת תוך כדי אז זה בזכות אלוהים והאמונה, ואם לא נגמלת אז זה בגללך - כי התוכנית עובדת אם את "עובדת אותה", אם היא לא עובדת סימן שלא "עבדת אותה". אם נגמלת אז כחלק מהתוכנית את גם הופכת למיסיונרית (מפיצה את הבשורה), שאחרת את עוד עלולה לחזור לסורך. תהליך דומה נעשה גם בקבוצות גמילה כמו "אלכוהוליסטים אנונימיים" בלי לערב את אלוהים - ההודאה, בקשת הסליחה מהנפגעים, התמדה בהגעה למפגשים, דיבור בפני הקבוצה והודאה בכשלונות (דומה לחשבון הנפש), רעות גם בצורה של תמיכה הדדית. גם שם התוכנית עובדת, כמובן אם "עובדים אותה".

 

[akravit]

מאיפה הפרשנות הזאת?

"אלבוהוליסטים אנונימיים" היא תוכנית 12 הצעדים המקורית שעל-פי עקרונותיה נפתחו עוד ועוד קבוצות תמיכה למי שסובל מכל ההתמכרויות (כולל לסיגריות דרך-אגב). הפרשנות שלך לתוכנית מוטעית ומעליבה.

 

[סרפד]

הפרשנות עולה מן הדברים

ה"חזרה בתשובה": "2. הגענו לאמונה שכוח גדול מאיתנו יכול להחזיר את שפיות דעתנו (תקווה). 3. החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו (אמונה)." "11. ניסינו בדרך של תפילה והרהורים לשפר את הקשר ההכרתי עם אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו, כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו מאיתנו, ומבקשים את הכוח לבצע זאת (רוחניות)." המיסיונריות: "12. כשעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסנו להעביר בשורה זו לאחרים, ולנהוג על פי עקרונות אלה בכל תחומי חיינו (שירות)." זה עולה בבירור - האמונה באלוהים היא תנאי לגמילה ויש לפתח דרך חיים "רוחנית" של עבודת הכוח העליון - "אנו מתפללים רק לדעת את רצונו מאתנו ומבקשים את הכוח לבצע זאת". במידה שנגמלנו נייחס את ההצלחה לכוח העליון מאחר ש"הגענו לאמונה שכוח גדול מאיתנו יכול להחזיר את שפיות דעתנו" והחלטנו למסור את חיינו להשגחתו - כך שאם נגמלנו, אז זה בזכותו (מה שגם די משכנע אותנו שהוא קיים). ואז אנחנו צריכים גם לנהוג על פי עקרונות אלה בכל תחומי חיינו ולהעביר את הבשורה לאחרים. מה שמפריע לי זה העברת הבשורה לאחרים כי אותם עקרונות פסיכולוגיים יכולים לעבוד גם בלי אלוהים - לא חייבים שהנגמל יצטרך גם להפיץ את השיטה האלוהית כחלק מתוכנית גמילתו, זה משחק לא הוגן.

 

[akravit]

תוכנית חיים שעובדת

בשביל מי שעובד אותה ורוצה לעבוד אותה. את שמה דגש יותר מדי גדול על המילה אלוהים. אנחנו משתמשים במושג "כוח עליון" כדי להדגיש שהסמכות היחידה לצורך הקבוצה הוא אל אוהב כפי שהוא מתבטא במצפון הקבוצה. התוכנית איננה תוכנית דתית אלא מהווה דרך חיים רוחנית והמסיונריות שאת מדברת עליה היא לא יותר מאשר העזרה המועברת באהבה ממכור למכור בגובה העיניים, ממי שיודע, ומבין את בעיית ההתמכרות כפי שרק מכור יכול להבין וזה אצלנו בתוכנית נקרא "שירות" ולא מיסיונריות. תוכנית 12 הצעדים מוכרת בשירותי הרווחה, היא מועברת בקהילות טיפוליות ובבתי סוהר בהצלחה מרובה. הפגישות של הקבוצה שבה אני חברה מתקיימות במקלט ציבורי עירוני כך שגם עיריית חיפה מכירה בנחיצות קיום הקבוצה ובתוצאותיה החיוביות. אל תמהרי לשפוט ולפסול.

 

[ailag]

אבל האם ניתן

להגיע למטרה לשמה התחלנו להשתמש בשיטה, דהיינו להגמל מפעילות מוגזמת באינטרנט, בלי בדרך להתייחס לישות עליונה, אל עליון, כוח עליון? אם אני, לדוגמה, אדם שמאמין שאני עצמי הישות ששולטת עליי ושאני הדבר הכי חזק ביקום, האם אוכל לעבור את התוכנית מבלי לשנות את אמונתי הדתית? אם לא, אז התוכנית משתמשת בחולשה של האדם - ההתמכרות - ככלי לשינוי אמונתו הדתית, בין אם זו המטרה שלה ובין אם לא.

 

[לקשמי]

אז אולי לא קוראים לזה אלוהים

אבל קוראים לזה בשמות אחרים כמו: הכוח שנמצא בתוכנו, כוח רצון או וואטאבר. לכן בקבוצות של נרקומנים אנונימיים השיטה מצליחה, כי היא הולכת לפי איך שהם רואים את אלוהים. (גם אם קוראים לו בשם אחר). אני לא חושבת שעיסוק בדרך רוחנית כלשהי והיעזרות בה הופכת אותך בהכרח למיסיונרית. גם אני נמצאת בדרך רוחנית שעל אף שהיא עוזרת לי מאוד בהרבה מתחומי החיים, אני לא מרגישה צורך להפוך למיסיונרית, להפיץ את הבשורה או לגרום לכולם ללכת בדרך הזאת. (אם כי יש כמה שמושפעים ממני וכן הולכים בה בעקבותיי, אבל אין לי ממש כוונה כזאת וגם לא חושבת שאחזור לסורי אם זה לא יקרה

) וגם אם נגמלים, זה לא רק בזכות אלוהים, זה גם ובעצם בעיקר בזכות עצמי. גם אם יש חסד אלוהי, הוא לא יעזור בלי עבודה עצמית.

 

[סרפד]

הצעד ה- 12

"כשעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסנו להעביר בשורה זו לאחרים" - זו מיסיונריות. לא העיסוק בזה, אלא הפצת הבשורה. ויש הבדל גדול בין לקרוא לזה "אלוהים" או לקרוא לזה בשם אחר - ההבדל הוא שכשאת קוראת לזה "אלוהים" את טוענת שיש אלוהים, וכשאת קוראת לזה "כוח רצון" את לא טוענת שום טענה מטאפיזית הכרחית. בנוסף, כשאת קוראת לזה "אלוהים" משתמע מן הדברים שרק בעזרת אלוהים אפשר להוושע מן העניין ואילו כשאת קוראת לזה "כוח רצון" הכוח הוא ביד האדם. להפוך כוח עליון שלא ברור אם הוא קיים לתנאי הכרחי לישועתנו זה כבר בעיני ניצול של מצב ההתמכרות שהוא מצב מאד פגיע לצורך סוגסטיה דתית, אבל אני עדיין יכולה לראות בזה אמונה תמה של מי שיסד את התוכנית שיתכן שבאמת מאמין שבלי אלוהים אי אפשר להגמל. אבל אם בנוסף לזה צריך גם להפיץ את הבשורה כחלק מתוכנית הגמילה - זה כבר הופך אותי לצינית. כמובן, מיסיונריות היא לא דבר רע כשהמיסיונר באמת מאמין בבשורה שהוא מפיץ. וכמובן, לא חשדתי בעקרבית שהיא מיסיונרית, אלא במיסדי השיטה.

 

[לקשמי]

שוב השאלה למה את קוראת אלוהים

לפחות מבחינתי עצם העובדה שאני קיימת מוכיחה לי שאלוהים קיים. כי התפיסה שלי את אלוהים, כמו שכבר כתבתי, שזה לא משהו שהוא נפרד ממני. זה לא איזה מישהו שיושב שם למעלה ועושה ניסים ונפלאות. זה המהות של כל מה שקיים. לכן אין הבדל מבחינתי בין להאמין באלוהים ובין להאמין בעצמי וכשמסתכלים על זה ככה אין בזה שום ניצול לרעה ושום מיסיונריות. הגישה שלך באמת מעליבה כי היא מזלזלת באמונות של אנשים אחרים. את לא חייבת להאמין בזה, אבל קצת סובלנות וקבלת האחר לא תזיק.

 

[xslf]

נדמה לי שהגישה שלך

נקראת "פנתאיזם". וזה בהחלט נהדר שהתוכנית משתלבת יפה עם האמונות שלך (בלי ציניות). הבעייה היא שזה לא מפחית מהדתיות המוטמעת עמוק בתוכנית. יש כאלו (כמוני) שלא רק שלא מאמינים באיזו ישות עליונה (שגם את לא מאמינה בו), הם גם לא מאמינים שיש איזו "מהות פנימית" למה שקיים או לא קיים בעולם. ההלבשה של המינוחים האלוהיים ב־12 הצעדים היא alian במקרה הטוב (כשמדברים על מושג חסר משמעות כמו "אלוהים"), ופוגעת במקרה הרע.

 

[סרפד]

אני לא מזלזלת

אני פשוט חושבת שהפצת הבשורה לא צריכה להיות חלק מ- 12 הצעדים שהם תנאי לגמילה ולהשארות במצב גמול. סביר מאד שאדם שנעזר בשיטה ירצה בין כה וכה להמליץ עליה לאחרים כדי לעזור להם, אבל זו צריכה להיות החלטה שלו ולא משהו שמובנה לתוך השיטה כאילו הוא חיוני להצלחת הגמילה. אני חושבת שאם המצב היה הפוך - אם אתאיסט היה ניגש לאדם מאמין המצוי בצרה ובמצב פגיע נפשית ואומר לו שיש שיטה שיכולה לחלץ אותו, אבל לשם הצלחתה הוא צריך לא רק להפסיק להאמין אלא גם לשכנע מאמינים אחרים המצויים באותה צרה להפסיק להאמין, - אז היית מתייחסת לזה אחרת. אני הייתי מתייחסת לזה באותו מידה של ציניות. ולגבי ההבדל בין אלוהים לכוח רצון - את תופסת את אלוהים כמשהו שאינו נפרד ממך ושהוא כל מה שקיים ומכאן שעצם קיומך ועצם קיומו של משהו בכלל מוכיח לך את קיומו של אלוהים או בעצם זהה עם קיומו של אלוהים, אבל תסכימי איתי שאין הכרח לתפוס את אלוהים כך או לתפוס את אלוהים בכלל - אפשר לתפוס אותו כך, אפשר לתפוס אותו אחרת ואפשר לא להשתמש כלל במושג האלוהות. ולכן יש הבדל בין להשתמש במונח "אלוהים" לבין להשתמש במונח "כוח רצון" כי המונחים האלה מתפרשים בדרכים שונות אצל מי שאינם תופסים את אלוהים כמוך (בין אם הם מאמינים או לא).

 

[יטנס]

האם אני מכור? ../images/Emo24.gif

לא משנה מה סוג ההתמכרות שבאה לידי ביטוי בחיים שלי האם אני מודה בבעיית ההתמכרות? ואם כן מה אני רוצה לעשות עם בעייתי... תוכנית 12 הצעדים יכולה לתת מענה לכול סוגי ההתמכרות ובכלל הצעדים זה מסע מרתק באהבה

 

[BellA עלמה]

אני רואה בעייה קצת אחרת בקבוצות

האלה . בין אם זה AA אל אנון\ או אי או נט. היא המעבר מקיצוניות או תלות אחת לתלות בקבוצה במקום להיות מכור לנט אתה נהיה מכור לקבוצה . ישנם מכרים שזה מציל חיים כמו אל אנון או אלכוהול אבל בנט אני רק רואה העברה מתלות(בנט) לתלות בקבוצה. אין כאן בלנס

 

[trixi]

מעצם היותנו יצורים חיים אנחנו

תלויים מרגע היוולדנו בדבר זה או אחר (במבוגרים כשאנו תינוקות ולחמצן מים ומזון - בבגרותינו 'העצמאית'). מאחר והאדם (כנראה מטבעו) הוא יצור חברתי - הוא תלוי חברה ועוד ועוד ועוד. השאלה היא הגבול או יותר נכון - 'עלות מול תועלת' = מה אתה מקבל וכמה זה עולה לך. אם אדם הצטרף לקבוצת תמיכה כלשהי והתועלת לחייו גדולה - נראה לי שהתשלום פעוט (כמו שאיינשטיין אמר - הכל יחסי), ואם הוא לא הצטרף לקבוצת תמיכה אלא קנה עוד בקבוק אלכוהול, איבד שליטה וכיו"ב - המחיר מאד גבוה.... אז שוב - הכל יחסי - גם התלות שלנו בכל דבר היא יחסית.

 

[BellA עלמה]

כפי שכתבתי

שיש מכרים שהקבוצה כמו למשל בAA שזה מציל חיים וחייבים להפסיק cold turkey ואפילו עדיף לפתח תלות בקבוצה מאשר להשאר עם תלות בסם או הבקבוק. עם ההתמכרות לנט לדעתי זה תחליף התמכרות אחת באחרת.

 

[e-magine]

מסכים איתך

 

[BellA עלמה]

../images/Emo13.gif

ועוד דבר שאני ממש לא אוהבת בסגנון של הקבוצות האלה זה שהם לא מקבלים את זה שזה לא מתאים לכל אחד. יצא לי פעם לדבר עם מישהי בקבוצה של OA שאמרה שאם הסגנון לא מתאים לי זה בגלל שאני בהכחשה. חייבת להגיד לי שזה די עיצבן אותי. הכל כלכך טוטאלי בקבוצות האלה.