ואני...
כותב בשוליים של הספרים הערות שעולות לי בראש תוך כדי קריאה, ואחר כך מעלה אותן בתור הערות מסוכמות לפורום. הרציונל הוא שאם יש משהו שהתקשיתי בו במהלך הלימוד, כנראה שיש סטודנטים אחרים שהתקשו בו, ולכן זה יעזור להם, ושאם יש לי תובנות חדשות/לא נכונות יש יותר סיכוי שסטודנטים אחרים יתקנו אותי. בנוסף, כשקוראים שוב את ההערות לאחר שהחומר שקע רואים עוד תובנות חדשות. בנוסף, בכל פעם שיש הוכחה בספר אני מנסה להוכיח אותה לבד לפני שאני קורא אותה. ככה אני רואה איפה הנקודות הבעייתיות בהוכחה, ומהו הרעיון הכללי שלה. זה גם עוזר להבין למה עושים כל מיני דברים כפי שעשו אותם. כמו-כן, בכל פעם שאני קורא משפט אני מנסה להבין את האינטואיציה או הגיאומטריה שלו. כלומר, מעבר למעבר סינטקטי בין הנחות למסקנות, אני מנסה להתאים אותו למודל שיש לי בראש ולראות איך הוא משפר אותו/מתחבר אליו. כפי שכבר נכתב פה, אני פותר ומגיש את כל הממנים. אין מה לעשות: ממן שאתה מגיש אתה פותר באופן הרבה יותר יסודי. כמו-כן, לדעתי יותר חשוב לפתור את כל הממ"נים מאשר לפתור מבחנים לדוגמה. הנסיון שלי עוד לא הוכיח לי שזה לא נכון. ולבסוף, הדבר הכי חשוב לדעתי: לעזור כמה שיותר לסטודנטים אחרים. זה דורש הרבה מאמץ מצדך, אבל הרציונל האישי הוא כזה: אם אתה עוזר לסטודנטים אחרים, זה אומר שמלבד הלימוד השוטף של החומר, אתה נתקל בכל הבעיות המסובכות, ופותר אותן. כלומר, במקום לחפש אקטיבית את הקשיים בחומר, אתה משתלט עליהם פאסיבית. אהד.