שיטת אדלר

[tonti]

שיטת אדלר../images/Emo22.gif

בוקר טוב! לא יודעת מה לחשוב על חוגי ההורים בכלל ועל אדלר בפרט. ולמה אני שואלת? במושב שלנו נפתח חוג הורים של אדלר. מעבר לעובדה שאין לי מושג מהי גישת אדלר אני גם לא מבינה איך אפשר להעביר קורס הורים זהה לכולם. הרי כולנו שונים וילדינו שונים ואיך אפשר לתת כללים של מה נכון ומה לא? חברה שסיפרה לי על הקורס אמרה לי שהיא ממש מרגישה שהיא חייבת ללכת. יש להם כל כך הרבה בעיות עם הילד שלהם, בן 1.3. דוגמא לבעיה: כל פעם שהיא הולכת, הוא בוכה בכי תמרורים. זאת בעיה???? כמעט נחנקתי. למה שהוא לא יבכה? מה יותר טבעי מזה? זה שלב כזה שכולנו עוברים אותו. וכשאמרתי לה את זה היא אמרה לי:"את עוד לא יודעת מה זה. מתן עוד קטן. חכי שהוא יגדל, תראי מה זה בעיות".

מתן בן 9.5 חודשים. אני באמת לא מבינה? באמת חובה עלינו כהורים ללכת ללמוד איך להיות הורים??

 

[עירית ל]

ברור שלא חובה ללמוד

אבל מה אנחנו בעצם עושים בפורום? שומעים דעות ולוקחים מהן מה שמתאים לנו. ואם חברתך מרגישה שהיא נתקלת בבעיות ואין לה פתרונות - מאוד הגיוני שהיא פונה לקבל עזרה. אותי לא מפליא שהקורס זהה לכולם. מדובר על שיטה, על אידאולוגיה חינוכית אם תרצי. הישומים שלה הם רבים ויהיו שונים בסיטואציות שונות ועם ילדים שונים. אבל הבסיס הוא אחד כמו בכל שיטה/גישה חינוכית.

 

[לאה_מ]

מסכימה עם עירית, אבל...

ההבדל הגדול בין "בית ספר להורים" לבין הפורום הוא, שהפורום מעורר מחשבה, מאתגר אותך לפתוח את הראש לדעות שונות ורעיונות שונים - עם חלקם תסכימי, עם חלקם לא תסכימי, את חלקם יקח לך הרבה זמן לעכל... "בית ספר להורים" אמור לספק לך הדרכה, תשובות - הפורום מספק לך יותר שאלות. בעיני יש הבדל גדול (לטובת הפורום, כמובן

).

 

[עירית ל]

את כמובן צודקת, לאה

אני פשוט מושפעת מהמקרה הפרטי שלי (כמה מפתיע). אני נחשפתי בפורום לגישה חינוכית שלמה שאימצתי בשתי ידי ומשפיעה על יחסי לילד בפרט וגם על השקפת עולמי בכלל. כמובן שאני שומעת פה הרבה דעות, אבל אני בעיקר מקשיבה לסוג אחד של דעות (כמו שבעלי אומר כשאני שואלת אותו אם הוא שומע - "מלידה"

).

 

[vered4]

אבל גם בבית ספר להורים יש

הורים

וקבוצות דיון, ולומדים אחד מהשני. אבל כן חשוב, לדעתי, לדעת על מה הגישה מדברת, כי לא לכל אחד מתאים כל דבר.

 

[נעה גל מהאוניברסיטה]

ואפילו יש להם פורום כאן בתפוז!

יחסי הורים וילדים

 

[אפרתש]

כן, חובה עלינו

כי כלכך הרבה מאיתנו טועים. חלקנו הרבה, חלקנו מעט. הלואי שהיה אפשר לחייב אנשים ללמוד להיות הורים. חלקנו לומדים משיחות עם אחרים (כולל בפורום), חלקנו קוראים ספרים, ולחלק מתאים יותר ללכת למסגרת מסודרת עם מדריכה מקצועית. המלצה - גם המדריכים המקצועיים לא תמיד יודעים הכל. יש גם מדריכים לא טובים. אז לא להסס לפקפק, ולחפש דיעה נוספת. והערה - לא, זה לא ממש טבעי שילד בן 1.3 יבכה בכל פעם שאמא הולכת. בגיל 1.3 בתי היתה עם מטפלת, ומעולם לא בכתה כשהלכתי. את רואה, עוד סיבה ללכת למפגשים עם הורים אחרים. לשמוע מה קורה במקומות אחרים, אולי משהו שנראה לי שגרתי וברור הוא לא בהכרח כך, או להיפך - התנהגות שמפחידה אותי, מתגלה כנורמאלית.

 

[כרמית מ.]

לגבי ההערה

אני מאד שמחה בשבילך שביתך לא בכתה כשהלכת בגיל זה, אבל זה בהחלט גיל שהגיוני וסביר שילד יבכה כשהוריו הולכים. חרדת זרים/נטישה היא בדרך כלל בגילאים 7-8 ח´ עד שנה וחצי, כשיש כאלו שמרחיבים גם את התחום הזה - וכמובן שיש גם כאלו שמקצרים או אפילו צולחים את הגיל ללא חרדת נטישה. יש דרכים לעזור לתינוק ולצמצם את התקופה למינימום - וכדאי ללמוד (לאו דווקא בשיטת אדלר, אגב) אבל גם אם נוהגים בדרך מתאימה, יהיו תינוקות שיבכו בפרידה (ואמנם צריך לוודא, אבל זה לא בהכרח בגלל שהם סובלים במקום בו הם נשארים).

 

[dorit0]

יש כל מיני סוגים של בתי ספר להורים

הגישה של אדלר היא מובנה, יש להם הצעות לפתרונות של בעיות מסוימות. אני אישית לא הייתי הולכת לכך, למרות שאני אוהבת לשמוע גישות חינוכיות שונות, ולבחור. הגישה של סמינר הקיבוצים, היא כזו בה כל פעם הורה אחד מציג בעייה מהחיים המשפחתיים, וההורים האחרים מספרים איך הם מתמודדים עם הבעייה. בכך זה אולי דומה לפורום. עוד דבר שמאפיין את הגישה שלהם היא שהדיון מתמקד גם בצרכי ההורה, ולא רק בצורכי הילד. אין דרך נכונה המוצעת על ידי המנחה. יש להם אתר באינטרנט, אינני יודעת לשים קישור, מצטערת.

 

[נעה גל]

יש הורים שהגישה הזו מאוד עוזרת להם

משום שהם גדלו כך והגישה עוזרת לעשות סדר בחיים. יש לי חברה שהפגישות במכון אדלר ממש שינו לה את החיים ופתרו לה בעיה התנהגותית ענקית עם הבת שלה. אני באופן אישי לא מכירה את השיטה, שמעתי פה ושם דברים שאני לא הייתי עושה (תמיד אפשר לטעון שהדברים עברו דרך גורם שלישי ויכול להיות שפורשו באופן מאוד מסוים), בעיקר בגלל שהשיטה שלי לפתור בעיות בחינוך היא אחרת (אני אוהבת לשמוע הרבה דיעות ואז להחליט). אני יכולה להגיד לזכות מכון אדלר שחיפשתי מחקרים בנושא מסוים ופניתי אליהם, הם ענו בשמחה.

 

[dorit0]

אני גם שמעתי על התנסויות חיוביות עם

אבל אישית הייתי מעדיפה פגישות שיעזרו לי למצוא את הדרך הנכונה שלי, ולא כאלו שיתנו לי פתרונות. עדיין, אחת מהדרכים למצוא את הפתרונות הנכונים לי היא לשמוע על גישות תיאורתיות שונות, וזה יש למכון אדלר. אני לא נגדם.

 

[דסי אשר]

ההבדל בין קבוצות של מכון

אדלר, לבין קבוצות בסמינר הקיבוצים- שקבוצות במכון אדלר עובדות לרוב על פי גישה פילוסופית חינוכית של אדלר ומממשיכו דרייקוס, בעוד שקבוצות הורים אחרות- מבוססות על ידע מגישות שונות. המשותף לכל הקבוצות- כמו לפורום- התהליך התמיכתי שהוא חלק מקבוצת למידה- כל קבוצת למידה(לא כתה בבית ספר...). יש שמסתפקים בתמיכה דרך האינטרנט,גם בהשתתפות פסיבית. יש שנעזרים בבני משפחה ונסיון אישי, ישנם כאלה שנרתעים מקבוצה אנושית("הביישנים"...). הסבתות אומרות- ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות. בכל גיל- צרותיו, ואכן חשש מפני הריון לא רצוי- משמעותי יותר מאשר חשש שמא לילד יהיה חם בגן, אם החליט ללבוש ביום קיץ חם בגדי חורף, או ההיפך ביום חורף קר... אוף= מחוץ לנושא= פרלה הכלבה שלי קבלה כרגע כדור הרגעה= היא פוחדת מאד מהגשם ומהרעמים- נו, איזה צרות יש לי... אישית, כאם, לפני המון שנים, לא היו קבוצות למידה להורים, חוץ ממכון אדלר, וכאשר התקשיתי עם בני, משום, בעיקר,הרקע הייקי שלי- פניתי אליהם. למדתי הרבה. למדתי לא רק בקבוצה של ההורים, אלא למדתי בקורסים שלהם. הבעיה הקשה היא עם אותם בתים, בהם הדברים לא מתנהלים באווירה טובה, אבל ההורים אינם ערים לכך שהדברים יכולים להיות אחרת, אלא נראה להם שככה הם החיים. הדוגמאות כל כך רבות. היום חוויתי משהו, שהיה לי קשה מאד,למשך כמה שעות. כמצופה- אני מנועה מלכתוב עליו- אתן בוודאי זוכרות למה.. דסי

 

[נדיה ומשה]

יש לי הרבה מה להגיד על זה...

ואין לי עכשיו זמן/כח לכתוב הכל. אולי תתקשרי אליי איזה ערב? אשמח לחלוק את דעתי המלומדת בנושא

המספר בדף הקשר של ההנקה. או אצל חמותך

ביי ונשתמע!

 

[לאה_מ]

לא פיר, נדיה ../images/Emo8.gif, כולנו רוצים להנות

 

[tonti]

אחרי שקראתי מה שכתבתם

גיבשתי לי איזושהי דעה. לא סתם זה לא מצא חן בעיני. ברור לי שיש כאלו ששיטה כזו של הרצאות תעזור להם מאוד. לי זה קשה. כי אני (כמוך, נעה) מעדיפה לשמוע הרבה דעות ולראות מה נכון בשבילנו. ואין לי ספק, כמובן, שכל אחד מאיתנו צריך ייעוץ לפעמים. כל אחד מוצא לו את הדרך להתייעץ.

 

[ענבל30]

סדנה לתקשורת מקרבת ../images/Emo13.gif

בין הורים לילדים, שמאורגנת ע"י התחנה לבריאות המשפחה, הוזמנה עבורנו ע"י מנהלת הגן של רומי, ומונחית ע"י אחות של התחנה לבריאות המשפחה שעברה הסמכה בנושא. השתתפתי עד כה בשתי פגישות (ופיספסתי אחת עקב מחלה

) וחייבת לציין שזה נהדר. זה עוד מעגל תמיכה, שאפשר להעלות בו נושאים לדיון. צורת התקשורת היא של דיון ולא הרצאה - והמנחה טורחת לערב ולשתף גם את אלו שנוטים להיות שקטים בדיונים בע"פ. המנחה מעודדת מאוד את השיתוף: "אצלנו זה ככה וככה, וככה וככה עבד טוב לנו במצב מסויים" להבדיל מ: "במצב כזה וכזה צריך לעשות כך וכך". גם פה אפשר לשמוע דיעות שונות, גישות שונות, לאמץ את מה שמתאים ולשים בצד את מה שלא מתאים. יתרון משמעותי הוא הקטע החברתי - מעצם השיתוף והחוויה המשותפת של ההורות, נוצרים קשרי חברות שגם תורמים לדיון וגם משאירים טעם טוב אחריו

האווירה מאוד נעימה וידידותית, שותים קפה ומדברים... ההורים נפתחו מאוד מהר זה לזה. חסרון לפורום כזה - מי שקצת "ביישן" או מעדיף להיות פאסיבי במצבים כאלו, קצת "הולך לאיבוד". אמנם המנחה משתדלת לעורר את כולם להשתתף, אבל תמיד יש כאלו דומיננטים יותר וכאלו שפחות. וזה כמובן לא בא על חשבון השתתפות בפורומים באינטרנט (המצאה גדולה, לא?

) ועוד משהו טוב - זה בחינם

לגמרי

 

[נדיה ומשה]

יש לי רעיון!

מנהלות יקרות ומשתתפות יקרות, תגידו איך זה נשמע לכם: הרי כאן יש לנו קבוצת תמיכה אמיתית, כדי להפוך את זה רשמית לחוג הורים וירטואלי, צריך רק מנחה. אולי נזמין מדי פעם מומחה אורח שיעלה נושאים לדיון, יענה על שאלותינו וכו´? אם כולם ירצו אנסה למצוא מישהו, אולי.

 

[לאה_מ]

כעקרון, אורחים זה רעיון מעניין

אלא שמנסיוני בפורומים אחרים, הארוח בדרך כלל יוצא מאד שטחי והרבה פחות מעמיק מהדיונים בפורום. יש לך רעיון איך לעשות את זה בצורה אחרת?

 

[נעה גל]

אני אסביר לך נדיה, (ארוך כגלות)

מה הרציונאל מאחורי לא להביא אורחים או מנחה קבוע. פעם בתחילת הפורום, לפני שלאה הצטרפה לניהול וכשעוד היינו ב-IOL חשבתי שכך פורום צריך להתקיים - קבוצת דיון כשמדי פעם מתארח איש מקצוע שעונה על שאלות. אין לי בעיה לארגן אנשי מקצוע - יש לי חברות פסיכולוגיות המתמחות בילדים, יש לי חברה רופאה, חברה שעושה דוקטורט בחינוך - בקיצור, אין בעיה מהצד הזה. ובאמת הבאתי פעם, לפני מליון שנה לאירוח בפורום פסיכולוגית שהיא גם חברה שלי. האירוח היה דווקא מוצלח (למרות התקלות הטכניות האינסופיות שהיו בו, אבל זה כבר סיפור לדיון אחר...). עם הזמן, ועם התפתחות פורומים נוספים העוסקים בחינוך בגיל הרך בכל מיני פורטלים, הבנתי שאנחנו כאן בפורום יושבים על נישה ייחודית, בדיוק בגלל הסיבה שאין כאן אנשי מקצוע באופן מאורגן. בכל רחבי הפורטל אפשר למצוא עשרות פורומים שיש בהם מומחים על בסיס קבוע או על בסיס אירוח והם מוצלחים כל אחד בדרכו (יש לי השגות לגבי פתיחוּת הדיונים המתקיימים בפורומים שמנוהלים ע"י מומחים, אבל גם זה כבר סיפור לדיון אחר). כאן בפורום הזה, מה שמיוחד הוא, שיש כאן רק הורים. גם אם נכנס איש מקצועי הוא עושה זאת באופן לא פורמאלי ואז דעתו מוצגת כדיעה בין שלל דיעות אחרות. ואנשי מקצוע הם רק אנשים. אמנם יש להם ידע אבל יש להם גם דיעה וגישה שלא תמיד מתאימה לכולם. בנוסף, כמו שלאה ציינה, כשאורח מקצועי בא אנחנו מצפים ממנו לתת תשובה מקצועית רלוונטית לבעיה שהעלנו. הבעיה היא, שבפורום דרך שאלה אחת, אי אפשר באמת לאבחן את הבעיה (יתכן שמה שהורה טוען שזו הבעיה, זו לא באמת הבעיה אלא משהו אחר) ולפתור אותה ואז את מקבלת אירוח של שאלה-תשובה לא ממצה. הציפיה הזו לא קיימת כאשר הורים מדברים עם הורים. אני חושבת שזה מה שמיוחד לפורום הזה, וזו אחת הסיבות שהוא שומר על האופי שלו ולא עובר זעזועים ושינויים גדולים באופי המשתתפים. זו גם אגב, אחת הסיבות שאני אף פעם לא יוזמת מפגשים פנים מול פנים של חברי הפורום - מניסיוני זה פוגע במרקם הוירטואלי של הפורום. יש משהו מאוד נוח בלא להכיר פנים מול פנים בפורום כזה. הנוחות הזו אולי פחות בולטת כשמשתתפים באופן קבוע בפורום, אבל, היא מאוד בולטת לאלה הנכנסים בפעמים הראשונות ומוצאים שהפורום פתוח ולא מדברים בו ב"קודים" חברתיים המובנים רק לחלק מהמשתתפים. זהו. אני רק רוצה להוסיף שחשבתי על זה המון. לאורך השנתיים וחצי שאני מנהלת את הפורום הזה אני שואלת את עצמי כל הזמן - למה אני לא מביאה מומחים? למה אני לא מוצאת את עצמי בפורומים של מומחים? למה אני לא אוהבת אירוחים (חוץ מפורום מתכונים ששם כל אירוח הוא חגיגה

)? למה אני לא אוהבת מפגשים? אני קוראת בהרבה (לא משתתפת בכלל, בגלל חוסר בזמן) פורומים אחרים של חינוך והורות בכל הפורטלים ואני שואלת את עצמי כל הזמן - מה אני אוהבת בפורום הזה? ומה לא? אני מנסה לנתח - מה בונה קהילה וירטואלית? מה הופך פורום לקהילה? וגיליתי שהפורומים הכי מוצלחים (מבחינתי) הם אלה שאין בהם מומחים על בסיס קבוע ואין בהם מפגשים. יוצא דופן יחודי בענין זה הוא האח של הפורום שלנו - פורום "להיות הורים". ששם קורה דבר מופלא ורותי מצליחה להחזיק פורום ברמה גבוהה שגם מביא מומחים וגם מארגן מפגשים וגם שומר על רמה גבוהה של דיונים. זה לא פשוט והיא עושה עבודה מדהימה וראויה לציון. ואז חשבתי לעצמי - למה בלהיות הורים- כן, ובחינוך לגיל הרך-לא? ואחרי ניתוח מלפנים ומאחור של אופי הקהילה הגעתי למסקנה, ששם זה פשוט מתאים. הפורום יותר פתוח ויותר חברתי מאשר פה. ורותי משכילה לאזן בין כל הדברים כך שלא יהיה יותר מדי מאחד הגורמים. אצלנו, איך שאני רואה את הדברים, עלול להפגע המרקם המאוד מסוים שיש כאן.

 

[ליאת +]

נעה - אכן ארוך- אבל מעניין!

קודם כל: מחמאות. מודה שמעולם לא חשבתי על עניין האורחים בפורום. אבל כן חשבתי לא אחת על כך שהניהול בסגנון המאוד מסויים של הפורום הזה הוא חלק חשוב מהההצלחה שלו ומזה שתמיד נעים להכנס, להגיב ולשאול בו. כבר ראיתי לא מעט פורומים - חלקם הפכו עם הזמן ללוח מודעות, אחרים- לקודים פרטיים של אנשים- כל מיני בדיחות פרטיות, קביעה של מפגשים וכו´. אולי נחמד למספר מצומצם של אנשים, אבל לא ממש עונה על ההגדרה של פורום. ראיתי גם פורומים שהפכו למעין מקדש למנהל/ת שלהם, עם המון מקום לאישיות של המנהל ולהיחסויות אליו. וכאן לא ראיתי אף אחד מהמאפינים האלה, אלא בעיקר עבודה שקטה של "גינון" הפורום תוך כדי שמירה על הצביון שלו. אז הנה הזדמנות להגיד לשתיכן כל הכבוד ותודה!! ולעניין עצמו: אירוח של מומחים: אני לא אוהבת *מומחים* בתחום החינוך, כי בד"כ הם מדברים בנוסחאות, ולא מדברים אלי. יש גם משהו בעצם הנוכחות של מומחה שמפרה את השיוויון שבד"כ מאפיין פורומים. פתאום מרב-שיח שבו כולם משתתפים נהיה מין פינג-פונג של שאלות ותשובות. מפגש של הפורום: הייתי שמחה אם היה! לדעתי, יש הבדל בין מפגש אחת ל... לבין הפיכה של הפורום למועדון חברתי. למה מפגש? כי כן, מסקרן לראות את האנשים שמשתתפים בפורום ואת הילדים! לדעתי זה יכול להיות ממש מהנה. אני לא חושבת שמפגש מערער באופן בלתי הפיך את יסודות האנונימיות ושאחריו הפורום משתנה. מצד שני- מעולם לא נכחתי במפגש של פורום כלשהו, אז אולי אני לא מכירה מספיק את הדינמיקה סביב העניין.