שיחת גרושות

satin

New member
שיחת גרושות

היה זה יום שבת אחה"צ. ארבע חברות נוסעות יחדיו ברכב לאחר בילוי משותף, ארוחת צהריים כיד המלך. צחוקים. שירים נעימים ושקטים מתנגנים ברכב... הרכב נעצר ברמזור, התחלנו לשוחח.... גרושה א' - "אתן יודעות, תמיד אני מקנאה כאשר אני רואה זוג יושבים יחדיו ברכב. אז לפתע אני מרגישה בודדה מתמיד" גרושה ב' - "אני מרגישה הכי בודדה בחגים, זה אחרת כשאת בתוך תא משפחתי" גרושה ג' - "הייתן מעדיפות להשאיר את התא המשפחתי הזה ולו רק בשביל לא לחוש את הלבד הזה ?"
 

רות 2

New member
סטין ברוכה הבאה גם לבית זה...

-לגבי גרושה א' היתי מציעה לשים לב כמה מבין הזוגות שהיא רואה ברכב... באמת מאושרים.... האם היא רואה, האם היא יכולה להבחין????...... בדרך כלל את רואה 2 שלא מדברים במהלך הנסיעה ...או שאחד מהם ישן... או שאחד מהם עסוק בפלפון.... או שהם מתווכחים ************בטח יש בינהם מאושרים מרגישים את הביחד.... אין ספק אבל המשקפיים שלההה.. של גרושה א.. לא מראים הכל... -לגרושה ב' וג'...-יש כל כך הרבה.. שדווקא בתוך התא המשפחתי שלהם מרגישים בודדים...מרגישים ת'לבד וחושבים שהדשא של השכן ירוק יותר.... אוק'צור........ מה שרואים מפה לא רואים משם.... אהההה וכן אין ספק...... לא טוב היות האדם לבדו...אבל לתקופות.. זה ניפלא, בונה ונכון!
 

r e d head

New member
מעניין...

באיזה רכב היה יותר שמח של החבורה העליזה שלכן או ברכב עם הזוג. לפי הסטטיסטיקות... אבל האמת, הדשא של השכן תמיד נראה יותר ירוק. חוץ מאשר אצל השכן שלי שם הוא נראה צהוב וגם נשמע כזה.
 

antigone

New member
קודם כל הלבד הזה הוא מתוך בחירה

אני מניחה שכל אחד מאיתנו העדיף להיות לבד מאשר לחיות חיים שקריים... ואין מה לעשות תמיד מראה של זוג (שלא מכירים) יעורר בנו את האשלייה של זוגיות מושלמת!!! הכל בעיני המתבונן!!
 

s h o o s h a

New member
תחושות שלא מתנגשות אחת בשניה

מחד, לא הייתי מוכנה להישאר בתוך תא משפחתי (ולא נשארתי, כידוע
) רק ע"מ לא להיות לבד מאידך, אין שום ספק שהלבד מקנן ומכרסם וגורם לרגשות קנאה, בעיקר כשרואים "זוגות מאושרים" אחרים. אז זה לא מתנגש בכלל, הקינאה והלבד כי כל אחד רוצה להיות בשניים אלא שלא בכל מחיר
 

ophra

New member
בנסיעה ב../images/Emo73.gif

אני אוהבת להסתכל לפעמים מסביב ולהמציא סיפורים על העומדים לצידי ברמזור כאן בחורה צעירה שמתחילה את הלימודים באוניברסיטה ויש לה איזה סוג של תמימות בעיניים שם איש מבוגר שאינסוף דאגות שיושבות לו על הראש והוא נראה כאילו שכח איך מחייכים כשברכב לצידי יושב זוג הרבה יותר קל לי עם הסיפור
יש מקרים שבקלות רואים את הניכור והזרות ביניהם כאילו אין להם יותר על מה לדבר אפילו להביט זה בזה אינם יכולים בוודאי שלא להחליף מילה הם עומדים ברמזור, כל אחד מהם מפנה מבטו לחלון שלו הרחק מהשני. אני מתבוננת בהם וחושבת - איזה כיף לי
אני כבר לא שם, ולשם לעולם לא אחזור.... ואז ברמזור הבא נעצר לידי רכב עם זוג אחר בדרך כלל הם צעירים לא יכולים להסיר את העיניים זה מזו
לא מצליחים להסיר את הידיים זה מזו
מצחקקים ומקשקשים בלי הפסקה החיוך שלהם מרוח מאוזן לאוזן ואז אני מתבוננת בהם וחושבת - איזה כיף להם
לשם אני כבר כן רוצה לחזור..... כמו תמיד, אין שאלה שיש אליה תשובה אחת בלבד.... עפ
 
בחיי ים של גישות וים הרגשות

הנני לפניכם דוגמא אחרת של סיפור. דוגמא של אחד שהיה לו טוב גם שם וטוב לו גם כאן. כן, כן. אז התגרשתי משעמום ובגלל שזה באופנה, וזה מוצא חן בעיני. אז טוב לי לבדי וטוב לי ביחד וטוב לי גם גם על הדשא של השכן(עם השכנה כמובן) סגול(העולם כולו כמרקחה אז למה לא "לבשל חומוס")
 

רות 2

New member
סגול....על זה אומרים במרוקאית....

אינטה..."נישט האין נישט האייר".....
 

nekochan88

New member
אפשר להוסיף קצת טחינה?

בתור אחת שחזרה הביתה היום בדיכאון מהחיים, מהבלגנים, ומשאלות של אנה אנו הולכים? השורות האלו שלך פשוט עשו לי טוב.......... אז אם אתה מבשל חומוס, אני מוסיפה ת'טחינה, וגם כמה עלים ירוקים....
ואני עכשיו בקטע שרע לי פה, ושם ובכל מקום גם (אפילו על הדשא של השכנה, עם השכן)
 

רות 2

New member
מי מה... חתולה

רק תגידי לי מי הרגיז, מי העציב אותך אותך אני אראה לו מאופוו הדג משתין..... מי בילגן לך רק תגידי אני כבר יוציא עליו את הג'יני המרוקאי שלי..
....................
 

nekochan88

New member
היי רותי רות.....תודה על הכתף

אבל את יודעת........החיים............. אני מתמודדת פה באנגליה עם אמות מוסריות פשוט מרתיחות, דברים לא פשוטים (לא בענניני אהבה, אלא בעניינים מקצועיים הפעם). אז ב-3 חודשים האחרונים נפרדתי ממי שהיה בן הזוג שלי והנפש היחידה הקרובה לי בעיר הזו, המנחה שלי עזב ונסע לו לאמריקה, ופשוט התאדה (לא עונה לאי-מיילים וכאלה), והיום הגשתי הרצאה לאפגרייד וקיבלתי מקלחת צוננים מחבורה של אנשים שפשוט לא הצליחו אפילו לקרוא את הטקסט שלי.......... ואני שואלת את עצמי: אחרי כל ההשקעה והמאמץ, והמעבר שעשיתי - לעבור ארץ וכו' - הכל צריך להיות כל כך נגדי?........למה?.........
 

רות 2

New member
חתולה אל תתני .... אפילו לא

לזבוב ..להפריע לך לממש את שאיפותייך..... אז הם ..והזבוב גורמים להסתכל על העולם עקום ו...בפזילה עזבי את ה"למה".... ת'מקדי באיך והמשיכי הלאה.... רק טוב....
 

nekochan88

New member
כן הזבובים..........

היום נתתי פרזנטציה נוספת (אני בשבוע של יום אחרי יום פרזנטציות בפורומים שונים) והיו תגובות הרבה יותר מעניינות ומעודדות. אחד מהחבורה הנוראית של אתמול ניסה חהתנכל ולהכניס אלי תוך כדי - אבל פשוט צחקתי עליו (הוא קצת נעלב..) (לא נורא, אחרי הבעסה שהו גרם לי אתמול....) אפילו ד. התקשר לשאול איך היה וכאלו.....באופן ידידותי, ולא דווקאי.... יום יותר קל, ללא ספק........
 

עוף כנף

New member
לבד

היום כשאני לבד ומתבוננת אחור,- אני מבינה שההרגשה החזקה ביותר של "לבד" היתה לי דווקא כשהייתי נשואה. קשה להיות "לבד" בתוך זוג, כשאת יודעת שזה לא צריך להיות כך.
 
../images/Emo113.gifלהיות לבד בתוך הביחד

בתור אחת שחוותה את זה שנים רבות בזוגיות מודיעה אני פה קבל עם ועדה אני גאה על ההחלטה האמיצה שלי לבחור בלבד האמיתי ולא בלבד הזוגי. הוא יותר מתסכל כי יש צפיות.ועכשו הכל תלוי בי ואין צורך להאשים רק לתפוב יוזמה ולהמתיק את הלבד בביחד ורק עם מתחשק ולא כי כך מוסכם על ידי אחרים
 

ivon33

New member
ברכב......

מדהים! מדהים כמה זה מוכר לי. אני אפילו עדיין זוכרת את השיחה שלי עם הפסיכולוג על זה. זה היה באוגוסט שנה שעברה. ארבעה רכבים של חברים וקולגות נסענו לחופשה באילת. בכל רכב - משפחה. בשלושה מן הרכבים נהגו הגברים, רק ברכב שלי - אני. כן, הייתה שם משפחה - הבן המתוק שלי ואני. אבל היה לי כל כך ריק. כמה בכיתי. וכן, התגרשתי, כי רציתי, כי לא הייתי מוכנה להמשיך ככה ובכל זאת זה כאב. הלבד הזה הרג אותי באותם רגעים. לא חשבתי לרגע על האושר (או החוסר של כזה) של הזוגות החברים. זה בכלל לא היה רלונטי. העיקר היה שאני מאוד לבד. צחקנו כל הדרך, בילינו נפלא עם הבונבון שלי, לא נתתי לא לו ולא לאף אחד להבחין בריקנות שלי, אבל היא הייתה שם. והנה, נובמבר השנה, שוב נסיעה לאילת. שלושה רכבים , בשלושתם משפחות. ובכווווולם נהג הגבר :), כן, כן גם ברכב שלי. המשפחה הענקית שלי - בעלי המקסים, הבונבון ואני יחד עם הבונבונת שבדרך......כמה אור!!!! לזה הייתי מוכנה לחזור. לשיחות האינסופיות, לחיוכים, לצחוק המתגלגל. אם הייתי צריכה לעבור את כל מה שעברתי עד היום שוב, רק בכדי להגיע אליו, הייתי עושה את הדרך שוב.
 
למעלה